לדלג לתוכן

יוחנן השביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן השביעי
Ioannes VII
לידה 650
האימפריה הביזנטיתהאימפריה הביזנטית רוזנו (אנ'), קלבריה, האימפריה הביזנטית
פטירה 18 באוקטובר 707 (בגיל 57 בערך)
רומא, האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מערת הוותיקן עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־86
1 במרץ 70518 באוקטובר 707
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחנן השביעילטינית: Ioannes VII;‏ 65018 באוקטובר 707) היה האפיפיור מ-1 במרץ 705 עד מותו ב-18 באוקטובר 707. הוא היה יורשו של יוחנן השישי, והיה (כמו קודמו) ממוצא יווני.[1] הוא אחד מאפיפיורי האפיפיורות הביזנטית.

יוחנן היה יליד רוסנו בקלבריה,[1][2] אביו, אפלטון היה Cura palatii Urbis Romae הקיסרי, או אוצר גבעת הפאלאטיום, מה שהופך את יוחנן לאפיפיור הראשון שהיה בנו של פקיד ביזנטי.[3] אמו נקראה בלאטה,[3] וסבו מצד אביו היה תאודורוס צ'ילאס, סנטור בשנת 655.[4]

בינואר 705 מת האפיפיור יוחנן השישי, וב-1 במרץ נבחר ג'ובאני כאפיפיור יוחנן השביעי. ליוחנן השביעי היו יחסים טובים עם הלומברדים, ששלטו אז באיטליה. עם זאת, היחסים שלו עם יוסטיניאנוס השני, הקיסר הביזנטי, היו רחוקים מלהיות חלקים. יחסי האפיפיור עם ביזנטיון השתלטו על המועצה של קוויניסקט (או טרולאן) בשנת 692. ויכוח אקדמי התמודד עם עמדתו של יוחנן השביעי על הקנונים.[5][6][7] הוא לא אישר את הקנונים, שהיו מאוד לא פופולריים באיטליה. אף על פי כן נמתחה עליו ביקורת חריפה במיוחד על ידי ליבר פונטיפיקליס על שלא חתם עליהם:

הוא [יוסטיניאנוס השני] שלח שני בישופים מטרופולינים, ושלח עמם גם מנדט שבו ביקש מהאפיפיור [יוחנן השביעי] לאסוף מועצת כנסייה אפוסטולית, ולאשר כאלה מהם כפי שאישר, ולדחות את אלה שהיו שליליים. אבל הוא, מבוהל בחולשתו האנושית, החזיר אותם לנסיך על ידי אותם מטרופוליטנים בלי שום זיכרונות כלל.

כמה מונומנטים ברומא קשורים ליוחנן. הבולטת ביותר היא כנסיית מריה אנטיקה הקדושה למרגלות גבעת פלטין. עקבות של ארמון אפיסקופלי אפיסקופיום המשויך ליוחנן התגלה על הפלטיני.[8] יוחנן השביעי גם בנה אוראט המוקדש תאוטוקוס. האולם נמצא בתוך הבזיליקה העתיקה בזיליקת פטרוס הקדוש. שברים של עיטור הפסיפס ניתן למצוא במערות הוותיקן. יתר על כן, אייקון גדול, המכונה מדונה דלה קלמנצה שוכן בסנטה מריה אין טרסטוורה, ומאמינים שהוזמן תחת חסותו של יוחנן.[9] הוא גם שיקם את מנזר סוביאצו, שנהרס על ידי הלומברדים בשנת 601.

יוחנן השביעי מת ב-18 באוקטובר 707, ולאחר מותו נבחר סיסיניוס לאפיפיור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוחנן השביעי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Murzaku, Ines Angeli (2009). Returning home to Rome: the Basilian monks of Grottaferrata in Albania. Analekta Kryptoferris. p. 47. ISBN 9788889345047. Rossano, a town in southern Italy, which is probably the birthplace of another well-known Greek figure, Pope John VII who reigned in the See of St. Peter for two years (705–707)
  2. ^ Hare, Augustus J. C. (2007). Cities of Southern Italy and Sicily. READ BOOKS. pp. 344–345. ISBN 9781406782127. Pope John VII. (705–707) was a native of Rossano.
  3. ^ 1 2 קלי, JND מילון אוקספורד לאפיפיורים . Oxford University Press, 1986, p. 84.
  4. ^ הגנאלוגיה של ברנד יוסף יאנסן . RootsWeb.com.
  5. ^ Breckenridge, JD "עדות לטבע היחסים בין האפיפיור יוחנן השביעי לבין הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס השני". Byzzinische Zeitschrift, Vol. 65, 1972.
  6. ^ Nordhagen, PJ "קונסטנטינופול על הטיבר".
  7. ^ סמית ', JMH (עורכת). רומא העתיקה של ימי הביניים והמערב הנוצרי . ליידן, 2000.
  8. ^ אוגנטי, א. איל פאלאטינו נל מדיואבו . רומא, 1996.
  9. ^ Nordhagen, JP "סמלים המיועדים להצגת מתנות ווטיות מפוארות". Dumbarton Oaks Papers, Vol. 41, 1988.