יום הופעת בולי בוואריה הראשונים

יום ההופעה הרשמי של בולי ממלכת בוואריה הראשונים היה ב-1 בנובמבר 1849. במועד זה הונפקו לציבור שלושה בולים: בול בצבע שחור בערך נקוב של 1 קרויצר, בול בצבע כחול בערך נקוב של 3 קרויצר, ובול בצבע חום בערך נקוב של 6 קרויצר.

מעטפת היום הראשון

מעטפת היום הראשון משקפת בדרך כלל את המועד המוקדם ביותר בו ניתן היה להדביק בול חדש על גבי מעטפה ולהחתים אותו בבית הדואר בעת מסירתו למשלוח. לכאורה, ניתן היה לצפות כי 1 בנובמבר 1849, יום ההופעה הרשמי של הבולים, יהיה התאריך שיופיע על המעטפות המוגדרות על ידי האספנים של בולי בבוואריה בתור "מעטפת היום הראשון", אולם בפועל, לא זה המצב. המועד המקובל על האספנים במרבית המקרים הוא יום 2 בנובמבר 1849, אם כי קיימות גם מעטפות ממועדים אחרים הנחשבות כ"מעטפות יום ראשון".

יום ההופעה העיקרי - 2 בנובמבר 1849

במועד המתוכנן להופעת בולי בוואריה, 1 בנובמבר 1849, חל חג כל הקדושים. חג זה היה יום יום שבתון רשמי וכמעט כל בתי העסק בבוואריה הקתולית היו סגורים. מרבית בתי הדואר נפתחו רק למחרת, ב-2 בנובמבר 1849, כך שרק במועד זה יכולים היו מרבית תושבי הממלכה לרכוש את הבולים החדשים ולשלוח מכתבים הנושאים בולים אלו. על פי ההגדרה המקובלת בקטלוגים של בולי בוואריה מועד זה הוא המוגדר כיום הראשון בו נמכרו הבולים בפועל, והמעטפות שהוחתמו ביום זה מוגדרות כמעטפות היום הראשון.

יום ההופעה הראשון – חג כל הקדושים

מרבית תושביה של ממלכת בוואריה היו נוצרים קתולים, אשר הקפידו על שמירת יום השבתון בחג כל הקדושים, ולא עסקו בפעילות חולין ביום המקודש. עם זאת, היה בממלכת בוואריה גם מיעוט של תושבים שהיו נוצרים פרוטסטנטים, אשר לא האמינו בקדושתו של חג כל הקדושים ולא שבתו ממלאכתם באותו יום. מתוך 625 בתי הדואר שהיו בבוואריה, נפתחו ארבעה סניפי דואר בחג כל הקדושים ושרתו את הקהל הפרוטסטנטי. מאותם בתי דואר קיימות מעטפות יום ראשון שנשלחו בפועל ביום ההופעה הרשמי של הבולים, וגם הן נחשבות בעיני האספנים כמעטפות יום הופעה חוקיות.

יום ההופעה "הלפני ראשון" - 31 באוקטובר 1849

אספני הבולים אינם מכירים בדרך כלל במעטפה שהוחתמה במועד הקודם ליום ההופעה הרשמי של הבול כפריט לגיטימי, והיא נחשבת כקוריוז בולאי, שנוצר כתוצאה ממחווה לא חוקית שביצע מנהל סניף הדואר עבור האספן. שונים הדברים כאשר מדובר בבולים הראשונים של בוואריה, שם יצרו חוקי הדואר מצב מיוחד. למרות הופעת הבולים, לא הייתה חובה על פי הכללים לעשות בהם שימוש. ללקוחות הדואר ניתנה האפשרות לשלם את עלות המכתב גם במזומן, אולם במקרה זה היה עליהם לשלם תוספת מחיר של 3 קרויצר.^[1] במספר קטן מאוד של מקרים קיבל מנהל סניף הדואר לידיו מעטפה למשלוח ביום שקדם ליום ההופעה הרשמי של הבולים, ועל מנת למנוע מן הלקוח את הצורך לשלם את תוספת המחיר, הדביק מיוזמתו על המעטפה בול (שעדיין לא היה בתוקף), החתים את המעטפה, ושמר אותה אצלו יומיים עד למחרת החג. המכתב נשלח בפועל ביום השנים בנובמבר, אולם החותמת מעידה כי נעשה בו שימוש ביום 31 באוקטובר, יום לפני היום הראשון.

הטעות שנראית "כמו היום הראשון" - 1 בינואר 1849

ביום 1 בינואר 1850 טעה הפקיד בבית הדואר של העיר נירנברג והתאים רק באופן חלקי את חותמת הדואר בה השתמש להחתמת המעטפות. הוא שינה את היום והחודש לתאריך החדש, אולם שכח להתאים גם את השנה. כך קרה שכמות מסוימת של מעטפות הוחתמו עם התאריך 1 בינואר 1849 במקום 1 בינואר 1850. בולים המוחתמים בתאריך זה (מועד בו לא היו קיימים כלל) נחשבים כקוריוז בולאי מעניין ולא כ"מעטפת יום ראשון".