לדלג לתוכן

יונאס וינגגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונאס וינגגור
Jonas Vingegaard
וינגגור בטור דה פראנס 2021
וינגגור בטור דה פראנס 2021
לידה 10 בדצמבר 1996 (בן 27)
הילרסלב, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 175 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום מרוץ אופני כביש
התמחות מטפס
קבוצה נוכחית יומבו–ויסמה
קבוצות עבר קולוקוויק–קאלט
הישגי שיא
jonasvingegaard.dk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונאס וינגגור רסמוסן (בדנית: Jonas Vingegaard Rasmussen; נולד ב-10 בדצמבר 1996) הוא רוכב אופניים דני בקבוצת ה-UCI World Tour יומבו–ויסמה.[1] וינגגור מצטיין בעיקר במרוצי קטעים. הישגי השיא שלו הם שני ניצחונותיו בדרוג הכללי בטור דה פראנס ב-2022 (אנ') וב-2023.[2][3]

וינגגור התחיל כרוכב נוער בקבוצות שונות בדנמרק, ועשה את פריצת הדרך שלו כרוכב בכיר כחלק מקבוצת ה-UCI Continental קולוקוויק ב-2016. הוא נודע כמומחה בעליות, אך עדיין חסרו תוצאות משמעותיות על הכביש. במסגרת וימבו–ויסמה, אליה הצטרף ב-2019, הוא הרשים בטור של פולין ורכב כפועל עבור פרימוש רוגליץ' בוואלטה אספניה 2020.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינגגור נולד וגדל בת'י (Thy) שבצפון-מערב יוטלנד. מגיל צעיר הוא שיחק כדורגל וכדוריד,[4] אך התחיל לרכב לאחר שצפה במרוץ סובב דנמרק (Danmark Rundt) ב-2007 בעיר ת'יסטד, הגדולה ביותר באזור.[5][6] הוא רכב במועדון Thy Cykle Ring במשך חמש עונות, עד שעבר ל-Alalborg Cykle Ring ב-2013.[7] בשנת 2014, שנתו האחרונה בנוער, הצטרף וינגגור ל-Odder Cykel Klub. כשהפך לרוכב בוגרים הוא התקשה בתחילה והשיג תוצאות לא טובות,[8] אך כשהמועדון הקים קבוצה עד גיל 23 ב-2016 הוא שיפר את התוצאות. באביב הוא סיים על הפודיום במירוץ באולבורג, ובמאי הוא ניצח בקטע של פינסה קופן.[9]

קולוקוויק–קאלט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שווינגגור התחיל להשיג תוצאות טובות יותר במרוצים הוא חתם בקבוצת ה-UCI Continental הדנית קולוקוויק–קאלט (Team ColoQuick–Cult) במאי 2016.[10] על מנת לפתח חיי היומיום ביקש הדירקטור ספורטיף (אנ') של הקבוצה מווינגגור להתחיל עבודה במפעל דגים.[11] במהלך העבודה במפעל הוא פשט את עור הדגים מ-6 בבוקר עד הצהריים, והתאמן אחר הצהריים.[12] במשך תקופה הוא עבד במפעל עם מייקל ואלגרן, גם הוא רוכב אופניים מקצועי.[13]

בשנת 2016, בגיל 19, הוא גם השיג את התוצאה הבינלאומית הראשונה שלו במרוץ UCI לבוגרים, וסיים שני בטור של סין.[14]

ברוב עונת 2017 לא השתתף וינגגור במרוצים רבים לאחר ששבר את עצם הירך בטור דה פיורדס.[8][15] לפני הפציעה הוא סיים במקום הרביעי הכללי וניצח בתחרות הנוער במרוץ הקטעים הצרפתי טור דו לואר-א-שר.[16]

כשהתאושש מהפציעה עם פתיחת עונת 2018 הוא חזר לכושר טוב. במסע אימונים בספרד בתחילת מרץ קבע וינגגור שיא חדש בטיפוס Coll de Rates. הוא רכב את 6.5 הקילומטרים ב-13.02 דקות, 12 שניות פחות מהשיאן הקודם טיג'יי ואן גארדרן.[17]

יומבו–ויסמה (2019–הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינגגור הצטרף ליומבו–ויסמה ב-2019, ובאותה שנה השיג את הניצחון הראשון שלו ב-UCI World Tour, בקטע 6 של הטור של פולין.

