יונת שלג
 יונת שלג
| |
|---|---|
יונת שלג בוגרת. ארונאצ'ל פרדש, הודו
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יונאים |
| משפחה: | יוניים |
| סוג: | יונה |
| מין: | יונת שלג |
| שם מדעי | |
 Columba leuconotaויגורס, 1811 | |
| |
יוֹנַת שֶׁלֶג (שם מדעי: Columba leuconota) היא מין של עוף בסוג יונה במשפחת היוניים, המצויה באזורים הרריים של מרכז אסיה. ניצויה אפור, שחור, חומות בהיר ולבן. ישנם שני תת-מינים מוכרים: C. l. leuconota ממערב ההימלאיה, ממערב אפגניסטן ועד סיקים; ו-C. l. gradaria מהרי מזרח טיבט וממזרח נאן שאן (צ'ינגהאי) ועד יונאן וצפון מיאנמר. יוני השלג משחרות מזון בשטח פתוח בזוגות או בקבוצות קטנות; הן ניזונות מדגנים, ניצנים, נצרים, פירות יער וזרעים. הן לנות בלילה במצוקים, מקננות בנקיקים בהם הן בונות קני זרדים מבולגנים ומטילות לרוב שתי ביצים לבנות. האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע סיווג את מצב השימור של המין ברמת ללא חשש.
טקסונומיה ואטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם הסוג Columba הוא המילה הלטינית ליונה, ושם המין הספציפי leuconota מגיע מיוונית, מהמילים leukos, לבן; ו-nōtos, -גב.[2]
ישנם שני תת-מינים מוכרים:
- C. l. gradaria, תואר על ידי ארנסט הארטרט ב-1916, מצוי בהרי מזרח טיבט וממזרח נאן שאן (צ'ינגהאי) ועד ליונאן ולקצה צפון מיאנמר.
- "יונת שלג נפאלית" (C. l. leuconota), תוארה על ידי ניקולס אילוורד ויגורס (אנ') ב-1831. מצויה במערב ההימלאיה ממערב אפגניסטן ועד סיקים; מקייצת בהרי אלאי (אנ') ופמיר.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]זוהי יונה ממוצעת בגודלה, אורכה 31–34 ס"מ ומשקלה 255–307 גרם.[3] ראשה אפור כהה המנוגד לחלקים התחתונים הלבנים, אשר בתורם מתכהים לאפור מלוכלך בבטן התחתונה. חלקיה העליונים בצבע חום-אפור עם כתם לבן בגב התחתון. כנפיה אפורות בהירות עם שלושה פסי-כנף חומים. במרכז זנבה השחור פס לבן בולט שמתעקל החוצה ומגיע לקצה נוצות הזנב החיצוניות. לפרטים צעירים שוליים צרים ובהירים לנוצות החלקים העליונים והכנפיים, והלבן של החלקים התחתונים מלוכלך בצבע שחור.[4][5]
אקולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יונת השלג יציבה בגבעות סלעיות של אפגניסטן, בהוטן, סין, הודו, קזחסטן, מיאנמר, נפאל, פקיסטן, טג'יקיסטן וטורקמניסטן.
היונים פוקדות צדי גבעות סלעיות ועמקים מבודדים עד לקו השלג. הן ניזונות לעיתים קרובות בשדות במהלך היום, אך לנות במצוקים. הן בדרך כלל ביישניות וזהירות. התקהלויות של 150 פרטים או יותר מתרחשות בחורף, לעיתים קרובות בחברת יוני הרים (אנ') ובאזורים מסוימים עם גם יוני סלעים.[6]
בקיץ הן יורדות לגבהים נמוכים יותר ונצפות בזוגות או להקות קטנות. הן מקננות במושבות. הקינים ממוקמים בנקיקים או מערות מול צוקים או מדפי סלע. קיניהן בנויים באופן לא סדור, ממקלות, דשא, קש, נוצות וחומרים דומים. בדרך כלל נעשה שימוש חוזר בקינים מדי שנה עם תיקונים קלים. לרוב התטולה כוללת שתי ביצים.[5]
הן ניזונות מפירות יער, דגנים, ניצנים, פקעות, זרעים ונבטים.[5]
סטטוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו מין מצוי ובעל טווח תפוצה גדול במיוחד, ומאמינים כי האוכלוסייה יציבה. מסיבות אלו העריך האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע את מצב השימור שלה ברמת ללא חשש.[7]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פרט בוגר -
פרט בוגר. גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
פרט צעיר. פקיסטן -
יונת שלג בתעופה. פקיסטן -
בתעופה, מבט מלמטה. פקיסטן -
יונת הרים (משמאל) לצד יונת שלג (מימין). פקיסטן -
-
איור של יונת שלג מ-1913
.jpg)
_(53495793333).jpg)
_(53454062892).jpg)
_(53486507567).jpg)
_(53684913004).jpg)
_%26_Snow_Pigeon_(Columba_leuconota)_(53619153139).jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונת שלג, באתר ITIS (באנגלית)
יונת שלג, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- יונת שלג, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
יונת שלג, באתר GBIF (באנגלית)
יונת שלג, באתר eBird (באנגלית)- יונת שלג, באתר Xeno-canto (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יונת שלג באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Helm Dictionary of Scientific Bird Names by James A.... (PDF), PDF Room (באנגלית)
- ^ Luis F. Baptista, Pepper W. Trail, H. M. Horblit, Peter F. D. Boesman, Snow Pigeon (Columba leuconota), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.snopig1.01species_shared.bow.project_name
- ^ Rasmussen PC & JC Anderton (2005). Birds of South Asia: The Ripley Guide. Volume 2. Smithsonian Institution & Lynx Edicions. p. 204.
- ^ 1 2 3 Baker, ECS (1928). Fauna of British India. Birds. Volume 5 (2nd ed.). Taylor and Francis, London. pp. 224–225.
- ^ Gibbs, David; Eustace Barnes; John Cox (2001). Pigeons and Doves: A Guide to the Pigeons and Doves of the World. United Kingdom: Pica Press. p. 624. ISBN 1-873403-60-7.
- ^ Snow Pigeon (Columba leuconota), BirdLife International datazone