יוזמות שלום במזרח התיכון
מראה
במהלך השנים שבין הקמת מדינת ישראל ב-1948 לעשור השלישי של המאה ה-21, ננקטו מספר יוזמות שמטרתן להגיע להסכמי שלום בין ישראל למדינות השכנות ולפלסטינים, ביניהן יוזמות מדיניות ויוזמות של אנשים וארגונים פרטיים. ערך זה מסכם את היוזמות השונות, ומפנה לערכים המתארים בהרחבה כל אחת מהיוזמות.
מהחלטת האו"ם (1947) עד הסכמי קמפ דייוויד (1978)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- החלטת האו"ם 181 (1947-48): תוכנית החלוקה המקורית של פלשתינה המנדטורית, שהובילה להקמת מדינת ישראל. למרות שלא הייתה במדויק יוזמת שלום, היא יצרה את המסגרת למשא ומתן עתידי.
- הסכמי שביתת הנשק (1949): סדרת הסכמים דו-צדדיים בין ישראל למצרים, לבנון, ירדן וסוריה, שקבעו את גבולות "הקו הירוק"
- יוזמות שלום אחרי 1948 - המידע על יוזמות כאלה שאוב בעיקר מיומניו של דוד בן-גוריון, שם הוא גם מציין מדוע לא הסכים לקדם אותן. ירדן ומצרים קיימו שיחות על שדרוג הסכמי שביתת הנשק ונשיא סוריה ביקש להיפגש עם בן-גוריון.[1]
- יוזמות שלום של מועצת הביטחון של האו"ם - ב-1967 שלח האו"ם את גונאר יארינג, שליחו לשיחות שלום בין ארצות ערב וישראל.[2]
- תוכנית אלון (1967-1968): תוכנית ישראלית שהציעה להחזיר חלקים מהגדה המערבית לירדן תוך שמירת השליטה הביטחונית בבקעת הירדן.[3]
- תוכנית רוג'רס (1969): שלוש תוכניות שלום בין ישראל למצרים וירדן שהציע מזכיר המדינה האמריקאי ויליאם רוג'רס בשנים 1969–1971.
- הסכמי קמפ דייוויד (1978): בתיווך הנשיא קרטר בין ישראל למצרים, שהובילו להסכם השלום ישראל-מצרים ב-1979 - הראשון בין ישראל למדינה ערבית.
מהסכם השלום עם מצרים (1979) עד הסכם אוסלו (1993)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסכם השלום בין ישראל למצרים, 26 במרץ 1979
- הצהרת ונציה (1980): הצהרה של 9 מדינות השוק האירופאי שהכירו בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים וקראה לשילוב אש"ף בתהליך השלום, מה 13.6.1980
- תוכנית פהד (1981): תוכנית להסדר מדיני במזרח התיכון שהוצעה ב-7 באוגוסט 1981 על ידי נסיך הכתר הסעודי
- תוכנית רייגן (1982): מתווה לפתרון בעיות במזרח התיכון שפורסמה ב-1 בספטמבר 1982 על ידי נשיא ארצות הברית רונלד רייגן
- הסכם לונדון (1987) נחתם ב-11 באפריל 1987 בין שר החוץ הישראלי שמעון פרס לבין חוסיין מלך ירדן.
- מתווה בייקר (1989): יוזמת שלום של מזכיר המדינה האמריקאי ג'יימס בייקר שהציעה דיאלוג ישראלי-פלסטיני וכינוס ועידה אזורית.
- ועידת מדריד (1991): המשא ומתן הישיר הראשון בין ישראל לפלסטינים, בהשתתפות מדינות ערב רבות, בחסות משותפת של ארצות הברית וברית המועצות.
- הסכמי אוסלו (1993-95): מסגרת לתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, הקמת הרשות הפלסטינית והתווית הדרך למשא ומתן על הסדר הקבע.
- הסכם קהיר (1994): הוא הסכם בין ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ובין ראש אש"ף, יאסר ערפאת, ליישום הסכמי אוסלו בדרך להסכם קבע
מהסכם השלום עם ירדן (1994) עד הסכמי אברהם (2020)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסכם השלום בין ישראל לירדן (1994): נרמול היחסים בין ישראל לירדן, פתרון סכסוכי טריטוריה ומים.
