יונתן בשיא
 | |
| לידה |
7 ביולי 1948 (בן 76) שדה אליהו, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
יונתן בשיא (נולד ב-7 ביולי 1948) הוא איש ציבור שכיהן כיו"ר מנהלת ההתנתקות (מנהלת סל"ע) והאחראי על יישום ההסדרים למפונים במסגרת תוכנית ההתנתקות מטעם משרד ראש הממשלה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיא נולד בקיבוץ הדתי שדה אליהו, בנם של פיארה ופאולו (שאול) בסי, ילידי איטליה. בינואר 1967 התגייס לצה"ל לגדוד 906 של הנח"ל. בשיא עבר מסלול הכשרה כלוחם ובמהלך קורס מ"כים חי"ר לחם במלחמת ששת הימים, בין היתר בקרב אום-כתף.[1] בהמשך השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד מחלקה.[2] בשנת 1969 התמנה בשיא כסגן בנח"ל לפקד על פלוגת בני משקים. במילואים שימש בשיא במספר תפקידי פיקוד, במלחמת לבנון הראשונה היה מפקד גדוד 7002 בחטיבה 165. בהמשך שימש מפקד חטיבה[דרושה הבהרה] וראש מטה אוגדה בדרגת אלוף-משנה. בשיא היה מנהל המפעלים האזוריים של קיבוצי עמק בית שאן וכן שימש כמנכ"ל משרד החקלאות בתקופת השר יעקב צור, בממשלות רבין ופרס. כיהן משנת 1996 כיו"ר חברת "מהדרין" העוסקת בשיווק פרי הדר ובעיבוד פרדסים, ודירקטור בחברות ציבוריות נוספות עד 2017.
בשיא היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין ומהשמאל.
לאחר תוכנית ההתנתקות מונה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון ליו"ר מנהלת ההתנתקות (מנהלת סל"ע) והאחראי על יישום ההסדרים למפונים מטעם משרד ראש הממשלה. בעקבות ביצוע תפקיד זה קיבל בשיא איומים על חייו והוצמדה לו אבטחה.[3] בשנת 2015 הצדיק בשיא את תוכנית ההתנתקות וטען שבגלל הריבוי הטבעי הגבוה ברצועת עזה לא הייתה ברירה אלא לפנות את היישובים מהרצועה.[4]
בתחילת 2007 עזב בשיא את קיבוץ שדה אליהו בשל הצקות מתמשכות מצד אנשי ימין בשל חלקו כראש מנהלת סל"ע[5] ועבר למעלה גלבוע כחבר הקיבוץ, שם מתגוררים שלושה מילדיו.[6]
במרץ 2007 מינה שר החקלאות שלום שמחון את בשיא ליו"ר בהתנדבות של המועצה לענף הלול (מועצת הלול), תפקיד אותו מילא קודם לכן במקביל להיותו מנכ"ל משרד החקלאות.[7]
בפברואר 2011 נבחר בשיא ליו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית. משמש יו"ר הדירקטוריון של חברת מיטרוניקס לייצור ציוד לבריכות שחייה.
נשוי לנעמי, ספרנית במקצועה.
עריכת ספרי שד"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיא, שמוצאו ממשפחה יהודית איטלקית, עסק בחקר ובעריכת ספרי שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). בפברואר 2008 יצא לאור במסגרת ידיעות ספרים ספרו של שד"ל "על החמלה וההשגחה" בעריכתו של בשיא.[8][9]
ב-2013 יצא בעריכתו ספרו של שד"ל - "הוויכוח".
ב-2015 יצאה בעריכתו סדרת ספרי פירוש שד"ל על התורה. ב-2019 הושלם פירוש שד״ל לתנ״ך עם יציאתה לאור של סדרת ספרי פירוש שד״ל לחלק מהנ"ך.[10]
ב-2022 יצא הפירוש "אוהב גר" של שד"ל על תרגום אונקלוס בעריכתו של בשיא. ב-2024 יצא הספר "מאמרי שד"ל" שכלל מאמרים בנושאי יהדות מגוונים ששד"ל כתב בכתבי עת שונים במהלך המאה התשע עשרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארי שביט, ב-16 באוגוסט תשתרר דממה גדולה, באתר הארץ, 5 ביולי 2005
יונתן בשיא, עשור להתנתקות: אנחנו אלה שהיו בקרב, באתר הארץ, 30 ביולי 2015- שבתי בנדט, "הילדים שלי לא חושפים את שם משפחתם בגלל הביקורת", באתר וואלה, 3 באוגוסט 2015
- אריאל הורוביץ, חי את הרוח בתוך המעשה, מקור ראשון, 1 בינואר 2016
- שחר אילן, "שיקום המפונים הוא קודם כל אתגר פסיכולוגי, ורק אחר כך כלכלי", באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2024
יונתן בשיא (1948-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריק בשן, "מוטב שאני אלחם מאשר ילדי", באתר mynet קיבוץ, 5 במאי 2014
- ^ אלישיב רייכנר, הי דרומה: הרבצ"ר שעבר לגור בקומונה, באתר nrg, 2 בדצמבר 2010
- ^ דיאנה בחור-ניר ושמוליק חדד, בעקבות האיומים: אבטחה צמודה ליונתן בשיא, באתר ynet, 15 בספטמבר 2004
- ^ אייל לוי, הגרסה שלהם: התומכים בהתנתקות מגיבים למתקפות ה"אמרנו לכם", באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2015
- ^ עוזי ברוך, יונתן בשיא עוזב את הקיבוץ, באתר ערוץ 7, 7 בינואר 2007
- ^ בלדה לעוזב קיבוץ, באתר nrg, 8 בינואר 2007
- ^ יניב הלפגוט, אחרי הפינוי: בשיא הולך ללול, 27 במרץ 2007, באתר nrg
- ^ חגית רוטנברג, ספר החמלה של יונתן בשיא, בשבע גיליון 281, 21 בפברואר 2008.
- ^ רן בן-נון, ספר: יונתן בשיא על החמלה, באתר ynet, 4 במרץ 2008
- ^ מאוצר יהדות איטליה, הושלם פירוש שד״ל לתנ"ך
| בקרת זהויות |
|
|---|