יוזף פילאטיס

יוזף פילאטיס
Joseph Pilates

אין תמונה חופשית
לידה	9 בדצמבר 1883 מנשנגלדבך, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	9 באוקטובר 1967 (בגיל 83) ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Joseph Hubertus Pilates
מדינה	ארצות הברית, גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות פרנקליף

יוזף הוברטוס פילאטיס (בגרמנית: Joseph Hubertus Pilates; ‏1967–1883) הוא ממציא שיטת הפילאטיס, אמריקאי יליד-גרמניה. הוא המציא את שיטתו בהשראת האידיאל היווני שבו אדם הוא מאוזן בגוף ונפש. הוא קרא לשיטתו "contrology”. פילאטיס האמין שסגנון החיים המודרניים, יציבה לא נכונה וטכניקת נשימה לא יעילה הם השורש בבעיות בריאות. כפתרון לבעיות אלו הוא עיצב סדרה של תרגילים פיזיים שיעזרו לתקן אי איזון שרירי וישפרו את היציבה, קואורדינציה, שיווי משקל, כוח וגמישות, ובנוסף ישפרו את יכולת הנשימה ותפקוד איברים פנימיים.

ילדות

פילאטיס נולד במנשנגלדבך שבגרמניה, ב-9 בדצמבר 1883 (בספרות ניתן למצוא טענות שונות לגבי שנת היוולדו ומותו של פילאטיס). אביו מתואר כמתעמל אשר זכה במדליות שונות. לעומת זאת על פי רישומים שונים הוא היה מכונאי במקצועו. ידוע שבשלב כלשהו הוא ניהל מכון כושר בעזרת אשתו שהייתה נטורופתית במקצועה. ^{[דרוש מקור]} פילאטיס היה ילד חולני ורזה (הוא סבל מאסתמה, רככת וחום ראומטי)^{[דרוש מקור]}.

עקב הדמיון בין שמו לזה של פונטיוס פילאטוס, סבל מהצקות מצד ילדים אחרים, כשהגדולים יותר נהגו לקרוא לו "פונטיוס פילאטוס, רוצח ישו".

בגיל 5 איבד את ראייתו בעין שמאל. בני משפחה סיפרו שהגורם לכך היה אבן שנזרקה על עינו על ידי ילדים שנהגו להציק לו. אולי האלימות וההקנטות שסבל ממנה כילד היא שהביאה את יוזף ואת אחיו פרידריך להתעניין בשיטות שונות של הגנה עצמית ופיתוח הגוף כבר בגיל צעיר.

רופא המשפחה שלו נתן לו ספר אנטומיה וכך התחיל פילאטיס ללמוד על הגוף. הוא סיפר שהוא למד כל עמוד, כל חלק קטן בגוף וניסה להזיז כל חלק בנפרד תוך כדי הלמידה. הוא נהג להסתתר ביערות ולהסתכל על תנועת החיות. הוא למד שיטות התעמלות מערביות ומזרחיות שכללו יוגה, זן ושיטות יווניות ורומיות עתיקות. בגיל 14 גופו היה כה מפותח עד שדגמן בשביל טבלאות ושיעורי אנטומיה.^{[דרוש מקור]}

כשהיה מעט יותר בוגר היה מתאגרף ומתעמל מוצלח, ועסק גם בצלילה וגלישה.

חייו באנגליה

בשנת 1912 עזב פילאטיס את גרמניה ועבר לאנגליה על מנת להמשיך את אימוניו כמתאגרף. בעת שהייתו באנגליה עבד כמדריך להגנה עצמית ובקרקס. בשנת 1914 מופע הגלדיאטור שלו ושל אחיו פרידריך הפך ללהיט והם החלו במסע הופעות. ^{[דרוש מקור]}

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה השלטונות האנגליים כלאו את פילאטיס במחנה ריכוז בלנקסטר ביחד עם גרמנים נוספים. שם החל ללמד היאבקות והגנה עצמית את חבריו למחנה, במטרה שהם ייצאו מהמחנה חזקים יותר ממה שהיו כאשר נכנסו אליו. כך הוא החל לפתח את השיטה שבהמשך קראה לה "contrology”.

