יוהאן פרידריך קוטה
 | |
| הדפס אבן של יוהאן פרידריך קוטה, סביב 1830 | |
| לידה |
27 באפריל 1764 שטוטגרט |
|---|---|
| פטירה |
29 בדצמבר 1832 (בגיל 68) שטוטגרט |
| מדינה | גרמניה |
| מקום קבורה |
Hoppenlau Cemetery  |
| פעילות בולטת | מוציא לאור, תעשיין ופוליטיקאי |
| השכלה |
גימנסיית אברהרד לודוויג |
| השקפה דתית | נצרות |
  | |
יוֹהַאן פְרִידְרִיךְ קוֹטָה (בגרמנית: Johann Friedrich Cotta; 27 באפריל 1764 – 29 בדצמבר 1832) היה מוציא לאור, מראשוני התעשיינים ופוליטיקאי גרמני.
אבותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוטה הוא שמה של משפחה של מוציאים לאור גרמניים, הקשורים קשר הדוק להיסטוריה של הספרות הגרמנית. מוצאה של משפחת קוטה מאצילים איטלקים, ובזמן הרפורמציה הפרוטסטנטית התיישבה המשפחה באייזנך שבתורינגיה.[1]
יוהאן גאורג קוטה (Johann Georg Cotta; 1631–1692), מייסד הוצאת הספרים של J.G. Cotta, נישא ב-1659 לאלמנתו של מוכר הספרים של האוניברסיטה, פיליפ בראון, בטובינגן, וקיבל על עצמו את ניהול עסקיו, ובכך הקים את החברה שלאחר מכן נקשרה בשם קוטה. במותו, בשנת 1692, עברה החברה לבנו היחיד, שנקרא גם הוא יוהאן גאורג; ובמותו ב-1712, לבנו הבכור של האחרון, שנקרא גם הוא יוהאן גאורג, בעוד הבן השני, יוהאן פרידריך, הפך לתאולוג מצטיין.[1]
בנו הבכור של יוהאן גאורג השלישי, כריסטוף פרידריך קוטה (Christoph Friedrich Cotta; 1730–1807), הקים בית דפוס בחצר המלוכה בשטוטגרט, אבל העסק הלך והדרדר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על כתפיו של בנו הצעיר של כריסטוף פרידריך, יוהאן פרידריך, הוטלה המשימה לקומם את החברה. יוהאן פרידריך קוטה, שנולד בשטוטגרט, למד בגימנסיה (חטיבת ביניים ותיכון) של מקום הולדתו (Eberhard-Ludwigs-Gymnasium), ובמקור נועד ללמוד תאולוגיה. עם זאת, הוא התקבל לאוניברסיטת טובינגן כסטודנט למתמטיקה ומשפטים, ולאחר שסיים את לימודיו שהה זמן ניכר בפריז, למד צרפתית ומדעי הטבע ושהה בחברת אנשי ספרות מכובדים. לאחר שעבד כעורך דין באחד מבתי המשפט הגבוהים, לקח קוטה על עצמו את ניהול עסקי ההוצאה לאור בטובינגן, בהתאם לבקשתו הנמרצת של אביו. הוא התחיל בדצמבר 1787, ועמל ללא הרף כדי לרכוש היכרות עם כל הפרטים.[1] מ-1793 עד 1794 הדפיסה הוצאת הספרים אורל פיסלי (אנ') בציריך את המגזין "Die Einsiedlerinn aus den Alpen" ("הנזיר מהאלפים") של מריאנה ארמן (אנ'), המגזין הראשון שיצא לאור על ידי אישה בשווייץ; מותה המוקדם עצר את המהדורות הבאות. מכיוון שההוצאה העצמית לא יכולה הייתה להתמודד עם הצלחת המגזין הקודם שלה, סיכמו מריאנה ובעלה על השתלטות של קוטה על המגזין, אבל ב-1793 התרחשו סכסוכים בלתי ניתנים לגישור; קוטה הקים את כתב העת Flora עם בסיס המנויים, ומריאנה ארמן המשיכה את המגזין Einsiedlerinn aus den Alpen. הקשרים של ההוצאה לאור התרחבו במהירות; וב-1794 תוכנן היומון אלגמיינה צייטונג (אנ') ("העיתון הכללי"), שפרידריך שילר היה אמור להיות עורכו. שילר נאלץ לוותר על התפקיד בגלל בריאותו; אך ידידותו עם קוטה העמיקה מדי שנה, והייתה יתרון גדול למשורר ולמשפחתו. הקשר בין קוטה לשילר היה משמעותי, שכפי שהיינריך דורינג (אנ') מספר לנו בביוגרפיה "חייו של שילר" (1824). מוציא לאור הציע לשילר מחיר גבוה יותר מקוטה עבור זכויות היוצרים של טרילוגיית המחזות ולנשטיין (אנ'), דחה אותו המשורר בתוקף, והשיב "קוטה ישר בעסקים איתי, ואני איתו". ב-1795 ייסדו שילר וקוטה את "הורן" (Horen "להקשיב"), כתב עת חשוב מאוד לתלמידי הספרות הגרמנית. המשורר התכוון, באמצעות יצירה זו, להחדיר רעיונות גבוהים יותר לחייהם המשותפים של בני האדם, על ידי הקניית תרבות אנושית אצילה