בשנה שלאחר מכן הוא סיים במקום השמיני בטור של פולין 2020. הוא גם השלים את הגרנד טור הראשון שלו, וואלטה אספניה 2020, בו רכב כפועל עבור פרימוש רוגליץ', שניצח במרוץ.

עונת 2021

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינגגור ניצח בקטע 5 של המרוץ הראשון שלו בשנת 2021, טור האמירויות, לפני שניצח בשני קטעים ובדירוג הכללי בסטימאנה אינטרנציונלה די קופי א ברטלי (אנ'). מאוחר יותר באותה שנה הוא סיים במקום השני הכללי אחרי חברו לקבוצה רוגליץ' בטור של חבל הבסקים.

באפריל נבחר וינגגור כמחליף של טום דימולן לסגל הטור דה פראנס 2021 של קבוצתו.[18] בטור היה אמור וינגגור לשמש כפועל עבור רוגליץ', אחד הפייבוריטים לניצחון במרוץ כולו. בקטע 3 נפצע רוגליץ' ולמרות המאמצים להחזירו הקבוצה סיימה כמעט בפיגור של כמעט דקה וחצי.[19] בקטע 5, מרוץ אישי נגד השעון באורך 27.2 קילומטרים, סיים וינגגור במקום השלישי ונכנס לעשירייה הראשונה בדירוג הכללי.[20] בקטע השמיני, הקטע ההררי הראשון במרוץ, סיים וינגגור עם קבוצת המובילים בדירוג הכללי, כשלוש וחצי דקות אחרי טאדיי פוגאצ'אר שהשתלט על החולצה הצהובה.[21] וינגגור עלה למקום החמישי בדירוג הכללי בפיגור של חמש דקות. לאחר הקטע פרש רוגליץ' מהמרוץ בשל הפציעות והשאיר את וינגגור כמועמד היחיד לדירוג הכללי של הקבוצה.

בקטע 11, שכלל עלייה כפולה של מון ונטו, תקף וינגגור בטיפוס השני, ועל אף שפוגאצ'אר הצליח בהתחלה לעמוד בקצב שלו הצליח וינגגור להשיג יתרון של כמעט 40 שניות בפסגה. הוא אמנם נתפס בירידה, אך עלה למקום השלישי בדירוג הכללי.[22] כשהמרוץ הגיע להרי הפירנאים ביסס וינגגור את מיקומו על הפודיום. בקטע 17, שהסתיים בראש מעבר פורטה (אנ'), היו וינגגור וריצ'רד קאראפאס היחידים שיכלו לעמוד בהתקפה של פוגאצ'אר. בספרינט סיים וינגגור שני אחרי פוגאצ'אר, ועלה למקום השני בדירוג הכללי.[23] אותו תרחיש קרה גם בקטע הבא שהסתיים בפסגת הלוז ארדידן (אנ'), כשווינגגור סיים שני.[24][25] ביום הלפני אחרון סיים וינגגור שלישי בקטע והתבסס במקום השני בדירוג הכללי.[26] הוא סיים בבטחה את השלב האחרון בשאנז אליזה והפך לרוכב הדני השני שמגיע לפודיום בטור דה פראנס, והראשון מאז ביארנה ריס, שניצח במרוץ ב-1996.[27]

עונת 2022

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינגגור עם החולצה הצהובה בטור דה פראנס 2022

הישגו המשמעותי הראשון בעונת 2022 היה המקום השני בטירנו–אדריאטיקו, ולאחר מכן מקום שישי בטור של חבל הבסקים. קבוצת יומבו–ויסמה שלטה בקריטריום דו דופינה 2022, בו וינגגור סיים במקום השני אחרי חברו לקבוצה רוגליץ', וניצח בשלב האחרון של המרוץ.[28]

