לדלג לתוכן

יוסי ימפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי ימפל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1951 (בן 73 בערך)
עכו, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סקסופון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי ימפל (נולד ב-1951) הוא מלחין, כותב דרמה, עורך רדיו, עוסק באלתור מוזיקלי, הדרכת הרכבים קוליים ותזמורתיים בדגש על העצמת המשמעות ואיש חינוך.

ימפל נולד בעיר עכו בשנת 1951, שם גם סיים תיכון וניגן עשר שנים בתזמורת הנוער העירונית[1] בקלרינט.

בצה"ל שירת כלוחם בחיל הנדסה קרבית, ושימש כמפקד סירת גומי בקרבות צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. לאחר כחמש עשרה שנות שירות כלוחם, התמנה למנהל המוזיקלי של חיל הנדסה קרבית במילואים. בתפקיד זה שימש חמש עשרה שנים. במסגרת התפקיד ניהל מוזיקלית, הפיק וביים מספר רב של אירועים במחזורי השנה של החיל, וכתב מוזיקה למספר רב של סרטי החיל.

ימפל הוא בוגר תואר ראשון במוזיקה, במחלקה לתאורטיקאים באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים, תואר שני במוזיקה באוניברסיטת בר-אילן.

נשוי לענולה, חלילנית, מורה לחליל צד וזמרת במקהלה הישראלית ע"ש גארי ברתיני, אב לטליה ולגדי.

פעילות מוזיקלית וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו באקדמיה למוסיקה, עבד שנתיים בתחנת הרדיו של 'קול ישראל' בתל אביב, במדור הדרמה, כעורך מוזיקלי של המחלקה (1977-1979). ניגן כסקסופוניסט בהרכבי ג'אז ובתזמורות קלאסיות – כמו התזמורת הסימפונית ירושלים והתזמורת הקאמרית הישראלית (1978-1982). ב־1980 הקים וניצח על תזמורת הג'אז ביג-בנד של עמק יזרעאל עד 1985.

ב-1981 החל לשמש כמנהל מוזיקלי של כפר הנוער הדסים, וב-1988 סיים את עבודתו זו, ובזמן הזה הספיק להעמיד תלמידים רבים. ב-1988 פתח בביתו אולפן הקלטות ביתי, ששימש את כל עבודותיו. בשמונה השנים הבאות שימש כמלחין במשרה מלאה לתעשיית המוזיקה, לתיאטרון, פרסום, אנימציה, ולתעשיית המולטימדיה הלחנה והפקת מוזיקה ופסי קול להצגות רבות, ביניהן: "מר מאני", "הווידאו האחרון של קראפ", "שוליים קשים", לתיאטרון חיפה. "שקט מצלמים" לסינמטק תל אביב. "בניטו" - בימרתף הבימה. "ציפור ביד", "קירקורים", "איבר זר" לתיאטרונטו, "מזל תאומים" לתיאטרון הנגב[2], "צמוד", ו"מבקר המדינה" לתיאטרון הקאמרי.

בין השנים 19891994 הלחין והפיק דיסק הנצחה לחיים שייקר, צנחן שנפל במלחמת לבנון הראשונה, בקרב עם הסורים על כביש ביירות-דמשק, ולאחר שנפל מצאה משפחתו בעיזבון שלו שירים שכתב. שם הדיסק: "דרך חיים". כל 52 הזמרים, הנגנים המעבדים הגרפיקאים והמקליטים וימפל, שהלחין והפיק את כל הפרויקט, עבדו בהתנדבות. יצירת והפקת הפרויקט ארכו חמש שנים. הזמרים היו: חנן יובל, גבי שושן, אלי גורנשטיין, יואב יצחק, ליאור ייני, אלברט עמר, וענת שחר.

ימפל זכה בפרסים על המוזיקה להצגות "יחפה" ולהצגה "באין מלחמה" (בבימוי אבי מלכה) בפסטיבלי עכו 1991 ו-1992. הוא שימש כמלחין אנימציה ב - 'אולפני אנימה[3]' (1990-1996),כתב את המחזה ואת המוזיקה ל "דוק הג'וקר", פסטיבל הצגות ילדים בחיפה 1994.

ימפל כתב תסריטים ודרמות לרדיו, בין השאר: "סקרנים מדי[4]" - סדרת מתח ב-15 פרקים למחלקת הנוער שנכתבה בשיתוף עם מודי ברודצקי[5], ב-1980, "חשבון עם הסורים[6]" ל'רדיו-דרמה' בקול ישראל ב-1985. הלחין ועיצב אודיו למיצגי מולטימדיה לתעשיית ההיי-טק (1990-1996). הוא היה שותף בהעלאת מופע 'סטנד-אפ' מוזיקלי "מסעות זורמן וימפל"- ערב אימפרוביזציה עם המלחין פרופ' משה זורמן, בשנים 19972002. כמו כן, ערך מסע הופעות מחוף לחוף בארצות הברית עם המופע הזה (2001).

הוא הלחין מוזיקה לג'ינגלים לרדיו ופרסומות לטלוויזיה, בין השאר: 'אמישרגז', 'זו העת - להאט' למינהל לבטיחות בדרכים, 'מישור החוף - מישור החופש', צעדת הכנרת, ועוד. כתב מוזיקה לאותות ופתיחים בטלוויזיה: כמו 'מקום קטן', 'שיר בלילה' בערוץ השני, הלחין מוזיקה ופסי-קול לסרטי ווידאו, מעברוני ערוץ 2, ולצבא במסגרת המילואים. בנוסף הלחין מוזיקה ל"Autofot, "Sandbox". שני סרטוני אנימציה של אבי עופר (2003, 2006), ול"עכו, רחוב שפת הים 337" - יצירה לתזמורת נוער גדולה ב-2007. היצירה הוזמנה על ידי תזמורת הנוער של עכו. ובוצעה על ידי תזמורת בני הקיבוצים בניצוחו של עופר עין הבר. שם היצירה הוא הכתובת, שבה גדל ימפל עד הגיעו לגיל 15. ימפל הלחין מוזיקה לסרטים והיה אחראי לכל מרכיבי השמע במוזיאון "חצר תל חי" המחודש ב-2008. ב-2010, כתב יצירה שהוזמנה על ידי מוזיאון "בית ביאליק" לקריין ותזמורת קאמרית שמבוססת על אגדה של ביאליק: "מִי עָנַד לַדּוּכִיפַת צִיצַת נוֹצָה[7]. לאורך כל השנים העביר סדנאות מוזיקה באלתור חופשי לקבוצות שונות, ביניהן: קבוצת השחקנים הצעירים בתיאטרון חיפה, תיאטרון תמונע – נאווה צוקרמן[8], קבוצת סטודנטים מהאקדמיה למוזיקה בירושלים, למגמת המוזיקה בבית הספר 'תלמה ילין', לתיכון בליך ברמת גן, ומכללת לוינסקי לחינוך.

מ–1996 החל לשמש כמרצה במכללת לוינסקי בפקולטה למזיקה, לנושאי טכנולוגיה מוזיקלית, ומ 2012 שימש מנהל מוזיקלי ואומנותי של אירועי מחזור השנה במכללה.

ב-2017 פרש לגמלאות. הוא עובד על יצירה סימפונית דתית יהודית גדולה לתזמורת סימפונית, מקהלה מעורבת גדולה, סולנים קלאסיים ועממיים, כמה נגנים בכלים אתניים, ומחשב על הבמה. את הליברית כתב הרב ד"ר מרדכי בן מנחם. היצירה תהיה מוכנה באמצע 2020.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]