יוחאי ליפשיץ
לידה |
22 במרץ 1964 (בן 60) דליה, ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ענף ספורט | שחייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תת-ענף | סגנון חופשי, סגנון מעורב אישי, סגנון חזה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
יוחאי ליפשיץ (נולד ב-22 במרץ 1964) הוא שחיין עבר, אלוף ישראל ושיאן ישראל בשחייה שהשתתף באליפות העולם בשחייה (גואיאקיל 1982) במדי נבחרת ישראל. בעל 3 מדליות כסף מהמכביה השתים עשרה (1985). שלוש פעמים ברציפות אלוף צליחת הכנרת התחרותית (1980, 1982 ו-1985)[1][2] אחד הישראלים הבודדים שייצג את ישראל באליפויות אירופה ואליפויות עולם בשני ענפי ספורט שונים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ליפשיץ נולד וגדל בקיבוץ דליה. אביו מיכאל היה אחד ממפתחי ענף הספורט בקיבוץ. יוחאי שחה בקבוצת השחייה של הפועל עמק יזרעאל, תחת הדרכתו של המאמן נח רם, משנת 1980 התגורר בקיבוץ גניגר. כיום מתגורר עם משפחתו ביישוב בת חפר.
1981
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרות שמונה האומות שנערכה בקיאסו, שווייץ בתחילת יולי 1981 סיים ליפשיץ במקום ה-8 במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 17:21.89 דקות ובמקום ה-8 במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם זוהר וייס, ירון אילתי ויורם כוכבי בתוצאה של 8:18.61 דקות.
המכביה ה-11
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרויות השחייה של המכביה ה-11 שנערכו בבריכת השחייה של אוניברסיטת תל אביב מספר ימים לאחר מכן סיים ליפשיץ פעמיים במקום הרביעי במשחה ל-400 מטר חופשי ובמשחה ל-1500 מטר חופשי.
אלוף ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט בסוף חודש אוגוסט אותה שנה זכה ליפשיץ ב-2 מדליות. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:08.18 דקות, לפני ניר שמיר (4:10.28 דקות) ווייס (4:14.01 דקות) ומדליית כסף במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:45.40 דקות, אחרי כוכבי (16:38.66 דקות).
1982
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליפות העולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות העולם בשחייה שנערכה בגואיאקיל, אקוודור בתחילת יולי 1982 סיים ליפשיץ במקום ה-23 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:45.20 דקות, במקום 36 והאחרון במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:21.47 דקות[3]. נוסף לכך, הוא קבע במשחה ל-200 מטר חופשי תוצאה של 2:01.48 דקות.
באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט בסוף חודש אוגוסט אותה שנה זכה ליפשיץ ב-5 מדליות מהן 2 זהב ו-3 כסף. מדליות זהב במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.37 דקות, לפני השיאן הישראלי כוכבי (2:12.98 דקות) ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:40.33 דקות, שוב לפני כוכבי השיאן הישראלי (4:41.01 דקות). מדליות כסף במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:10.47 דקות, אחרי אמיר גניאל (4:08.58 דקות), במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:42.76 דקות, שוב אחרי גניאל (16:26.86 דקות) ובמשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:11.03 דקות, אחרי אייל שטיגמן (1:08.56 דקות).
1983
[עריכת קוד מקור | עריכה]כינוס הפועל ה-12
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרויות השחייה של כינוס הפועל ה-12 שנערכו בבריכת השחייה של אוניברסיטת תל אביב במאי 1983, בהשתתפות טובי הספורטאים בעולם כהכנה לאולימפיאדה, סיים ליפשיץ במקום החמישי במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.66 דקות.
בתחרות שמונה האומות בשחייה שנערכה בטנריפה, ספרד ביולי אותה שנה זכה ליפשיץ במדליית זהב במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:36.60 דקות. הייתה זו מדליית הזהב היחידה שנבחרת ישראל השיגה בתחרות זו.
באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט בסוף חודש אוגוסט אותה שנה זכה ליפשיץ ב-3 מדליות כסף. במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:11.51 דקות, אחרי כוכבי שקבע שיא ישראלי חדש של 2:09.47 דקות ולפני אייל שטיגמן (2:13.12 דקות), במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:39.69 דקות, אחרי כוכבי (4:33.73 דקות) ולפני יובל רותם (4:46.94 דקות) ובמשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:21.15 דקות, אחרי גניאל (16:08.46 דקות) ולפני שגב פורת (16:54.84 דקות)[4].
