יוז'ף שווייצר
לידה |
13 באוקטובר 1922 וספרם, הונגריה |
---|---|
פטירה |
5 בפברואר 2015 (בגיל 92) בודפשט, הונגריה |
מדינה | הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
השקפה דתית | יהדות |
פרסים והוקרה |
|
יוז'ף שווייצר (בהונגרית: Schweitzer József; וספרם, 13 באוקטובר 1922 – בודפשט, 5 בפברואר 2015) היה הרב הראשי של היהדות הנאולוגית בהונגריה, מדען, זוכה פרס סצ'ני, היסטוריון דת, פרופסור באוניברסיטה. הוא זכה בפרס שאנדור שייבר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שווייצר נולד בעיר וספרם כבנם של שאנדור שווייצר, עורך דין ושל פרידריקה הופר. הוא היה עוד תינוק כשאיבד את אמו.[1] סבו מצד אמו היה ארמין הופר הרב של העיר סנטש ואחר כך הרב של וספרם.[1] שווייצר הגיע לבירת הונגריה בודפשט כילד קטן, שם החל את בית הספר היסודי.[1] בשנת 1940 סיים את לימודיו בגימנסיה היהודית של בודפשט.[1] הוא נקרא לשירות העבודה (שרות של עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) במלחמת העולם השנייה ואחר כך הסתתר בבודפשט.[1] בשנת 1945 התחיל את לימודיו באוניברסיטת פטר פאזמאני, בפקולטה למדעי הרוח, היום אוניברסיטת אטווש לוראנד, ובשנת 1947 קיבל דוקטורט במדעי הרוח. במקביל למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט וקיבל סמיכה לרבנות גם כן בשנת 1947.[1] בין השנים 1948–1981 היה הרב הראשי בפץ'. משנת 1964 היה מרצה בבית המדרש לרבנים בבודפשט שנקראת גם האוניברסיטה ללימודי יהדות. בשנת 1981 הוזמן להיות הרב הראשי של הקהילה היהודית בבודפשט ומילא תפקיד זה עד 1985.[1] באותה תקופה, כפרופסור באוניברסיטה, מונה למנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט, תפקיד שכיהן בו עד 1997. בשנת 1994 נבחר לרב הראשי של הקהילות הנאולוגיות בהונגריה, תפקיד אותו מילא עד שנת 2000.
אשתו הייתה אגנש שפיצר והם נישאו בשנת 1951. נולדו להם שני ילדים (יהודית, 1958; גאבור, 1964) ושלושה נכדים.
מקום קבורתו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Az Eötvös Loránd Tudományegyetem Bölcsészettudományi tanára
- A Károli Gáspár Református Egyetem díszdoktora
- A New York-i Jewish Theological Seminary díszdoktora
- Kisebbségekért díj (1995)
- Pro urbe Budapest (1996)"
- Széchenyi-díj (egyetemi oktatói és irodalmi munkásságáért) (1997)
- Pázmány Péter-díj (1998)
- Scheiber Sándor-díj (2000)
- A Francia Köztársaság Becsületrendje (2001)
- A Magyar Köztársasági Érdemrend tisztikeresztje (2002)[2]
- Budapest díszpolgára (2003)
- Prima díj (2005)
- Várhegyi György-díj (2006)"
- XIII. kerület díszpolgára (2006)
- Radnóti Miklós antirasszista díj (2007)
- פרופסור הפקולטה למדעי הרוח אוניברסיטת אטווש לורנד
- דוקטור כבוד של האוניברסיטה גאשפאר
- דוקטור כבוד של הסמינר התאולוגי היהודי, ניו יורק
- פרס המיעוטים (1995)
- Pro urbe Budapest (1996)"
- פרס סצ'ני (להוראה באוניברסיטה ועבודה ספרותית) (1997)
- פרס פטר פאזמאני (1998)
- פרס שאנדור שרייבר (2000)
- אות לגיון הכבוד הכבוד של הרפובליקה הצרפתית (2001)
- צלב הקצינים מסדר הרפובליקה של הונגריה (2002)[2]
- אזרח כבוד בבודפשט (2003)