וינגגור פתח את הטור דה פראנס 2022 בכושר טוב, כשפוגאצ'אר היחיד שמקדים אותו לאחר קטע הפתיחה נגד השעון. בשלב 5 נפצע רוגליץ', והוא ווינגגור איבדו זמן רב. בקטעים הבאים הוא נאבק עם פוגאצ'אר על ניצחונות בקטעים ובזמן. בקטע 11 שנערך באלפים, תקפו רוגליץ' ווינגגור לסירוגין את פוגאצ'אר בעליה למעבר גליבייה וכשווינגגור תקף במעלה האחרון בקטע נשבר פוגאצ'אר וסיים 2:51 דקות אחרי וינגגור וירד למקום השלישי.[29] היה זה הניצחון הראשון בקריירה שלו בקטע בטור דה פראנס, והוא הגן על ההובלה שלו למחרת עם סיום בפסגת האלפ ד'ואז. במהלך הקטעים הבאים ביצע פוגאצ'אר כמה התקפות, מה שהקטין את הפער בצמרת הדירוג הכללי, אך וינגגור שמר על ההובלה.[30] קבוצת יומבו–ויסמה איבדה שניים מרוכביה לפני יום המנוחה, לאחר שרוגליץ' לא פתח את קטע 15 וסטייבן קראוסווייק נפל במהלכו,[31] אך למזלו של וינגגור המטפס החזק ביותר של הקבוצה, ספ קוס, היה בכושר טוב ופתח את השבוע השלישי. בקטע 17 היה וינגגור הרוכב היחיד שנשאר עם הצמד מקבוצת יו. איי. אי. אמירטס, פוגאצ'אר וברנדון מקנולטי, במעלה הטיפוס האחרון. ב-500 המטרים האחרונים של הסיום התלול מאוד תקפו פוגאצ'אר ווינגגור כדי לנצח בקטע, ופוגאצ'אר ניצח בו בהפרש זעום.[32] בקטע 18 הוא ענה על ההתקפות המוקדמות של פוגאצ'אר, שנפל במורד לפני הטיפוס האחרון על האוטקם (וינגגור המתין לו ולא ניצל את הנפילה לניסיון לפתיחת פער).[33] בטיפוס האחרון הוא רכב אחרי קוס רוב הדרך, אך לאחר שקוס סיים את עבודתו כמטפס תקף וינגגור את פוגאצ'אר ויצר פער קטן. במהלך קבוצתי מבריק המתין לו שם ואוט ואן ארט שהיה בבריחה ומשך את וינגגור לניצחון בקטע.[34] לאחר שחצה ראשון את קו הסיום הוא הגדיל את הפער בפסגת הדירוג בעוד דקה, ניצח בפעם השנייה בקריירה בקטע בטור דה פראנס, עלה ליתרון גדול בדירוג קטגוריית ההרים וכמעט הבטיח את ניצחונו בטור.[35][36] בקטע ה-20 שהיה מרוץ נגד השעון, סיים במקום השני, אחרי חברו לקבוצה ואן ארט ולפני פוגאצ'אר. הוא חצה את קו הסיום בשאנז אליזה בפריז כדקה מאחורי הספרינטרים, לצד חבריו לקבוצה.[37]

במהלך החודשים הבאים נעדר וינגגור מכמה מרוצים בהם חיכו לו לאחר ניצחונו בטור דה פראנס, במיוחד בטור של דנמרק ובאליפות העולם. מספר עיתונים הטילו ספק במצב רוחו והזכירו את "התקופות הקשות" שחווה.[38] הוא חזר ב-27 בספטמבר למרוץ CRO (אנ') כדי להתכונן לג'ירו די לומברדיה בתחילת אוקטובר,[39][40] מרוץ שבו סיים במקום ה-16 (המנצח:טאדיי פוגאצ'אר).

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינגגור הוא בנם של קלאוס כריסטיאן רסמוסן וקרינה וינגגור רסמוסן מהילרסלב, ת'י. יש לו אחות אחת, מישל.

