יוסף בן שמואל

בן שמואל יוסף

סא"ל בן שמואל
לידה	1913
פטירה	15 בספטמבר 1995 (בגיל 82 בערך)
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל, חיל הים
תקופת הפעילות	1946–1960 (כ־14 שנים)
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מכונאי ראשי, מפקד מספנת חיל הים.
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מלחמת סיני

יוסף בן שמואל (1913 - 15 בספטמבר 1995) היה מראשוני חיל הים ומבוני התשתית הטכנית שלו. החל מקצין מכונות ראשי דרך ניהול שיפוצי אניות שנרכשו ברחבי העולם ועד לתפקידו האחרון כמפקד המספנה. דרך חייו מאז נעוריו הייתה בסימן החלום הציוני: לעלות לארץ ישראל ולהיות שותף בהקמת הבית הלאומי. לשם הגשמת חלום זה הוא הכשיר את עצמו למקצוע שלהערכתו יידרש שם ואכן בכל שלב בחייו הוא היה שותף בעשייה ותרם את חלקו למדינה המתפתחת.

נעורים מחוץ ישראל

יוסף בן שמואל נולד ב-1913 בקרונשטאדט שבקרבת סנקט פטרבורג, ברוסיה, בשם יוסף איצוך. שם המשפחה הזה ניתן לסבו שהיה מן ה"חטופים" לצבא הרוסי. אביו שמואל עבד כמלח באוניית נוסעים שהובילה מהגרים, בעיקר יהודים, מרוסיה לנמל ניו יורק. עם פרוץ המהפכה הבולשביקית בשנת 1917 עברה המשפחה לגור באסטוניה. יוסף גדל באסטוניה העצמאית אשר נוסדה עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

עבור הקהילה היהודית תקופה זו הייתה תור הזהב וזכתה לתשומת לב בכל העולם היהודי. המדינה האסטונית העניקה לאזרחיה היהודים אוטונומיה תרבותית שבמסגרתה הוקמו מוסדות חינוך ותרבות עבריים, תנועות נוער ציוניות, ארגוני סטודנטים, ספריות ואפילו בנק.

בטאלין, הבירה, נבנה בית כנסת מפואר שבו נחוגו ברוב הדר מועדי ישראל ונערים עלו לראשונה לתורה. בנוסף, הוקם ארגון ספורט "מכבי" שטיפח את כל ענפי הספורט וחבריו השתתפו בתחרויות פנים ארציות ובינלאומיות.

האידיליה חוסלה עם הכיבוש הסובייטי של אסטוניה רבים הוגלו אז לסיביר. ושנה מאוחר יותר נרצחו כל היהודים שנותרו, כאלף איש, על ידי הנאצים ועוזריהם האסטונים.

שלושת ילדי משפחתו של שמואל איצוך למדו עברית בבית-הספר היהודי, היו חברים בתנועות נוער ציוניות וספגו גם בבית את השאיפה לעלות לארץ ישראל. יוסף הוכשר, בטרם יעלה, למקצוע המכונאות הימית אותו למד בבית הספר למהנדסי-ים.

איצוך הפליג שנה בתפקיד של מהנדס זוטר ואחר כך התגייס לשירות חובה בחיל הים האסטוני; דבר שהתקבל בתמיהה על ידי מכרי המשפחה אבל תרם עוד נדבך לניסיונו המקצועי.

עלייה לארץ ישראל

מצויד בידע וברצון עז לתרום למולדתו החדשה עלה יוסף איצוך לארץ ישראל בשנת 1935 אחרי שנשא לאישה את דורה חיטוב, שהיגיעה בנפרד זמן קצר אחריו.

איצוך התקבל לעבודה בחברה לשירות ימי עתיד, חברת ספנות יהודית בבעלות משפחת בורכרד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו אוניות החברה לשירות הצבא הבריטי והובילו אספקה וציוד צבאי בין נמלי הים התיכון, בין השאר לטוברוק הנצורה. אוניות החברה הניפו את דגל צי הסוחר הבריטי שעליו הוטבע עיגול עם השם "פלסטיין". האוניות היו חמושות בשני תותחים ומספר מכונות ירייה להגנתן. המסעות האלה נוצלו על ידי הצוות היהודי גם להעברה מחתרתית של נשק ותחמושת לידי ארגון ה"הגנה".

איצוך שרת באניות אלה בתפקיד של ממלא מקום מכונאי ראשי. בתום המלחמה נסע לאנגליה להיבחן לקבלת תעודת הסמכה פורמלית לתפקיד זה.