- הסכם חברון (1997): הסדר שחילק את העיר חברון לשני אזורים, H1 בשליטה פלסטינית ו-H2 בשליטה ישראלית.
- הסכם ואי (1998): הסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית בתיווך ארצות הברית, שעסק בנסיגה נוספת מהגדה המערבית ושיתוף פעולה ביטחוני.
- ועידת קמפ דייוויד (2000): משא ומתן בהובלת קלינטון בין ראש הממשלה ברק למנהיג הפלסטיני ערפאת, שעסק בסוגיות הסדר הקבע.
- מתווה קלינטון (דצמבר 2000): הצעות מפורטות לפתרון סוגיות הליבה הישראליות-פלסטיניות, כולל ירושלים ופליטים.
- ועידת טאבה (2001): סבב שיחות אינטנסיבי בין ישראל לפלסטינים שהתקיים לאחר כישלון פסגת קמפ דייוויד, והגיע להתקדמות בנושאים מסוימים.
- מסמך איילון-נוסייבה (2002): יוזמת שלום לא רשמית בין עמי איילון וסרי נוסייבה שהציעה פתרונות מעשיים לסוגיות הליבה.
- יוזמת השלום הערבית (2002): הצעה בהובלת סעודיה שהציעה לישראל נורמליזציה מלאה עם מדינות ערב בתמורה לנסיגה מלאה לקווי 1967.
- [4]מפת הדרכים (2003): יוזמה בהובלת ארצות הברית המתווה צעדים לקראת פתרון שתי המדינות, בתמיכת הקוורטט (ארצות הברית, האיחוד האירופי, האו"ם, רוסיה).
- פסגת עקבה (2003): ועידה חד-יומית במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים, על פי מתווה "מפת הדרכים"
- יוזמת ז'נבה (2003): הסכם לא רשמי ישראלי-פלסטיני המספק פתרונות מפורטים לכל סוגיות הסדר הקבע.
- פסגת שארם א-שייח' (2005): הסכם בין ישראל לפלסטינים בתיווך מצרי שכלל הפסקת אש והפסקת פעולות טרור.
- ועידת אנאפוליס (2007): ועידה בחסות ארצות הברית שהחייתה את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני בתמיכה בינלאומית.
- ארץ לכולם (2012) היא תנועה ישראלית-פלסטינית המורכבת מישראלים יהודים, פלסטינים אזרחי ישראל ופלסטינים, המציעה קונפדרציה של שתי מדינות כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני
- יוזמת השלום של קרי (2013-14): מאמץ אינטנסיבי של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי להפעיל מחדש את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני.
- יוזמת השלום הצרפתית (2016): ניסיון להפעיל מחדש משא ומתן באמצעות גישה של ועידה בינלאומית.
- תוכנית השלום של טראמפ (2020): הצעת "שלום לשגשוג" שהציעה תמריצים כלכליים והסדרים טריטוריאליים מתוקנים
- הסכמי אברהם (2020): סדרת הסכמי נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן
מהסכמי אברהם עד היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פורום הנגב (2022): מסגרת רב-צדדית הכוללת את ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וארצות הברית לשיתוף פעולה אזורי.