וינגגור מתגורר עם חברתו טרין מארי הנסן בגלינגור.[41] הם הכירו כשווינגגור היה רוכב בקבוצת קולוקוויק וטרין הייתה מנהלת השיווק של הקבוצה. בספטמבר 2020 ילדה טרין את בתם פרידה.[42][43]

הישגי קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות מרכזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2024

  • מקום 1 בקטע 11 - טור דה פראנס

ציר זמן של תוצאות כלליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תוצאות דירוג כללי בגרנד טורס
מרוץ 2019 2020 2021 2022 2023
החולצה הוורודה ג'ירו ד'איטליה — — — — —
החולצה הצהובה טור דה פראנס — — 2 1 1
החולצה האדומה וואלטה אספניה — 46 — —
תוצאות דירוג כללי במרוצי קטעים חשובים בוורלד טור
מרוץ 2019 2020 2021 2022 2023
החולצה הצהובה פריז–ניס — — — — 3
החולצה הכחולה טירנו–אדריאטיקו — — — 2 —
וולטה אה קטלוניה — לא נערך — — —
החולצה הצהובה הטור של חבל הבסקים 32 2 6 1
החולצה הצהובה טור דה רומאנדי 72 — — —
קריטריום דו דופינה — — 51 2 1
החולצה הצהובה טור דה סוויס — לא נערך — — —

