יוליוס לבלנק סטיוארט
 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1855 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
5 בינואר 1919 (בגיל 63) פריז, צרפת |
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
| זרם באמנות |
אוריינטליזם |
| הושפע על ידי |
ז'אן-לאון ז'רום |
| יצירות ידועות |
Nymphs of Nysa, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
  | |
יוליוס לבלנק סטיוארט ( באנגלית: Julius LeBlanc Stewart; 6 בספטמבר 1855 – 4 בינואר 1919) היה אמן אמריקאי, שבילה את הקריירה שלו בפריז. בן זמנו של הצייר ג'ון סינגר סרג'נט, סטיוארט זכה לכינוי "הפריזאי מפילדלפיה".[1]
אביו, היה מיליונר הסוכר ויליאם הוד סטיוארט, העביר את המשפחה מפילדלפיה, פנסילבניה לפריז בשנת 1865, והפך לאספן אמנות מכובד ולפטרון מוקדם של מאריה פורטוני ואמני ברביזון. יוליוס למד אצל ז'אן-לאון ז'רום באקול דה ביו-ארטס, ומאוחר יותר היה תלמידו של ריימונדו דה מדרזו.[2]
העושר המשפחתי של סטיוארט איפשר לו לחיות חיי שפע ולצייר את מה שמצא חן בעיניו, לעיתים קרובות דיוקנאות קבוצתיים גדולים. הראשון שבהם, ל"אחר החתונה" (אוסף 1880), הראה את אחיו של האמן צ'ארלס וכלתו מיי, בתו של איש הכספים אנתוני ג'יי דרקסל, עוזבים לירח הדבש שלהם. דיוקנאות קבוצתיים שלאחר מכן תיארו את חבריו - כולל שחקניות, ידוענים ואריסטוקרטים - לעיתים קרובות עם דיוקן עצמי שלו אי שם בקהל.[3]
הוא הציג באופן קבוע בסלון פריז משנת 1878 עד תחילת המאה ה -20, ועזר בארגון החלק "האמריקאים בפריז" בסלון 1894. "הטבילה" (1892), המתארת, כינוס דמיוני של משפחת ואנדרבילט, הוצגה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו בשנת 1893, וזכתה לשבחים בתערוכה הבינלאומית בברלין בשנת 1895.
הוא צייר סדרה של תמונות שייט על סיפונה של היאכטה "ג'יימס גורדון בנט", וכן ציור על היאכטה "נמונה", ונציה (1890), הראה מסיבת שייט על הסיפון וכלל דיוקן של השחקנית לילי לנגטרי. הציור שלו "יאכטות על הים התיכון "(1896), קבע מחיר שיא עבור האמן, ונמכר בשנת 2005 תמורת 2.3 מיליון דולר. בסוף חייו הוא פנה לנושאים דתיים, אך סטיוארט זכור בעיקר בזכות דיוקנאותיו של תקופת "בל אפוק" עד מלחמת העולם הראשונה, וכן דימוי עירום חושניים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
נשף ריקודים -
על היאכטה נמונה -
נימפאות בצייד -
ביער בולון -
באחו -
טבילה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ D. Dodge Thompson, "Julius L. Stewart, a 'Parisian from Philadelphia'", The Magazine Antiques (November 1986), pp. 1046-58.
- ^ Ulrich W. Hiesinger, Julius LeBlanc Stewart, American Painter of the Belle Epoque, exhibition catalogue, Vance Jordan Fine Art, Inc. (New York 1998)
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Stewart, Julius L.". Encyclopædia Britannica. 25 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 914.