1984
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיאן ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות "ארנה" בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה בבון שבמערב גרמניה ב-12 בפברואר 1984 קבע ליפשיץ במשחה ל-800 מטר חופשי שיא ישראלי חדש של 8:17.67 דקות, שיפור לשיא של אמיר גניאל (8:23.33 דקות)[5].
באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט בסוף חודש אוגוסט אותה שנה זכה ליפשיץ ב-7 מדליות אישיות, 2 זהב, 4 כסף ו-1 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:06.77 דקות, לפני שגב פורת (4:07.44 דקות) ועידו שפירא (4:09.40 דקות) ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:38.41 דקות, לפני יורם כוכבי (4:40.22 דקות) ועידו שפירא (4:45.31 דקות). מדליות כסף, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 54.65 שניות, אחרי חברו לקבוצה רזיאל רימר (54.41 שניות) ולפני שגב פורת (54.73 שניות), במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:58.15 דקות, אחרי שגב פורת (1:57.58 דקות) ולפני זוהר וייס (1:59.67 דקות), במשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:09.89 דקות, אחרי אייל שטיגמן (1:06.20 דקות) ולפני אמיר גולן ממכבי תל אביב ובמשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.60 דקות, אחרי יורם כוכבי (2:10.70 דקות) ולפני אייל שטיגמן (1:14.40 דקות). מדליית ארד, במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:43.50 דקות, אחרי שגב פורת (16:21.56 דקות) ועידו שפירא (16:28.19 דקות)[6][7][8][9].
1985
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרות "שבע האומות" שנערכה בהלסינקי שבפינלנד בתחילת יולי 1985 זכה ליפשיץ ב-3 מדליות, 2 כסף ו-1 ארד. מדליות כסף, במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:39.79 דקות, אחרי רובין בור מסקוטלנד (4:38.52 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חפשי בתוצאה של 7:54.85 דקות, אחרי סקוטלנד. מדליית ארד, במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.96 דקות[10].
המכביה ה-12
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחרויות השחייה של המכביה ה-12 שנערכו בבריכת השחייה של אוניברסיטת תל אביב ביולי 1985 זכה ליפשיץ בשלוש מדליות כסף, במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בשיא אישי של 2:09.20 דקות (3 מאיות השנייה איטי מהשיא הישראלי של כוכבי), במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בשיא אישי של 4:34.93 דקות, אחרי ברט רוז (4:34.24 דקות) ולפני ג'יימס טכלר (4:36.31 דקות) שניהם מארצות הברית[11] ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם זוהר וייס, אמיר שטרנפלד ושגב פורת בשיא ישראלי חדש של 7:50.61 דקות, אחרי הרביעייה מארצות הברית שקבעה שיא מכביה חדש של 7:43.17 דקות[12].
באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט בסוף חודש אוגוסט אותה שנה זכה ליפשיץ בתואר השחיין המצטיין של האליפות, לאחר שזכה ב-6 מדליות, 2 זהב, 2 כסף ו-2 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:09.42 דקות, לפני אייל שטיגמן (2:12.05 דקות) ושטרנפלד (2:17.05 דקות)[13] ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:34.60 דקות, לפני שטרנפלד 4:50.22 דקות וערן גרומי ממכבי ירושלים 4:51.62 דקות[14]. מדליות כסף, במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:30.96 דקות אחרי פורת (16:09.49 דקות) ולפני ערן הירש בן ה-15 ממכבי חיפה ובמשחה ל-200 מטר חזה. מדליות ארד, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 54.85 שניות, אחרי שגב פורת (53.16 שניות) וזוהר וייס (53.17 שניות) ובמשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:09.38 דקות, אחרי אייל שטיגמן (1:05.78 דקות) ושגיא שטיגמן (1:08.97 דקות)[15][16].