שירות צבאי

עם קום המדינה התגייס לחיל הים הצעיר. הוא שרת במלחמת העצמאות על אח"י וג'ווד (ק-18), קורבטה קנדית שהוסבה לשימוש כאניית-מעפילים וחזרה לתפקד כספינת מלחמה. האונייה השתתפה במספר קרבות במלחמת השחרור, וגם הייתה אחת מהספינות ששטו לקראת אוניית הנשק של האצ"ל - אלטלנה. לאחר המלחמה, נשאר יוסף בחיל הים וקבל דרגת סגן-אלוף. הוא היה מעורב בהבאת רוב אניות המלחמה של החיל לארץ: פריגטות, אח"י נוגה והמשחתות.

לפני נסיעתו הראשונה מחוץ לישראל, בהיותו נציג רשמי של צה"ל ומדינת ישראל, נידרש לאמץ לעצמו שם עברי. באופן טבעי הוא בחר בשם בן-שמואל. בשנת 1956 כאשר חיל הים אפיין טרפדות חדשות יצא בן שמואל לליברפול ולאחר בדיקה ובחינה המליץ על מנוע "דלטיק" של חברת נפייר. מנועים אלה שפעלו בדיזל הותקנו בשלוש טרפדות שהיוו כוח משמעותי בזירה הימית במלחמת ששת הימים.
תפקידו האחרון בחיל- הים היה מפקד מספנת חיל הים. בשנים - 1957–1960, המספנה התפתחה בצורה נכרת. ממצב שבו שיפוצים פשוטים היו נעשים בעלות יקרה במספנות הצי הבריטי במלטה, עברו למצב שבו שיפוצים כללים של משחתות נעשו בארץ. המספנה נערכה גם לשיפוצי צוללות.
עם פרישתו של בן שמואל לגמלאות, כתב לו מפקד החייל, יוחאי בן נון, מכתב פרידה שמתוכו מצוטטות השורות הבאות: ”עקבתי מקרוב אחרי עבודתך בתקופת שיפוץ המשחתות באנגליה והתרשמתי עמוקות מהיסודיות והמסירות בהם ביצעת את עבודתך כקניין מכונות בכיר בצוות הטכני. לא הייתה עבודה שהייתה כבדה מדי לכתפיך ולא הייתה עבודה שהייתה מלוכלכת מדי לידיך. בתקופה בה פיקדת על 'יחידת אחזקה ימית' עלתה בה הרמה המקצועית וגולת הכותרת הייתה ללא ספק שיפוץ המשחתות בארץ.”

• 
  קבלת אות מלחמת העצמאות מידי אלוף-משנה שמואל טנקוס 1951.
• 
  הכנת אח"י נגה (ק-22) בארצות הברית, 1952
• 
  יוסף בן שמואל, שני מימין בשורת היושבים, בקורס פיקוד מתקדם בבסיס ההדרכה בחיל הים 1954.
• 
  בן שמואל (ראשון מימין) עם קבוצת קצינים בביקור בפריגטה אח"י מזנק (ק-32) בהגיעה לשארם א-שייח' 25 בדצמבר 1956.
• 
  יוסף וישראל בן שמואל, אב ובנו קצינים במשפחת בן שמואל 1962.

תפקידים אזרחיים

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1960 הגיע לצי"ם. בתחילה הפליג כמכונאי ראשי על אניות נוסעים, בהמשך היה מפקח שלהן בחוף. לאחר חיסול ענף הנוסעים עבד כמפקח בטיחות עד לפרישתו לגמלאות. ב-1978.

בן-שמואל איצוך נפטר ב-1995 ונטמן בבית העלמין בקריית טבעון. על מצבתו נחקקו המלים: "אשר עשה את חלומו במו חייו" -ציטטה מתוך השיר "חלום" של יונתן רטוש. דרך חייו מאז נעוריו הייתה בסימן החלום הציוני: לעלות לארץ ישראל ולהיות שותף בהקמת הבית הלאומי. לשם הגשמת חלום זה הוא הכשיר את עצמו למקצוע שלהערכתו יידרש שם ואכן בכל שלב בחייו הוא היה שותף בעשייה ותרם את חלקו למדינה המתפתחת. בנו ישראל בן שמואל הוא בוגר מחזור ה' של בית הספר לקציני ים עכו ושירת גם הוא בתחום הטכני בחיל הים.

מקורות וקריאה נוספת

• אריה בר-ציון, הממשיכים במסורת הים, 'מערכות ים' 60, יולי 1962, עמ' 23.

ראו גם

• מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס
• מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי
• מספנת חיל הים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף בן שמואל בוויקישיתוף

• יוסף בן שמואל, הפריגטה הראשונה, 'מערכות ים ' ל"ז-ל"ח, קובץ העשור לחיל הים, יולי 1958, עמ' 95.
• חנה ינאי, מספנת חיל הים לדורותיה, הוצאה לאור חיל הים, 1998.
• בן-שמואל באתר בוגרי קציני ים.