יוסיף איוונוביץ'
 | |
| לידה |
28 בינואר 1845 טימישוארה, חבל באנאט, האימפריה האוסטרית - כיום ברומניה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1902 (בגיל 57) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מוקד פעילות |
ממלכת רומניה |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יוסיף יואן איוונוביץ' (ברומנית: Iosif Ioan Ivanovici[1]; 1845 - 28 בספטמבר 1902) היה מלחין ומנצח רומני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקרבת העיר טימישוארה, בחבל באנאט, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום ברומניה, במשפחה של איכרים, ככל הנראה בעלי שורשים סלביים.
בילדותו למד לנגן בחליל. בהיותו יתום, עבר לשטח ממלכת רומניה והצטרף כילד לתזמורת כלי הנשיפה של גדוד הרגלים ("דורובאנץ") 6 הרומני בגאלאץ, שדאג גם להשכלתו הכללית. למד נגינה בקלרינט ממורה בשם אלויס רנדל והשתלם בהמשך ביאשי אצל המוזיקאי אמיל להר. הגיע לדרגת קצין והתמנה למפקד תזמורת כלי הנשיפה של גדודו. שמו הלך לפניו כמנצח מבוקש לתזמורות כלי נשיפה. בין השנים 1879–1894 ניצח תזמורות כלי נשיפה בעיקר בעיר טולצ'ה ובעיר פוקשאן ובשיא הקריירה מונה ב-26 במאי 1895 [2] כמפקח הכללי של התזמורות הצבאיות במדינה. כיהן בתפקיד זה עד מותו המוקדם בבוקרשט בשנת 1902.
הלחין מעל 350 קטעים אינסטרומנטליים - בעיקר ריקודים ושירי-לכת, אבל התפרסם בכל העולם תודות לוואלס "גלי הדנובה" "Valurile Dunării" שבוצע בבכורה בתערוכה העולמית של פריז (1889) וזכה להצלחה בלתי רגילה בעיבודו לתזמורת של אמיל ולדטויפל. לפי מקורות מסוימים המלחין כתב על הפרטיטורה של הוואלס הקדשה לעלמה יהודיה בשם שרה פריד (אחרי נישואיה נקראה דרייכלינגר) (1866-1935) מן העיר לוגוז' בבאנאט. אותו כתב יד עם ההקדשה נמצא בארכיון הקהילה היהודית בעיר הזאת. [3] בסופו של דבר בגרסה המודפסת בשנת 1880 בבוקרשט ההקדשה שונתה לטובת אמה גבאואר, ארוסתו של המוציא לאור קונסטנטין גבאואר.
מאוחר יותר הלחן הרומני בהשראה אוסטרית קיבל מילים ברומנית (מאת קארול סטרוב)
Barca pe valuri pluteşte uşor
Dar cine îngână un cântec de dor
Nu, nu e vântul, nici Dunărea nu-i
E lopătarul şi cântecul lui
Gândul îl poartă alene un val
Ca pe o floare de nuferi spre mal
Spre fata care-l aşteaptă
Oftând etc etc
הוואלס "גלי הדנובה" מוכר בעולם הדובר אנגלית תחת הכותרת "שיר היובל" Anniversary Song המתחיל עם המילים: "Oh, How we Danced on the Night we were Wed" (אה, איך רקדנו בליל כלולותינו"). גרסה קולית זו התפרסמה על ידי אל ג'ולסון לפי עיבוד שלו ושל סול צ'פלין והיא מופיעה בסרט " "The Jolson Story" משנת 1946. בשנת 1959 הוא מושר בסרט רומני של הבמאי ליביו צ'וליי ששמו לפי שם הואלס "גלי הדנובה" Valurile Dunării.(הסרט זכה ב"גלובוס הגביש" בפסטיבל הקולנוע בקרלובי וארי ב-1960).
בקוריאה השיר מוכר בשנים האחרונות תודות לסופרן יון שים-דיוֹק תחת השם "תהילי המוות" - Psalm of Death
יש לציין שבתחרות שירי הלכת באותה התערוכה בפריז זכה איוונוביץ' בפרס הראשון מתוך 113 משתתפים עם ה"מארש אלכסנדר" לכבוד הצאר אלכסנדר השלישי. [4] גם יצירות אחרות שלו, כמו ה"יונים" Porumbeii ו"ההורה של חיילי הרגלים (חיילים שכירים) הקטנים" Hora micilor dorobanţi הם חלק מהרפרטואר של תזמורות כלי הנשיפה עד היום הזה.
נינו של יוסיף איוואנוביץ' הוא הפסנתרן יליד רומניה אנדריי איוואנוביץ' (יליד 1968)
מיצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1889, (Valurile Dunării - (Donauwellen, Dunajské vlny, גלי הדנובה, ואלס
- 1892, Carmen Sylva, - ואלס, כרמן סילבה (לכבוד מלכת רומניה}
- 1893, Goldene Stunden, - שעות של זהב, ואלס
- 1901, La Belle Roumaine, - הרומניה היפה, ואלס
- 1902, Rosina, polka - רוזינה, פולקה
- Anniversary waltz - ואלס היובל
- Die Ballkönigin op. 127 - מלכת הנשף, ואלס
- Herzliebchen, ואלס
- Kaiserreise, טיול הקיסר, שיר-לכת
- Lieb' um Liebe, op. 155 ואלס
- Rosen aus dem Orient, ורדים מהמזרח, ואלס
- Mariana Polka
- Incognito Waltz
- Abschied von Focşani March הפרידה מפוקשאן - שיר לכת
- Agatha Waltz
- Wild Flowers Waltz - פרחי בר, ואלס
- לAbendträume Polka-Mazurka חלומות ערב
- Magic of the Mountains waltz קסם ההרים, ואלס
- Asalt galop הסתערות
- Romanian's heart waltz לב של רומני, ואלס
- Erzherzog Karl Ludwig ואלס הארכידוכס קרל לודוויג
- Farmecul Peleşului ואלס, קסם הפלש (מוקדש לארמון פלש)
- Marşul Carol, קרול, שיר לכת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסיף איוונוביץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יוסיף איוונוביץ', באתר AllMusic (באנגלית)
יוסיף איוונוביץ', באתר MusicBrainz (באנגלית)
יוסיף איוונוביץ', באתר Discogs (באנגלית)- יוסיף איוונוביץ', דף שער בספרייה הלאומית
- Dr.I.Weinberg - Momente şi figuri din trecutul muzicii româneşti,Editura Muzicală, Bucureşti, 1967
.svg){kind=logo}
(ד"ר י. ויינברג - רגעים ודמויות מתולדות המוזיקה הרומנית, ההוצאה המוזיקלית, בוקרשט, 1967) (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בלידתו -רשום בכתיב סרבי לטיני Jovan Ivanović יובן איוונוביץ
- ^ http://www.mapn.ro/cpresa/continuarearhiva.php?id=3067"
- ^ כתבה מאת ניקולאיה תומא בעיתון "אקטואליטאטייה" בלוגוז', 16 במאי 2005
- ^ MUZICA. Ritmuri de vals si lume buna la Oradea - Numarul 235 - August - 2004 - Arhiva - Observatorcultural.ro