יוסף זייברלינג
לידה |
1807 וילנה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
20 במרץ 1895 (בגיל 88 בערך) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
יוסף זייברלינג (בגרמנית: Josef Seiberling; ~1807 – כ"ה באדר ה'תרנ"ה, 20 במרץ 1895 בווינה) היה מחנך, צנזור ואיש ציבור יהודי באימפריה הרוסית. האחראי על המחלקה היהודית במשרד החינוך של האימפריה הרוסית, יורשו של לאון מנדלשטם בתפקיד זה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווילנה לר' יצחק בן מרדכי, רופא יהודי ליטאי, מהרופאים היהודים הבודדים שהשלימו את לימודיהם באוניברסיטה שפעלה בווילנה בשנים 1803–1833, אז עברה לקייב. אביו היה גם חוקר תורני וביאוריו לספר הערוך פורסמו כיובל אחר פטירתו בעיתונו של סמולנסקין "השחר" בידי שלמה רובין.
זייברלינג למד באוניברסיטה גרמנית, התמנה כצנזור של ספרות עברית ויהודית בקייב והחזיק במשרתו זו כחמש עשרה שנים. אחרי פרישתו של לאון מנדלשטם מתפקיד האחראי על החינוך היהודי באימפריה הרוסית, התמנה זייברלינג לתפקיד זה ופעל בסנקט פטרבורג. שם נודע כפטרון של חוקרים משכילים יהודיים ידועים, בהם: זבולון פינטו[1], יצחק בר לווינזון אברהם בר גוטלובר ופרץ סמולנסקין.
הוא פעל בשירות ממשלת רוסיה קרוב לשלושים שנה וזכה לארבעה עיטורי כבוד גבוהים. בעסקיו צבר הון רב וכשפרש לפנסיה, השיג אישור להפוך לנתין האימפריה האוסטרית והתיישב בווינה שבה נפטר.
מצבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על מצבת קברו בבית הקברות היהודי הישן שבתוך בית הקברות המרכזי בווינה נחרת:
בשלום פה ינוח
איש יקר רוח גבר בגברים
אשר לחם בקסתו נגד הצרים
ויעץ נדיבות פני רוזני ארץ
בעד עמו ואמונתו עמד בפרץ
חקר ובקר ספרים ו...ם שונים
והאמת והצדק על דגלו היו חונים
שפת עבר הרים על ...שפות
סופריה ודורשיה ... ... רפות
אב היה ליתומים ולמו הכין בית
וינטל וינשאם תמיד כשתילי זית
כיוסף נתן בידי זהב על צוארו וקישורים
וכיצחק אביו זרע ומצא מאה שערים
ויגוע יוסף הד"ר בן ר' יצחק הד"ר מעיר ווילנא
קרוב לשנת הצדיק להולדו ויאסף אל עמו ביום ד' כ"ה אדר תרנ"ה בוויען
ת'נ'צ'ב'ה'
kais. russ. Staatsrat, Ritter der Orden: St. Wladimir, St. Stanislaus, St. Anna II. u. III. Klasse
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איזידור זינגר ופיטר וירניק, "זייברלינג, יוסף", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלמה מנדלקרן, מכתבים מס"ט פעטרסבורג (ח), המגיד, 5 בספטמבר 1866.