בהמשך הועבר למחנה אחר באי מאן, שם בעקבות הבנתו בגוף האדם הפך למעין אח וטיפל בחולים ופצועי מלחמה. הוא נהג לאמן את הפצועים בחלק מתהליך השיקום. תחילה היה מאמן אותם כנגד ההתנגדות של גופו שלו, ולאחר מכן החל לפרק מזרנים ולחבר את קפיצי המזרן לעמודי המיטות. כך הפך בעצם את מיטות בית החולים למעין מכשיר התעמלות, וכך נולד המכשיר שבהמשך קרא לו "הקדילאק" (באנגלית הוא נקרא Trapeze Table). ^{[דרוש מקור]}

החזרה לגרמניה

עם סיום מלחמת העולם הראשונה חזר פילאטיס לגרמניה. הוא החל לאמן את המשטרה הצבאית של המבורג ובמקביל עבד עם לקוחות פרטיים. ב-1923 התבקש פילאטיס לאמן את הצבא הגרמני החדש. פילאטיס לא אהב את הנטיות הפוליטיות החדשות של גרמניה והחליט לעזוב לארצות הברית (הוא היה אז כבן 40).

בספינה בדרכו לארצות הברית פגש פילאטיס את קלרה, אשתו לעתיד (יש הטוענים כי קלרה היא אשתו השנייה, אך אין פרטים על אישה ראשונה). קלרה סבלה מדלקת מפרקים, ופילאטיס אימן אותה על הספינה על מנת לשקם אותה מן המחלה.

ניו יורק

עם הגעתם לניו יורק פתחו פילאטיס וקלרה מכון (בעבר היה הבניין מכון אגרוף) בשדרה השמינית מספר 939. באזור היו לא מעט בתי ספר לריקוד ולהקות מחול. בגלל הקרבה הפכה השיטה לפופולרית בקרב רקדנים שנשלחו לשם על מנת להתחזק ולהשתקם מפציעות.

שנות ההצלחה העיקריות של פילאטיס היו 1926–1966. בשנים 1939–1951 נהגו בני הזוג לנסוע כל קיץ לג'ייקוב'ס פילו (jacob's pillow), מחנה מחול מפורסם. הוא היה חברם ומדריכם של הרבה רקדנים וכוריאוגרפים מפורסמים, וחלקם אף השתמשו בתרגילים של פילאטיס בשיעורי המחול שלימדו. פילאטיס לא לימד רק רקדנים. בין תלמידיו אפשר למצוא גם רופאים, כלכלנים ועוד. ^{[דרוש מקור]}

הפילוסופיה מאחורי השיטה

יוזף פילאטיס תיאר את השיטה כ"שליטת המוח על השריר", וקיווה שהיא תיושם בחיי היום יום ולא רק במכון. הוא רצה "לחנך" את הגוף ולייעל את תפקודו. פילאטיס שם דגש על היגיינה של הגוף והעור, ולא היה מהסס לקפוץ עם מתאמניו למקלחת על מנת להראות איך משתמשים במברשת העץ שהמליץ להתקלח איתה (זו בלי הידית, כך שהגוף יצטרך להתפתל ולהתאמץ על מנת להגיע לכל אזור ואזור בגוף).^{[דרוש מקור]}

בספרו "בחזרה לחיים דרך contrology" נותן פילאטיס עצות לא רק על איך להתעמל אלא גם על איך להתקלח, איך לאכול (רק מה שדרוש לגוף כדי לתפקד), איך לישון (בחדר שקט וחשוך, עם כמה שפחות בגדים וסדינים וחלון פתוח) ואיך ללכת ולעמוד. מעל הכל הוא מתעקש על ריכוז מוחלט בזמן ביצוע התרגילים. מטרת השיעורים היא לא לעייף, אלא לחדש.