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יונאס וינגגור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Jumbo-Visma". האיגוד הבין-לאומי לאופניים. אורכב מ-המקור ב-2 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ דני פורת, ‏יונאס וינגגור הבטיח זכיה בטור דה פראנס, באתר ערוץ הספורט, 23 ביולי 2022
  3. ^ הבלתי מעורער: וינגגור זכה בטור דה פראנס, באתר ערוץ הספורט, 23 ביולי 2023
  4. ^ Bøgh, Pernille Magaard (23 ביולי 2022). "De havde forudset det: Det står i hans blå bog, at han vil vinde Tour de France". B.T. (בדנית). {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Sørensen, Rolf (2022). Rolf Sørensen præsenterer Tour de France (בדנית) (1. udgave ed.). Nivå: Helmin & Sorgenfri. ISBN 978-87-94190-07-7.
  6. ^ Nielsen, Søren; Mølgaard, Simon (17 ביולי 2021). "Den nye Jonas Vingegaard kan gå tabt: Færre unge starter til cykling". TV2 Nord (בדנית). אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Iversen, Ole (25 בפברואר 2021). "Thy-rytter vinder stor bjergetape og slår Tour-vinder". LigeHer.nu (בדנית). {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Roth, Christopher (11 ביולי 2022). "Jonas Vingegaard – hvem er han? Få svarene her". TV2 Sport (בדנית). אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Johannesen, Jesper (25 במאי 2016). "19-årig talent til coloQuick-CULT". Feltet.dk (בדנית). אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Askholt, Anders (26 במאי 2016). "Bekræftet: Vingegaard skifter til ColoQuick-CULT". Feltet.dk (בדנית). אורכב מ-המקור ב-14 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ יוגב ישראלי, העובד ממפעל הדגים שרוכב להיסטוריה בטור דה פראנס, באתר ynet, 14 ביולי 2022
  12. ^ Josevski, Aleksandar; Jung, Niels Christian (24 בדצמבר 2017). "VIDEO Fisk og bjerge: Danmarks næste bjergrytter kommer fra Thy". DR (בדנית). אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ James Hilsum, Benoit Vittek (23 ביולי 2022). "JONAS VINGEGAARD ON HIS FISH-RELATED JOBS THAT HELPED HIM PURSUE CYCLING AND TOUR DE FRANCE DREAM". Eurosport. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Funder, Anders (17 ביולי 2021). "'Når Vingegaard mødte op, tænkte vi altid 'åh nej". Ekstra Bladet (בדנית). {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Mortensen, Jesper (8 במרץ 2018). "Brækkede lårbenet: Se Jonas kæmpe sig tilbage". TV MIDTVEST (בדנית). אורכב מ-המקור ב-16 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Berna, Lorane (24 ביולי 2022). "Cyclisme : Jonas Vingegaard a fait ses armes sur le Tour du Loir-et-Cher". La Nouvelle Republique (בצרפתית). {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Glud, Rasmus Elmdal (3 בנובמבר 2020). "Rekord fik giganter til at forelske sig i dansker – TV 2". TV2 Sport (בדנית). אורכב מ-המקור ב-16 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ לונג, ג'וני (26 באפריל 2021). "Tom Dumoulin will miss Tour de France as Jonas Vingegaard named as replacement". Cycling Weekly. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ בנסון, דניאל (28 ביוני 2021). "Tour de France: Primož Roglič crashes with team boss stating his leader was 'bumped and sent flying'". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ ריאן, בארי (30 ביוני 2021). "Tour de France: Pogačar smashes stage 5 time trial". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ פלטשר, פטריק (3 ביולי 2021). "Tour de France: Tadej Pogačar crushes rivals on mountainous stage 8". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ וינדזור, ריצ'רד (7 ביולי 2021). "Wout van Aert solos over Mont Ventoux to win Tour de France 2021 stage 11". Cycling Weekly. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ וינדזור, ריצ'רד (14 ביולי 2021). "Tadej Pogačar takes step closer to Tour de France 2021 victory with stage 17 win". Cycling Weekly. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ מלך ההרים: פוגצ'אר השיג ניצחון שני רצוף, באתר ערוץ הספורט, 15 ביולי 2021
  25. ^ בנסון, דניאל (15 ביולי 2021). "Tour de France: Pogačar takes final mountain stage at Luz Ardiden". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ וינדזו, Richard (17 ביולי 2021). "Tadej Pogačar sets up Tour de France 2021 victory as Wout van Aert wins stage 20 time trial". Cycling Weekly. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Jonas Vingegaard From Fish Factory to Tour de France Podium". Cycling News. 18 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ מוכן לטור: פרימוז' רוגליץ' זכה בדופינה, באתר ערוץ הספורט, 12 ביוני 2022
  29. ^ "TDF 2022 Stage 11". bikeraceinfo.com. 13 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ ריאן, בארי (16 ביולי 2022). "Vingegaard now the problem for Pogacar at the Tour de France". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ מוסטפא, אבראהים (18 ביולי 2022). "JUMBO-VISMA DOUBLE BLOW AS STEVEN KRUIJSWIJK OUT OF TOUR DE FRANCE WITH HORROR INJURY AS JONAS VINGEGAARD ALSO CRASHES". Eurosport. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ ניצחון לפוגצ'אר, וינגגור מוביל בבטחה, באתר ערוץ הספורט, 20 ביולי 2020
  33. ^ הוד, אנדרו (21 ביולי 2022). "Tour de France: Tadej Pogačar crashes on descent and Jonas Vingegaard waits: 'We respect each other a lot':Rather than keep pressing the action, the yellow jersey soft-pedaled until his direct GC rival was able to regain contact". Velo News. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ ריאן, בארי (21 ביולי 2022). "Van Aert ends Pogacar's Tour de France hopes with decisive turn on Hautacam". Cycling News. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ ויטל, ג'רמי (21 ביולי 2022). "Vingegaard breaks Pogacar to win stage and all but seal Tour de France glory". הגרדיאן. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ יונאס וינגגור דהר לניצחון בקטע ה-18 ומתקרב לזכייה בטור דה פראנס, באתר וואלה, 21 ביולי 2022
  37. ^ יונאס וינגגור: "רוצה יותר מזכיה אחת בטור", באתר ערוץ הספורט, 24 ביולי 2022
  38. ^ "Jonas Vingegaard Having 'Tough Time' after Tour de France Triumph". News18. 18 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Vingegaard treft met CRO Race mooie voorbereidingskoers voor Lombardije". יומבו–ויסמה (בהולנדית). 27 בספטמבר 2022. ארכיון מ-28 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Jonas Vingegaard headlines the strongest CRO Race yet". CRO Race. 26 בספטמבר 2022. ארכיון מ-28 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Juhl, Martin (24 ביולי 2022). "Det var jo lidt bemærkelsesværdigt, at der var en, der cyklede så meget, som han gjorde". Politiken (בדנית). {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Bøgh, Pernille Magaard; Vendelbjerg, Rasmus Rask (28 ביולי 2021). "Danmarks nye stjerne scorede chefen: 'Han var alt for ung'". B.T. (בדנית). אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Bøgh, Pernille Magaard (6 ביוני 2022). "Trine om Jonas Vingegaards udvikling: Jeg får meget mere modspil nu". B.T. (בדנית). אורכב מ-המקור ב-13 ביולי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יונאס_וינגגור&oldid=39078116"