יוטקה מיקלוש
 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1884 ברטיואויפאלו, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בפברואר 1976 (בגיל 91) קרטיי, צרפת |
| שם לידה |
Miliczer Júlia |
| מדינה |
הונגריה |
| שפות היצירה |
הונגרית, צרפתית |
  | |
יוטקה מיקלוש, (במקור עד 1904[1] יוליה מיליצר, בהונגרית: Miklós Jutka; ברטיואויפאלו, 7 בספטמבר 1884[2] – קרטיי, צרפת, 18 בפברואר 1976) הייתה משוררת וצלמת יהודייה-הונגרייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוטקה מיקלוש נולדה במשפחה יהודית כבתם של אלברט מיליצר ועמליה גרינברגר. במשפחה היו עשרה ילדים. היא מספרת על אביה: "אדם מוזר ופנטסטי, נשמה נודדת, מלא בתוכניות לא מציאותיות. הוא אהב לתבוע, תמיד הפסיד. הוא אהב לבנות ואהב מכונות. כך הפסדנו הכל, שוטטנו במדינה הגדולה של ממלכת הונגריה באימפריה האוסטרו הונגרית, ממחוז ארווה (שבאזור צפון סלובקיה של היום, אז הונגריה) ועד רייקה (שבקרואטיה של היום, אז הונגריה)." אולי בהשפעת הפנטזיות של אביה, היא התחילה לכתוב שירים. בגיל שש עשרה פרסם המשורר וסופר אנדרה וסי את שיריה הראשונים ב"יומן בודפשט" (Budapesti Napló). אנדרה אדי כתב ביקורת על כרך שיריה הראשון בשנת 1905, אך היא התקבלה בברכה ובהתלהבות גם על ידי מרגיט קאפקה ובלה רווס. היא עברה מבודפשט לאוראדיה. בין חבריה ניתן למנות גם את המשורר דיולה יוהאס. באנתולוגיה בשם "המחר" (A Holnap) היא הופיעה כמשוררת (אישה) יחידה בחברתם של אנדרה אדי, מיהאי באביץ', בלה באלאז' ודיולה יוהאס ועוד. בין השנים 1910–1913 שהתה בארצות הברית עם אחת מאחיותיה. היא למדה שם את מלאכת הצילום. כשחזרה לאוראדיה בשנות מלחמת העולם הראשונה היא התקיימה מהצילום. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית עברה לברלין. למדה שם במאוּת קולנוע ועבדה כעוזרת במאי ליד מספר בעלי מקצוע מעולים. מאוחר יותר התיישבה בפריז במונפרנאס ופתחה סטודיו לצילום. בין חבריה היו מיהאי קארואי ואשתו, לאיוש טיהני, ברטלן פור וג'רג' בלני. בעלה, ואן דן בוש היה מהנדס בלגי שסבל מהרעלה קשה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בגלל מחלת בעלה היא עברה איתו לרבאט שבמרוקו. ברבאט עוד התלקחה בה שלהבת המשוררים ותירגמה לצרפתית את שיריהם של משוררים הונגרים, במיוחד את "המחר", כולל את שיריה. השידור הצרפתי של רדיו רבאט הציג יצירות אלה בין אוצרות הספרות העולמית של המאה ה-20. לאחר מות בעלה חזרה לצרפת בשנות ה-60 של המאה ה-20. היא גרה שם עם בתה ונכדיה עד מותה. מצבה הבריאותי מנע ממנה לבקר בהונגריה שנטשה מזמן.
עבודותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירי יוטקה מיקלוש; זינגר-וולפנר, 1904
- למלכות החיים. שירים; זוננפלד, אורדיאה, 1908
- המחר. שירים מאת אנדרה אדי, מיהאי באביץ', בלה בלאז', אקוש דוטקה, טמאש אמד, דיולה יוהאס, יוטקה מיקלוש; החברה הספרותית של המחר, אורדיאה, 1908
- שירים חדשים של המחר. ספר שני; אוסף, כולל בולדיז'אר קולני; 1909
- האדמה מחבקת בחזרה. שירים נבחרים; 1971
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים וספרות, LII. 38. ארון טוביאש: קלטות שמע שמורות - מיקלוש יוטקה
- מיקלוש יוטקה בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי
- אוראדיה בזמנים משמחים של שלום
- Transylvania.ma חלום המחר
- שימון קמני: המחר
- מיהאי איליה, מחקר בארקה אונליין
- חיים וספרות, פטר דמני: ללכת, עם גלויות
- יאנוש לקפי: נסיעה מקומית, מכפילה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Belügyminisztérium 1904. évi 54152. sz. rendelete.
- ^ "Születési bejegyzése a berettyóújfalui izraelita hitközség születési akv. 22/1884. folyószáma alatt".