- שיחות הנורמליזציה הסעודית-ישראלית (2023-24): מאמצים מתמשכים לקראת נורמליזציה אפשרית בין סעודיה לישראל, אם כי מושהים בשל מתיחות אזורית
- הצהרת שר החוץ של ירדן איימן ספדי באו"ם ביום 30.9.2024 - כולנו בעולם הערבי רוצים שלום וביטחון ונורמליזציה בין ישראל לכל העולם הערבי בהקשר של סיום הכיבוש, נסיגה מהשטחים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בקווי 1967.[5]
- יוזמות אברהם, לשעבר "יוזמות קרן אברהם". עמותה יהודית־ערבית מבית הקרן החדשה לישראל לקידום, שילוב ושוויון בין יהודים וערבים, ויצירת מסגרת לחינוך משותף.[6][7]
- עומדים ביחד. עומדים ביחד — תנועה ערבית-יהודית עם מסר למאבק לשלום ושוויון. إنضمّوا لنقف معًا وكونوا جزءًا من الحراك الميداني الأكبر في إسرائيل.[8]
- פורום שדות-ים הוקם על מנת לקדם את השיח בחברה הישראלית על הסדר מדיני בהסכמה.[9]
- הברית הישראלית־הפלסטינית ליישום פתרון שתי המדינות ביוזמת גרשון בסקין וסאמר סינג'ילאווי[10]
- נשים עושות שלום نساء يصنعن السلام תנועת שטח שנוסדה ב-2014 ופועלת לכינון הסכם מדיני, בהשתתפות נשים בתהליך ברוח החלטה 1325 של האו"ם "הפתרון היחיד שמציע עתיד של תקווה וחיים"[11]
- פורום היום שאחרי המלחמה - פורום של אנשי אקדמיה שהוקם מיד לאחר טבח שבעה באוקטובר. מטרתו העיקרית היא להעמיד על סדר היום הציבורי את התובנה כי פעולה צבאית נרחבת במטרה למוטט את שלטון החמאס בעזה חייבת להיות חלק מתוכנית מדינית כוללת, בשיתוף מדינות המערב ומדינות ערב המשתייכות לציר המתון[12]
- ארץ לכולם - A land for all. יוזמה ישראלית פלסטינית שקוראת למרות השכול, הזעם והכאב למסע המשותף למען הדור הבא, בשתי מדינות עצמאיות שחולקות מולדת אחת[13][14]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נקודת המבט לאירועים אלה בשנת 2025 שונה וביקורתית אבל בשנות ה-50 של המאה העשרים נקודת המבט של בן-גוריון הושפעה ממלחמת העצמאות שהסתיימה לא מכבר, עדיין לא הגיע עליה גדולה של יהודים, כך שהצעות ומדינות ערביות כמו סוריה וירדן לדון גם בהחזרת הפליטים הפלשתינאים למדינת ישראל היו בעייתיות. סיפור חייו של דוד בן-גוריון, תום שגב, עמוד 435, וגם יומן בן-גוריון 18.1.1949
- ^ Salander Mortensen, Jill, ed. (1996). Vem är det: svensk biografisk handbok. 1997 [Who is it: Swedish biographical handbook. 1997] (in Swedish). Stockholm: Norstedt. p. 553. ISBN 91-1-960852-7. SELIBR 3681533
- ^ נחום ברנע, גם בהר וגם בבקעה, דבר, 12 בספטמבר 1969
- ^ https://www.alandforall.org/
- ^ https://x.com/shaulari שאול אריאלי: חוקר ופובליציסט של הסכסוך הישראלי - פלסטיני
- ^ חסן שעלאן, מאיר תורג׳מן, רימון התפוצץ במשרדי עמותה לשילוב בין ערבים ליהודים |, ynet, 2024
- ^
בר פלג, בלחץ מימין, משרד הפנים בוחן מחדש מיזם עם עמותה יהודית-ערבית נגד אלימות בחברה הערבית, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2022
- ^
נטע אחיטוב, במשך שנים נתפס השמאל כמנותק ותל־אביבי. ברחבי הארץ מסתמנת הזדמנות למפנה, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2023
- ^ רן אדליסט, כדי לשנות במדינת ישראל דברים, דרוש יותר מרצון טוב, באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2024
- ^
גרשון בסקין וסאמר סינג'ילאווי, זו חייבת להיות המלחמה האחרונה בינינו, באתר הארץ, 2 בינואר 2025
- ^ https://www.womenwagepeace.org.il/
- ^ פורום היום שאחרי המלחמה, באתר פורום היום שאחרי המלחמה
- ^ מירון רפופורט, אוטופיה מעשית: לחלוק בארץ הבלתי ניתנת לחלוקה, Mekomit.co.il, 2023
- ^ אבי דבוש, דמיון פוליטי כתרופה לייאוש מול הפלסטינים, באתר ynet, 16 ביוני 2023