יוז'ף סבאדקאי
לידה |
14 בפברואר 1880 סובוטיצה, סרביה |
---|---|
פטירה |
1944 (בגיל 63 בערך) קושיצה, סלובקיה |
בן או בת זוג | אימרה ברמן |
יוז'ף סבאדקאי (במקור שפיצר, בהונגרית: Szabadkay József; סובוטיצה, 14 בפברואר 1880 – מחוז קושיצה, בדרך לאושוויץ, סוף מאי 1944) היה שחקן תיאטרון, במאי תיאטרון, מנהל תיאטרון ובעל תיאטרון יהודי-הונגרי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוז'ף שפיצר נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף שפיצר, סוחר מסובוטיצה ושל רגינה האן. הוא סיים את בית הספר לדרמה של סידי ראקושי. בעונת 1903/1904, יוז'ף סבאדקאי כבר שיחק בסאטו מארה בלהקתו של שאנדור קרמר. ב-1 בספטמבר 1904 התחתן עם השחקנית בלנקה תייס. בשנת 1913 התפרקו הנישואים. הגירושים הרשמיים התרחשו בסובוטיצה. לאחר מותו של שאנדור קרמר, כשנשא לאישה את האלמנה, הוא קיבל גם את כל שהיה דרוש לניהול תיאטרון. כך הוא הפך למנהל תיאטרון. פרנץ קרמר, מאנצי קרמר ולילי נמני התחילו את קריירת המשחק שלהם אצלו. הוא ביצע את השינוי והשיפוץ של פנים התיאטרון. סבאדקאי לקח על עצמו את העלות של 100,000 קרונות של השינוי ושיפוץ, בתנאי שהוא יכול לשכור את התיאטרון בחינם לשלוש שנים. סבאדקאי לא רק ניהל את התיאטרון, הוא לא רק ביים את ההצגות, הוא גם שיחק בהן הרבה. הלהקה בראשות סבדאקאי הייתה אחת הטובות בטרנסילבניה. הבמאי השקיע הרבה לא רק בשיפוץ הבניין אלא גם בביצוע ההצגות ובכל זאת נשלל ממנו רישיון העסק לתיאטרון. לאחר היעדרות של שנה, בשנים 1925–1926, הוא ביים את הצגות הלהקה שבינתיים עברה לניהולו של מיהאי סנדראי.
ואז, לאחר היעדרות של עשר שנים, בעונת 1932/1933, קיבל סבאדקאי שוב רישיון לארגן ולנהל את התיאטרון בסטמאר, ובכך הפך שוב למנהל ולבמאי הראשי של תיאטרון סטמאר. הממשלה הרומנית עשתה הכל כדי להפוך מחזות בשפה ההונגרית לבלתי אפשריים במחוז (ובכמה ערים נוספות שבהן התגורר רוב הונגרי ברומניה). סבאדקאי ניסה כמעט הכל, אבל העסק חי רק מיום ליום ויום אחד הוא הפך שוב לחדל פירעון. אז הרישיון למשחק נשלל שוב. עד מהרה הופיעו חוקים יהודיים הרומניים, כתוצאה מכך לא רק במאי ואדם בתפקיד בכיר, אלא גם שחקן פשוט כבר לא יכול היה להיות בשל יהדותו או כל מי שהיה קשור ליהדות. בינתיים, על פי החלטת בוררות וינה הראשונה וההחלטה של תכתיב וינה, חלק מטרנסילבניה והרי הרמה של הקרפטים חוברו מחדש לממלכת הונגריה.
קריירה בתמצית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוא היה מקהלה בתיאטרון העיר בבודפשט עד 1903
- 1903-1908 - עוזר שחקן בלהקה בראשותו של שאנדור קרמר
- 1908-1919 - שחקן בערי השדה
- 1919-1923 - מנהל תיאטרון סטמארנמטי
- 1924 - 1925 - מנהל בחברה בראשות אימרה קובאץ' בסטמארנמטי
- 1925 - 1926 - מנהל בלהקת מיהאי סנדראי בסטמארנמטי
- 1928 - 1929 - שחקן ובמאי בלהקת דיולה פרנצי בסטמארנמטי
- 1929 - 1930 - שחקן ובמאי בסטמארנמטי, עם דז'ה רונה
- 1930 - 1932 - שחקן ובמאי בלהקת מיקלוש הבשי בסטמארנמטי
- 1932 - 1938 - מנהל תיאטרון סטמארנמטיi
- 1939 - 1940 - ראש ומנהל להקת התיאטרון של ארדון
- משנת 1940 לא יכול היה לנהל תיאטרון או לעלות לבמה בשל יהדותו
- 1944- גורש לאושוויץ
- סוף מאי 1944 - נפטר בקרון המשא בדרך באזור קושיצה
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוז'ף סבאדקאי נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) במהלך גירוש היהודים מערי השדה ומהכפרים לאחר כניסת הוורמאכט לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה). הוא לבש את הפראק הלבן כשלג שלו, הצמיד את המדליות שלו, והלך לגטו ואחר כך לקרונות המשא. ניצולים סיפרו כי התיישב בפינת הקרון, לא אכל ולא שתה דבר. כמה ימים לאחר מכן הוצא מת מהקרון. אבי הבין אז באיזו אחריות אנו (הלא יהודים) נושאים, שכן אדם שהיה אולי יותר הונגרי מההונגרים הושפל ונרצח רק בשל השתייכותו העדתית והדתית.
סבתי הייתה מזועזעת מזה, ארזה את חפציה והגיעה להונגריה עם שלושה קרונות מלאים במסמכי התיאטרון. היא עברה לגור איתנו (עם בנה, פרנץ קרמר בבודפשט). הדוד סבאדקאי הוריש את כל מה שנשאר מהתיאטרון לאבי (פרנץ קרמר). הוא אהב את אבא שלי כבנו.
– נכדו החורג, צ'אבה קרמר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספריית שחקנים
- יהודים למען תיאטרון הונגרי בסאטמארנמטי (Szatmarnémet).
- לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי חיי התיאטרון של באיה מארה
- ההיסטוריה של התיאטרון בסטמאר