- פרס פרימה (2005)
- פרס ג'רג' ורהדי (2006)
- אזרח כבוד של רובע 13 (2006)
- פרס אנטי-גזענות של מיקולוש רדנוטי (2007)
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשפת המקור:
- A Pécsi Izraelita Hitközség története (1966)
- Az első pécsi héber nyomtatvány, 1965
- Schweitzer J., Szilágyi M.: A Tolna megyei zsidók története 1867-ig, 1982
- (szerk): Az Országos Rabbiképző Intézet évkönyvei, Budapest, Országos Rabbiképző Intézet
- A zsidóság a magyar művelődés századaiban, Budapest, Budapesti Műszaki Egyetem. Természet- és Társadalomtudományi Kar. Társadalom- és Gazdaságtudományi Intézet, 1994
- (szerk.): Magyarországi zsidó hitközségek, 1944. április: a Magyar Zsidók Központi Tanácsának összeírása a német hatóságok rendelkezése nyomán. Magyar Zsidó Levéltár, Orsz. Rabbiképző Int., Budapest, Magyar Tudományos Akadémia, Judaisztikai Kutatócsoport, 1994
- „Uram, nyisd meg ajkamat" - válogatott tanulmányok és esszék (2007)
- „Asztali beszélgetések...3 - Közös örökségünk" - szerk: Galambos Ádám; Luther Kiadó (2009)
בתרגום לעברית:
- תולדות הקהילה היהודית בפץ' (1966)
- דבר הדפוס העברי הראשון בפץ', 1965
- שוויצר י., סילזגי מ.: תולדות יהודי מחוז טולנה עד 1867, 1982
- ספרי השנה של בית המדרש לרבנים בבודפשט.
- היהדות במאות התרבות ההונגרית, בודפשט, אוניברסיטת הטכנולוגיה של בודפשט. הפקולטה למדעים ולמדעי החברה. המכון למדעי החברה והכלכלה, 1994
- קהילות יהודיות בהונגריה, אפריל 1944: מפקד המועצה המרכזית של יהודי הונגריה בעקבות צו שלטונות גרמניה. הארכיון היהודי ההונגרי, הכשרה רבנית, בודפשט, האקדמיה ההונגרית למדעים, קבוצת מחקר ליהדות, 1994
- "ה', פתח את שפתיי" - מחקרים ומאמרים נבחרים (2007)
- "דיונים סביב השולחן ... 3 - המורשת המשותפת שלנו" - בעריכת אדם גלמבוש; הוצאת לותר (2009)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ki kicsoda 2000. Magyar és nemzetközi életrajzi lexikon, csaknem 20000 kortársunk életrajza. Főszerk. Hermann Péter, vál., szerk. A. Gergely András, Bp. 1999.
- הלקסיקון ההונגרי הגדול מסת"ב 963-9257-14-1
- 70 שנה לייסוד בית המדרש לרבנים בבודפשט Hetven év. Emléklapok az Országos Rabbiképző Intézet jubileumára 1877-1947. Szerk. Lővinger Sámuel, Bp. 1948
- הלקסיקון של פץ' מסת"ב 978-963-06-7920-6
- הלקסיקון החדש של רוואי מסת"ב 963-955-626-2
- Who is Who in Hungary. Kiegészítő kötet. 2. kiad. 2004. Zug, Hübners blaues Who is Who, 2004.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיהו מי 2009.
- קבלת דוקטור לשם כבוד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניצולי השואה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- חוקרי מקרא
- רבנים הונגרים
- רבנים נאולוגים
- בודפשט: רבנים
- בוגרי בית המדרש לרבנים בבודפשט
- אישים במחנות שרות העבודה (הונגריה)
- בוגרי אוניברסיטת אטווש לוראנד בודפשט
- סגל בית המדרש לרבנים בבודפשט
- וספרם: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
- הונגרים שנולדו ב-1922
- הונגרים שנפטרו ב-2015