יוסי עטיה
.jpg) | |
| יוסי עטיה | |
| לידה | 6 באוקטובר 1979 (בן 45) |
|---|---|
| סוגה מועדפת | סאטירה, קומדיה שחורה |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-2001 |
| עיסוק | במאי, תסריטאי, שחקן, אמן |
| מקום לימודים |
|
| יצירות בולטות | |
| פרופיל ב-IMDb | |
יוסי עטיה (נולד ב-6 באוקטובר 1979) הוא במאי, תסריטאי, שחקן ואמן ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עטיה נולד וגדל בירושלים. בנעוריו למד בתיכון רנה קסין. בשנת 2004 סיים לימודי בימוי והפקה במסלול המלא בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ובשנת 2007 סיים לימודי תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2010 למד משחק מול מצלמה אצל רות דייכס ובשנת 2015 סיים לימודי תואר שני בבימוי והפקה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
בין השנים 2008–2010 השנים עטיה לימד במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון. בין השנים 2007–2012 לימד קולנוע בתיכון עירוני א' בתל אביב. בשנת 2016 לימד דוקו-סאטירי בחוג לתקשורת במכללה למנהל.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 עטיה הקים ושיחק בקבוצת תיאטרון אימפרוביזציה שפעלה בתיאטראות פרגוד וקטרון בירושלים. בשנת 2010 יצר מופע קומי-אורבני בשם "מסטוץ לקשר" שהוצג בפסטיבל "תלוי במקום" בתל אביב והגיש פינה סאטירית בתוכנית "העולם הבוקר" עם אברי גלעד בערוץ 2.
בשנת 2018 הצטרף לצוות הכותבים של גב האומה.
יוסי עטיה ואיתמר רוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בין השנים 2005–2010 עטיה עבד בשיתוף פעולה עם איתמר רוז, וביחד הם יצרו ושיחקו בכעשרים סרטי סאטירה קצרים[1]. עם הבולטים שבהם ניתן למנות את ה"שירותרום", "מדינת ערב היהודית" ו"דרפור". הסרטים נוגעים בסוגיות חברתיות ופוליטיות במטרה לשפוך אור חדש על המציאות ועל נושאים מעוררי מחלוקת. הסרטים מנפצים טאבואים, מתמודדים עם נושאים כגון הומוסקסואליות, אבל, שכול, אונס, כיבוש, פיגועי התאבדות ומלחמת לבנון השנייה.
הסרטים הוקרנו בתחילה בבתי קפה, פאבים, מועדונים וגלריות, אך בהמשך הוצגו במוזיאונים ופסטיבלי קולנוע רבים; מרכז פומפידו, פריז; גלריית טייט, לונדון; פסטיבל הסרטים הבינלאומי של רוטרדם; המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון; מוזיאון חיפה ומוזיאון הרצליה. בנוסף, הסרטים הוצגו במסגרת סל תרבות בבתי ספר ברחבי ישראל[2].
נולדתי בירושלים ואני עדיין חי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נולדתי בירושלים ואני עדיין חי
בשנת 2012 יצר עטיה סיור פרפורמטיבי בשם "מטראומה לפנטזיה", במסגרת "פסטיבל מתחת להר" בירושלים. הסיור נערך ברחוב יפו והתחקה אחרי פיגועי ההתאבדות שהתרחשו באזור בין השנים 2005–2010. הסיור תועד בסרטון קצר[3] שזכה בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2015; הוא שימש בסיס לסרט קצר בן שמונה דקות בעל אותו שם שעטיה כתב וביים בשנת 2015[4][5] והוקרן בפסטיבל לקולנוע יהודי במיאמי.
בשנת 2018 עטיה ודוד אופק זכו במענק הפצה מטעם החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים של סם שפיגל[6][7].
בשנת 2019 ביים עטיה ביחד עם דוד אופק סרט עלילתי באורך מלא שצמח מתוך הפרפורמנס והסרט הקצר. הסרט צולם בסגנון תיעודי בהשתתפות תיירים אמיתיים[8]. עטיה כתב את התסריט ומשחק בתפקיד הראשי. הוא יוקרן בבכורה ארצית בפסטיבל הקולנוע ירושלים במסגרת התחרות לקולנוע ישראלי עלילתי[9].