חודש לאחר מכן, בצליחת הכנרת התחרותית ה-17, למרחק של כ-10 ק"מ, זכה ליפשיץ בפעם השלישית ברציפות במדליית זהב בתוצאה של 1:52.47 שעות לפני זוהר וייס (1:54.53 שעות) וז'יל רווליי מצרפת (1:58.59 שעות).[2]
1986
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחיין מצטיין באליפות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות ישראל בשחייה שנערכה בווינגייט באוגוסט 1986 זכה ליפשיץ ב-5 מדליות אישיות, 4 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:08.82 דקות, לפני ערן הירש (4:10.15 דקות) וזוהר וייס (4:10.97 דקות), במשחה ל-1500 מטר חופשי בתוצאה של 16:31.73 דקות, לפני הירש (16:55.53 דקות) ורז דר מהפועל הוד השרון בית ברל (17:19.04 דקות), במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:11.63 דקות, לפני אמיר שטרנפלד (2:12.54 דקות) ושגיא שטיגמן (2:12.94 דקות) ובמשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:40.20 דקות, לפני שטרנפלד (4:41.59 דקות) וגלעד חן (4:50.45 דקות). מדליית כסף, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:57.89 דקות, אחרי זוהר וייס (1:57.79 דקות ולפני שטרנפלד (1:58.07 דקות). בסיום האליפות, הוא זכה בגביע השחיין המצטיין של האליפות בעקבות התוצאה שקבע במשחה ל-200 מטר מעורב אישי שהעניק לו את הניקוד הגבוה ביותר באליפות (784 נקודות)[17][18][19][20][21].
טריאתלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי פרישתו משחיה תחרותית החל ליפשיץ להתאמן ולהתחרות בטריאתלון. באליפות ישראל באילת בשנת 1990 זכה במקום השלישי, וצורף לנבחרת ישראל. בשנת 1991 הוא חזר על הישגו כשזכה שוב במקום השלישי באליפות ישראל. ייצג את ישראל באליפות אירופה בטריאתלון בשנת 1991. ייצג את ישראל והטכניון באליפות העולם לסטודנטים בטריאתלון 1993. למד הנדסת תעשייה וניהול ומתגורר בבת חפר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון אברהם, 100 מטר מקו הגמר נטל יוחאי ליפשיץ את הבכורה, מעריב, 30 בספטמבר 1980
- ^ 1 2 דני זילברשטיין, יוחאי: הכנרת שלי, מעריב, 3 בספטמבר 1985
- ^ הסיום החלש מנע מרון קרמן שיא חדש, מעריב, 6 באוגוסט 1982
- ^ זיו סידרר, טבלת השיאים בשחיה נותרה שלמה ביום נעילת האליפות, דבר, 30 באוגוסט 1983
- ^ אלכס פרסלמן, ליפשיץ שיפר השיא של גניאל ב-800 מ', מעריב, 13 בפברואר 1984
- ^ אלכס פרסלמן, רק 3 שיאי נוער, מעריב, 20 באוגוסט 1984
- ^ אלכס פרסלמן, בבוקר: זוהר גלילי בערב: טל משקיף, מעריב, 21 באוגוסט 1984
- ^ אלכס פרסלמן, רביעיית יזרעאל שיפרה השיא במשחה המעורב, מעריב, 22 באוגוסט 1984
- ^ אלכס פרסלמן, "מלכת הבריכה" הגיעה לסוף הדרך, מעריב, 23 באוגוסט 1984
- ^ שחייני ישראל במקום האחרון ב"7 האומות", מעריב, 8 ביולי 1985
- ^ אלכס פרסלמן, "המלך" העניק זהב לברון, מעריב, 19 ביולי 1985
- ^ אלכס פרסלמן, החזה של אייל עטור זהב, מעריב, 22 ביולי 1985
- ^ עמי כברי, גלילי החזיר לעצמו השיא ב-100 גב, מעריב, 22 באוגוסט 1985
- ^ עמי כברי, גלילי: שוב מציל תורן, מעריב, 23 באוגוסט 1985
- ^ התוצאות, מעריב, 21 באוגוסט 1985
- ^ אלכס פרסלמן, שגב פורת דחק את זוהר וייס למקום השני, מעריב, 21 באוגוסט 1985
- ^ אלכס פרלסמן, חן שכטר - זהב עם יד אחת, מעריב, 7 באוגוסט 1986
- ^ אלכס פרלסמן, שיא ישראלי כמתנת פרידה מהחברים, מעריב, 8 באוגוסט 1986
- ^ אלכס פרלסמן, אליפות השחייה - כל התוצאות, מעריב, 8 באוגוסט 1986
- ^ אלכס פרלסמן, זוהר בריכה - גלילי שבר השיא ב-100 גב, מעריב, 10 באוגוסט 1986
- ^ סוף השבוע בבריכה, מעריב, 10 באוגוסט 1986