יוחנן לוריא
רבי יוחנן לוריא (אלזס, ה'ר' 1440 בערך, - ה'רע"ד 1514) היה רב, ראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא. מגדולי רבני דורו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוחנן לוריא נולד בסביבות שנת ה'ר' (1440) באלזס, חבל צרפתי הגובל בשטחי גרמניה ושווייץ; אז, חלק מהאימפריה הרומית הקדושה. הוריו שלחוהו ללמוד תורה בישיבותיה של גרמניה, ומשהשלים את לימודיו חזר לארץ מולדתו והיה לרבן של כמה קהילות יהודיות בחבל אלזס. שיא פעילותו היה בסוף המאה ה-15 ובתחילת המאה ה-16, אז הקים בה ישיבה ברישיון ממשלתי.
אביו, הרב אהרן לוריא, היה מידידיו של המהר"ם מינץ שעמד עמו בקשרי מכתבים. בחלק מהמכתבים מזכיר המהר"ם מינץ את בנו יוחנן, ואחרי מות אביו המשיך להתכתב עם הבן[1]. משפחתו משפחת לוריא הייתה מפורסמת ומיוחסת לרש"י וממנו לדוד המלך.
אחיו, הרב יחיאל לוריא היה רבה הראשון של בריסק דליטא הידוע בשמו, אבי סבו של המהרש"ל.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר מוסר בשם "הדרכה". כתבי יד רבים שלו נשתמרו, דבר המראה על תפוצתם הרבה; חלקם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים. נדפס לראשונה בקראקא ה'שנ"ז (1597).
- ספר "משיבת נפש", פרשנות בסגנון אגדתי על התורה, המבוססת על דרכו של רש"י בפרשנות המקרא. לספר צורפו סיכומי ויכוחים שניהל עם נוצרים כדי להפריך את טיעוניהם נגד היהדות. כתבי יד נפרדים של חלק פולמוסי זה, נקראו "תשובת המינים"[2]
- ספר זה מצוטט רבות על ידי חכמי אשכנז בדורות שאחרי המחבר, כמו רבי נפתלי הירץ טריוויש מפרנקפורט, ורבי נתן שפירא מהורדנה. בדור שאחריהם, רוב הספריות הפרטיות רכשו ספרי דפוס, וכתבי היד הפכו לנדירים. מסיבה זו, "משיבת נפש" שלא נדפס, נדחק וירד מסדר יומם של תלמידי החכמים. יצא לאור מכתבי יד בעריכת הרב יעקב הופמן, ירושלים: מכון ירושלים, תשנ"ג. מהדורה שנייה מתוקנת, תשנ"ח.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים הלל בן-ששון, משנתו החברתית של ר' יוחנן לוריא, ציון, כז (תשכ"ב), עמ' 166–198.
- יעקב הופמן, ספר "משיבת נפש" לרבינו יוחנן לוריא, מוריה, גיליון קכט-קל, תשמ"ב
- אברהם חבצלת, רבינו יוחנן לוריא, בתוך: משיבת נפש, ירושלים, תשנ"ג. עמ' 13–22.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "יוחנן בן אהרן בן נתנאל לוריא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יוחנן לוריא, משיבת נפש, באתר אוצר החכמה
יוחנן בן אהרן לוריא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: שו"ת מהר"ם מינץ, סימנים י"ט וע"ב.
- ^ בספריה הלאומית מצוי עותק אחד נפרד של חלק זה, וראו עוד: ספרים וכתבי יד שחיבר הרב יוחנן בן אהרן לוריא בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית.
בקרת זהויות  |
|
|---|