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם הסרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2006 | ילדים במלחמה | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | צולם במהלך מלחמת לבנון השנייה. עטיה ורוז מבקרים בחוף הים כשהם מחופשים לילדים ומבקשים מאנשים שונים לגלם את הוריהם. "הילדים" שואלים את הוריהם שאלות בוטות בדבר הסיבות למלחמה וההצדקה לה. |
| 2006 | השירותרום | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | הסרט מנסה להראות כיצד צה"ל, שמקבל את הנתח הגדול ביותר מתקציב המדינה, מקבץ נדבות מאזרחים קשי יום. |
| 2006 | הפצצה האיראנית | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | יוסי עטיה ואיתמר רוז מתחזים לפקחי גרעין איראנים ויוצאים לדימונה כדי לבדוק האם לישראל יש נשק גרעיני. |
| יום הזיכרון | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | עטיה ורוז מציעים לעוברי אורח ברחוב הזדמנות להנציח עצמם בווידאו שישודר אם ייהרגו בפיגוע טרור. | |
| טילים על תל אביב | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | במלחמת לבנון השנייה שיגר החזבאללה טילים לעבר מרכזה וצפונה של ישראל. עטיה ורוז צילמו מבזק חדשות המדמה נפילת טיל על תל אביב. | |
| מדינת ערב היהודית | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | השנה היא 2020 וחלקו הארי של אזרחי ישראל ערבים. עטיה ורוז מבקרים בטייבה ומנסים להציג, ביחד עם אחיהם הערבים, חזון של מדינה יהודית-ערבית מאוחדת. | |
| אונס בחיל האוויר | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | איתמר רוז ויוסי עטיה יוצאים לבדוק האם הציבור באמת מזועזע מפרשת אונס הקטינה בבסיס בדרום כפי שזה משתקף בתקשורת. | |
| דארפור | בימוי, תסריט, משחק (ביחד עם איתמר רוז) | רוז ועטיה בונים גדר תיל על חוף ימה של בת ים, הם משחקים ביחד עם עוברי אורח. חלקם מחופשים לפליטים סודניים המנסים לחצות את הגבול, בעוד אחרים מגלמים את דמותם של שומרי הגבול הישראלים. | |
| 2010 | שלולית | בימוי, תסריט | סרט קצר, גבר צעיר במסיבת פורים מקבל שיחת טלפון שעומדת להרוס לו את הלילה. |
| 2016 | תחכמוני 9 | בימוי, תסריט | סרט סרט תיעודי קצר על משפחת אמו |
| 2015 | נולדתי בירושלים ועדיין חי | בימוי, תסריט, משחק | סרט קצר, קומדיה שחורה אודות רונן מטלון, מדריך טיולים ירושלמי שמעביר את הסיור "מטראומה לפנטזיה" בעקבות פיגועי טרור ברחוב יפו. |
| 2017 | בית בגליל | משחק | בימוי: אסף סבן, משחק: אודי רצין, נועה קולר |
| 2018 | גב האומה | תסריט | |
| 2019 | נולדתי בירושלים ואני עדיין חי | בימוי, תסריט, משחק | סרט עלילתי באורך מלא, פיתוח של הסרט הקצר. |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Keren Goldberg, "Truth or Dare: The Politics of Parafiction Art", Department of Critical Writing in Art and Design, Royal College of Art, London, U.K.
- Keren Goldberg, "The Melting Pot – Parafiction Art in Israel and Palestine", in JAWS: Journal of Arts Writing by Students, Vol. 1, Issue 1, pp. 139–142 (January 2015)
- Sperber, David (ed.). "Fringes – Jewish Art as an Israeli periphery". Bar-Ilan University publishing. Jerusalem: Winter 2010.
- Hagag, Guy. "Behind the mountain, second day: An obligatory tour in Jerusalem". Jerusalem Season of Culture. July 31, 2012.
- Harris, Rachel S. and Omer-Sherman, Ranen (editors). "Narratives of Dissent: War in Contemporary Israeli Arts and Culture", Wayne State University Press, 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסי עטיה, ברשת החברתית פייסבוק
יוסי עטיה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סרטונים בערוץ של יוסי עטיה ואיתמר רוז, באתר יוטיוב- "שלולית" - סרט קצר, 2010, 10:07
.svg){kind=icon}
כתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תום שגב, "הדבר האמיתי", באתר הארץ, 28 באפריל 2006
- יוסי עטיה, יוסי עטיה מסביר איך הפכה טראומת פיגועים למופע פרפורמנס, באתר וואלה, 30 ביולי 2012
- ענת חפץ, "הסאטירה משתוללת", באתר ynet, 23 בדצמבר 2006 (באנגלית)
- איטה פרינס-גיבסון, "סיור אימה בירושלים", בעיתון הניו יורק טיימס, 21 באוגוסט 2012 (באנגלית)
- ג'ואל גרינברג, "ברחוב יפו בירושלים, אמן מעלה באוב את פיגועי ההתאבדות", בעיתון הוושינגטון פוסט, 12 באוגוסט 2012 (באנגלית)
- מלאני גודפלו, "יוסי עטיה מעבד לסרט את פיגועי ההתאבדות ברחוב יפו", באתר screendaily, 14 ביולי 2015 (באנגלית)
- מלאני גודפלו, "עטיה, חמוד ושומונוב זוכים בפיץ' פוינט ירושלים", באתר screendaily, 16 ביולי 2015 (באנגלית)
- "סרטו של יוסי עטיה מתאר סיור בעקבות מתקפות טרור ברחוב יפו", באתר IMDb (באנגלית)
- Jérusalem : le tour de la Terreur, בעיתון Le Point, 1 באוקטובר 2012 (בצרפתית)
- "Israele, attenti a quei due, באתר peace reporter, 18 באפריל 2011 (באיטלקית)
- "Israele, nessun dorma", באתר peace reporter, 13 בספטמבר 2011 (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תום שגב, "הדבר האמיתי", באתר הארץ, 28 באפריל 2006
- ^ יוסי עטיה / איתמר רוז - סרטים סאטיריים קצרים, באתר סל תרבות ארצי(הקישור אינו פעיל)
- ^
נולד בירושלים ועדיין חי, 2015, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:53)
- ^ נולדתי בירושלים ואני עדיין חי, באתר מנה ראשונה - סרטים ישראלים קצרים, 2015
- ^ "נולדתי בירושלים ואני עדיין חי (2015)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "הברדלס מאנטוליה" (טורקיה) ו"נולד בירושלים ועדיין חי" (ישראל) הם הזוכים הגדולים בחממת סם שפיגל לקולנוע בינלאומי 2018, באתר ספ שפיגל בית ספר ליצירה קולנועית, יולי 2018
- ^ אינה טוקר, הוכרזו הזוכים בחממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים, באתר ynet, 8 ביולי 2018
- ^ יעל שוב, פסטיבל ירושלים 2019: עשרה סרטים שאסור לפספס, באתר "Time Out ישראל", 18 ביולי 2019
- ^
איתי שטרן, סרטים של ירון שני, לימור שמילה וגור בנטביץ' בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 2 ביולי 2019
בקרת זהויות  |
|
|---|