לדלג לתוכן

יוסי (יוסף) לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ד"ר יוסי לוי (נולד ב-1936) היה מנהל מחוז צפון ומחוז תל אביב במשרד החינוך, הוגה תוכנית 'בינת הלב' - לעידוד אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידים ויקיר ירושלים לשנת תשס"ח[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בירושלים למשפחה מעולי תימן.

היה חניך בתנועת בני עקיבא ותלמיד במוסדות החינוך של תנועת ההמזרחי, שם הוסמך להוראה. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל המוצנח עם גרעין תנועתי שהצטרף לקיבוץ לביא שבגליל התחתון.

בשנות ה-60 נשלח מטעם בני עקיבא וההסתדרות הציונית לאירופה וארצות הברית, וזכה בשנת 1965 בפרס ברוורמן ל"ציוני השנה" מטעם ההסתדרות הציונית על הצלחתו כשליח המדינה. באותן שנים השלים את לימודיו באוניברסיטאות בקליבלנד, מילווקי, ווושינגטון, והיה חבר באחוות פי בטא קאפא לסטודנטים מצטיינים. ב-1976 חזר לוי לישראל ומונה למנהל מחוז הצפון של משרד החינוך. במסגרת תפקידו הקים שלושה בתי ספר למחוננים בכפר תבור, שלומי ותל חי, ויצר שיתוף פעולה בין בתי הספר המקיפים למכללות עמק יזרעאל, גליל מערבי ותל חי כדי להכשיר תלמידים לבחינות בגרות בחמש יחידות באנגלית, מתמטיקה ומדעים, במימון אגף הרווחה ובסיוע הרשויות המקומיות. היוזמה הביאה להכפלת מספר הזכאים לבגרות במחוז הצפון.

במהלך כהונתו פרצה מלחמת לבנון הראשונה ובספטמבר 1982 פרסם לוי תזכיר בשם "התמודדות המוסד החינוכי עם מצבי חרדה, לחץ ומתח" על בסיס הניסיון שצבר במהלך חודשי המלחמה הראשונים.[2] במהלך 1985, כאשר תקציב משרד החינוך עמד בפני קיצוץ, פנה לוי אל שר החינוך יצחק נבון בבקשה שלא יקצץ בתקציבי יישובי העימות במחוז הצפון, בין היתר כדי לאפשר את פעילותו של פסיכולוג במרכז לשעת חירום שהקים.[2] עד 1986 התרחבה פעילות השירות הפסיכולוגי הייעוצי במחוז הצפון תחת הנהגתו של לוי, וכללה לא פחות מ-13 פסיכולוגים.[2]

לוי פעל לשלב בני מיעוטים - ערבים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים בפעילות המחוז. בזכות קשריו עם השייח אמין טריף הוא שיכנע את ראשי הקהילה הדרוזית לשלוח את הבנות הבוגרות ללימודים בבתי הספר התיכוניים, והסב את שפת ההוראה בישובי הצ'רקסיים לעברית. כמו כן היה אחראי לשילובם במערכת החינוך של ילדי הפליטים מווייטנאם שקלטה ישראל בשנת 1979.[3]

ב-1988 עבר לוי לעמוד בראש מחוז תל אביב של משרד החינוך, ועודד יוזמות של של ראשי הערים, צוותי החינוך והפסיכולוגים - בין היתר תוכניות פרטניות בשילוב אוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב, ו"מכללות לביטחון לאומי לנוער" בשיתוף קצין חינוך ראשי, עמותת "יד לשריון" והרשויות המקומיות, במטרה לעודד מוטיבציה לשירות צבאי בקרב תלמידי כיתות י"א י"ב.

לוי עמד בראש ועדת הרובוטיקה הארצית, לבקשת הפיקוח המקצועי, ובתיאום עם עיריית רמת גן גיבש תוכנית פעולה המובילה לתחרות הרובוטיקה הבין לאומית, שעם השנים הצטרפו אליה מאות בתי ספר.[דרוש מקור]

בשנות התשעים הוביל לוי את מהפכת "בינת הלב" שלראשונה שמה דגש על פיתוח אינטליגנציה רגשית בקרב תלמידי מערכת החינוך.[4] תוכנית "כישורי חיים" לכל שלבי הגיל ו"האינטליגנציה הגנוזה" שהן חלק מ"בינת הלב" יושמו ברמה הארצית, בין היתר באמצעות חוזרי מנכ"ל.

לוי יזם פנייה לכל שרי החינוך החל משנת 1978 בדרישה לתיקון חוק חינוך חובה כך שידגיש את זכותו של הילד למימוש עצמי ויכלול את מורשת העדות שאינן יהודיות. בשנת 2000 הגיש שר החינוך אמנון רובינשטיין את הצעות התיקון של לוי בפני ועדת השרים לחקיקה, והתיקונים לחוק התקבלו.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למעלה מ-40 תעודות "יקיר העיר" מיישובי מחוז הצפון
  • פרס החינוך של העיר תל אביב
  • מועמדות לפרס ישראל בתחום החינוך מטעם ראשי רשויות במחוז הצפון (1986)
  • המלצה של ראשי רשויות במחוז המרכז לפרס מיוחד מטעם שר החינוך יוסי שריד.
  • לקט מאמרים "פירות יוסף" בעריכתו של משה גרנות (2001)[5]
  • אות "מחנך למופת" ע"ש ד"ר אברהם זלקין (2021)[4]

עבודות וחיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החינוך הקיבוצי (עבודת מוסמך, 1970)
  • תהליכי קבלת עובדים בבית הספר היהודיים בארצות הברית (עבודת דוקטורט, 1976)
  • שורשים של שלום בגליל (לב לי, 1982)[6]
  • מעצבי חינוך (1990)
  • המנהל הנאור (1995)
  • בינת הלב (רכס, 2001)[7]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפוח לתלמידים מחוננים
  • חינוך בצל קו העימות
  • הסכר נפרץ (שותפות עיריית פיתוח-קיבוצים)
  • המנהל כמחנך
  • קליטת המגזר הערבי – כיצד?
  • חזון הגליל
  • בחזית העורף (מלחמת המפרץ)
  • המפקח
  • המנהל
  • המורה – איש המעש החושב
  • הזמן – רכיב מרכזי במערכת החינוך
  • החינוך האפור
  • חינוך במטרופולין
  • מטרות החינוך בישראל
  • מבנה חינוכי ופרוגרמה פיזית
  • במפנה המאה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]