אף על פי שיוזף פילאטיס היה מעין גורו של בריאות, הוא היה ידוע באהבתו לוויסקי ולסיגרים. הוא היה מוכר כ"מסמר המסיבה". ^{[דרוש מקור]} הוא נראה לא פעם רץ ברחבי מנהטן, בחורף, כאשר לובש לגופו רק תחתון של בגד ים שבו נהג להתאמן.^{[דרוש מקור]}

מותו של פילאטיס

למרות שמועות שמתארות שרפה קשה בסטודיו, שבה פילאטיס רץ לתוך הלהבות על מנת להציל את הציוד, ונתלה על קורת גג במשך שעות כדי להינצל מהלהבות, האמת פחות מרגשת מהמיתוס. פילאטיס מת שנת 1967 כתוצאה מבעיית ריאות.^{[דרוש מקור]}

אכן בשנת 1965 הייתה שרפה במחסן שבבניין בו שכן הסטודיו, אך דירתו של פילאטיס נשארה ללא פגם. בבוקר לאחר השרפה נכנס פילאטיס למחסן על מנת לבדוק נזקים ורגלו נשרטה קלות. כך מספרת אחת מתלמידותיו, מארי באוון (שמוכרת היום כ"אלדר").

אחרי מותו

אשתו קלרה המשיכה לנהל את הסטודיו וללמד בו עד מותה בשנת 1977.

לאחר מכן אישיויות מהוליווד גילו את הפילאטיס דרך הסטודיו של רון פלצ'ר (אחד מתלמידיו של יוזף פילאטיס, שמוכר גם הוא כ"אלדר") בבוורלי הילס. כך החלה הפופולריות של השיטה לגדול. בסוף שנות השמונים של המאה העשרים השיטה החלה לפרוש כנפיים.

תרגילים והמכשירים

פילאטיס השאיר אחריו 34 תרגילים לביצוע על מזרן, ואינספור תרגילים על מכשירים נוספים שאותם המציא:

• רפורמר (Reformer),
• קדילאק (Cadillac/Trapeze table),
• הכיסא הגבוה (High Chair),
• כיסא הוונדה (Wunda Chair),
• ספיין קורקטור (Spine Corrector),
• קשת (Small Barrel),
• היי בארל (Ladder Barrel),
• מתקן כפות הרגליים (Foot Corrector),
• מתקן אצבעות הרגליים (Toe Corrector),
• חישוק מג'יק (Magic Circle),

ועוד מיני מכשירים קטנים שמתמקדים באזורים קטנים יותר של הגוף, כמו מכשיר לשורשי כף היד.

השיטה כיום

למרות שיש בנמצא תיאורים מדויקים למדי של התרגילים המקוריים של יוזף פילאטיס, חלק גדול מאופן ביצוע התרגילים אבד בתרגום. יש מספר מכונים שמלמדים פילאטיס מקורי (המוכר כפילאטיס קלאסי או פילאטיס אותנטי), וגם בו יש מספר שיטות על פי התלמיד של פילאטיס שלימד אותם, וחינך דור חדש של מדריכים ללמד אותם (תלמידים אלו מוכרים כ"אלדר": Elders).

בישראל ניתן למצוא לא מעט מכונים המלמדים את השיטה, אך מעט מהם מלמדים פילאטיס מקורי. פיזיותרפיסטים ומדריכים ממציאים תרגומים ווריאציות לתרגילים וקיים ויכוח בין מתרגלים של שיטות שונות לגבי עד כמה הדבר באמת יעיל ומוצלח.

אלדרס (Elders)

זו המילה שבה מתייחסים לתלמידיו המקוריים של יוזף פילאטיס והמשיכו את דרכו לאחר מותו.

• רון פלצ'ר (Ron Fletcher): רקד בבית ספרה של מרתה גרהם, והגיע ליוזף בעקבות פציעה בברך. בזכותו התפרסמה השיטה ברחבי העולם לאחר ששחקנים רבים ואישיויות מפורסמות אחרות החלו להתאמן תחתיו בסטודיו שלו בבוורלי הילס.
• מרי באוון (Mary Bowen): בעלת תואר בפילוסופיה ומוכרת גם כסטנדאפיסטית. אחראית לאספת כל חומרי הווידאו של יוזף ועריכתם לסרט שניתן למצוא בדי וי די.
• קאתי גראנט (Kathy Grant): רקדנית וכוריאוגרפית. אחת משתי תלמידותיו של פילאטיס שהוסמכו על ידי יוזף עצמו כמדריכת פילאטיס. תלמידיה הם המפתחים של הזרם ב.א.ס.י בפילאטיס (BASI– Body Arts ans Science International).
• לוליטה סן מיגל (Lolita San Miguel): כמו קאתי, גם היא קיבלה הסמכה מיוזף פילאטיס עצמו ללמד בשיטה. היא רקדנית, כוריאוגרפית ובמאית ומבוססת כיום בפוארטו ריקו.

ארבעתם ייסדו ביחד את הפ.מ.א (PMA– Pilates Method Allience) הבינלאומי.

• רומנה קריזנובסקה (Romana Kryzanowska): בעלת אחד מבתי הספר המובילים להסמכת מורים לפילאטיס ומלמדת את השיטה כשישים שנה. היא הכירה את יוזף בשנת 1941, כשבלאנשין, שאצלו רקדה, שלח אותה לפילאטיס על מנת לטפל בפציעה בקרסול. שלוש שנים לאחר מכן עברה לפרו עם בעלה ובמשך השנים שלה בפרו לימדה את ילדיה את השיטה ואף שמרה על קשר עם קלרה ויוזף. ב-1958 חזרה לניו יורק והמשיכה להתאמן אצל פילאטיס. לאחר מותו של יוזף התאמנה אצל קלרה, ולאחר מותה לימדה בסטודיו המקורי בשדרה השמינית.
• איב ג'נטרי (Eve Gentry): למדה אצל פילאטיס משנית 1942 עד שנת 1967. הגיעה לפילאטיס בגלל פציעה בברך ובגב, ובמהרה הפכה לאחת מתלמידותיו האהובות של יוזף. היא מוכרת כמורה (למחול ופילאטיס), רקדנית, כוריאוגרפית, מפיקה ובמאית של יצירות רבות בקולנוע ובתיאטרון. היא הלכה לעולמה בסנטה פה, לשם עברה לאחר מותו של יוזף ביחד עם בעלה, בשנת 1994 בגיל 83.
• מארי פילאטיס (Mary Pilates): קרובת המשפחה היחידה שנותרה ליוזף, היא אחייניתו ביתו של פרידריך (פרד). פרד פילאטיס פתח סטודיו לפילאטיס בסביבות 1935 בסנט לואיס, מיזורי והיה אחראי לבניית מירב המכשירים ביחד עם יוזף. בשנת 1940, כשמארי הייתה רק בת 18, שלחו אותה הוריה לניו יורק וכך החלה להתאמן עם יוזף. לבסוף חזרה למיזורי, נישאה ועברה לפלורידה עם בעלה, שם היא מתגוררת עד היום והיא בת יותר משמונים (נכון לעת כתיבת מסמך זה). היא אחראית לזרם של ה"פילאטיס האוריגינאלי”.
• ג'יימס גרימס (James Grimes): הוא החל ללמוד עם פילאטיס במחצית שנות השישים של המאה העשרים ולמד עם פילאטיס עד מותו. לאחר מותו המשיך להתאמן עם קלרה ולאח מותה לימד בעצמו בסטודיו המקורי בשדרה השמינית. בהמשך בסטודיו עבר לרחוב 56, שם לימד לצד רומנה קריזנווסקה ואף התאמן אצלה, וג'ון וינטרס. כיום הוא מלמד בקורסים והשתלמויות למורים ומדריכים.

תלמידים נוספים שאינם נחשבים ל"אלדרס": בוב סיד וקרולה טרייר (אשר פתחו סטודיו לפילאטיס כשיוזף היה עוד בחיים, השמועות אומרות שבוב ניסה "לגנוב" תלמידים ליוזף ופתח בכוונה בשעת בוקר מוקדמת יותר. יום אחד יוזף הגיע לבקר אותו וייעץ לו לעזוב את העיר, וכך עשה בוב), ברוס קינג ורוברט פיצג'רלד (שניהם פתחו מכונים לפילאטיס לאחר מותו של יוזף). ^{[דרוש מקור]}

זרמים חשובים נוספים בפילאטיס, שהמייסדים שלהם הם מדריכים "דור שני" (תלמידים של "אלדרס") הם הפאוור פילאטיס (Power Pilates) והבוולדר שבקולורדו (Boulder Pilates Center Colorado)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוזף פילאטיס בוויקישיתוף

• ביוגרפיה של יוזף פילאטיס (באנגלית)
• יוזף פילאטיס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)