יותר, ו"לאחד מחדש את העולם הפוליטי המפוצל תחת דגל האמת והיופי". ההורן הביא את גתה ושילר ליחסים קרובים זה עם זה ועם קוטה; וגתה, בעודו מצר על כך שכבר הבטיח את היצירה וילהלם מייסטר למוציא לאור אחר, תרם את ה-Unterhaltung deutscher Ausgewanderten ("בידור ליוצאי גרמניה"), האלגיות הרומיות ומאמר על סנקילוטיזם ספרותי. יוהאן גוטליב פיכטה שלח אליו את מאמריו הראשונים, וגם שאר הסופרים הגרמנים הבולטים של אותה תקופה היו מיוצגים. בשנת 1798 הופיע ה-Allgemeine Zeitung בטובינגן, נערך תחילה על ידי פוסלט (Posselt) ולאחר מכן על ידי הובר (Huber). עד מהרה הועברה מערכת העיתון לשטוטגרט, ב-1803 לאולם, וב-1810 לאאוגסבורג; ולבסוף למינכן.[1]
בשנת 1799 נכנס קוטה לפוליטיקה, ונשלח לפריז מטעם נסיכות הבוחר מווירטמברג כנציגה. כאן הוא יצר חברויות שהוכיחו את עצמן כמועילות מאוד עבור ה-Allgemeine Zeitung. בשנת 1801 ערך ביקור נוסף בפריז, גם בתפקיד פוליטי, כאשר חקר את מדיניותו של נפוליאון בונפרטה, ואצר מידע רב שהיה שימושי עבורו במפעליו הספרותיים.[1]
עם זאת, הוא עדיין הקדיש את רוב תשומת ליבו לעסק שלו, ובמשך שנים רבות, ערך את כל הרישומים בספר החשבונות במו ידיו. הוא היה מיודד מאוד עם שילר, הובר וגוטליב קונרד פפל (אנ') (1736–1809); והוא גם היה חברם של הרדר, שלינג, פיכטה, ריכטר, ווס, הבל, טייק, תרזה הובר, מתיסון, האחים וילהלם ואלכסנדר פון הומבולדט, יוהאן מילר, שפיטלר ואחרים, שאת כול יצירותיהם או את חלקן פרסם. בהתכתבות של אלכסנדר פון הומבולדט עם ורנהגן פון אנזה (אנ') שפורסמה בשני כרכים אפשר לראות את היחסים החמים שבין הומבולדט למשפחת קוטה. ב-1795 הוא הוציא לאור את ה-Politischen Annalen and the Jahrbücher der Baukunde (שנתון פוליטי וספר השנה של מדע הבנייה), וב-1798 את Damenalmanach (אלמנך הגבירות), יחד עם כמה יצירות בעלות חשיבות פחותה. ב-1807 הוציא לאור את ה-Morgenblatt (עיתון בוקר), שאליו נוספו לאחר מכן ה-Kunstblatt (עיתון האומנות) של שורן ו-Literaturblatt (עיתון הספרות) של מנצל.
בשנת 1810 הוא עקר לשטוטגרט. הוא השתתף בקונגרס וינה (1815), ובשנת 1815 הוא נבחר לפרלמנט של וירטמברג. ב-1819 הפך לנציג האצולה; לאחר מכן הוא התקדם לתפקיד של חבר הוועדה וסגן הנשיא (1824) של הבית השני של וירטמברג. הוא קיבל את התארים גהימרט (אנ') של פרוסיה, ואביר מסדר כתר וירטמברג. וילהלם הראשון, מלך וירטמברג החיה מחדש את האצולה העתיקה במשפחתו בכך שהעניק לו את התואר פרייהר (Freiherr, ברון) קוטה פון קוטנדורף. בשנים 1828–1829 הופיעה ההתכתבות המפורסמת בין שילר לגתה. קוטה תמך בצעירים בעלי כישרון בראשית דרכם.
בנוסף למעמדו הרם כמו"ל, הוא פעל בתחומים נוספים. הוא היה חקלאי שפעל בשיטות מדעיות, וקידם רפורמות רבות בחקלאות. הוא היה בעל האדמות הראשון של וירטמברג שביטל את הצמיתות באחוזותיו. בפוליטיקה הוא היה כל חייו ליברל מתון. בשנת 1824 הקים בית דפוס שפעל על קיטור באאוגסבורג, ובערך באותו זמן ייסד מכון ספרותי במינכן. בשנת 1825 הוא הפעיל ספינות קיטור, לראשונה, באגם קונסטנץ, ובשנה שלאחר מכן על נהר הריין. ב-1828 הוא נשלח לברלין, בירת ממלכת פרוסיה מטעם ממלכת בוואריה וממלכת וירטמברג, ושם זכה לתואר מידי שלושת המלכים. הוא נפטר ב-29 בדצמבר 1832 בשטוטגרט, והותיר בן ובת כיורשים משותפים.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו, יוהאן גאורג, פרייהר קוטה פון קוטנדורף (Johann Georg, Freiherr Cotta von Cottendorf; 1796–1863), ירש את ניהול העסק עם מות אביו, ונעזר מהותית בבעלה של אחותו, פרייהר הרמן פון ריישאך. הוא הרחיב מאוד את ההוצאה לאור על ידי רכישת עסקי ההוצאה לאור של G. J. Göschen בלייפציג בשנת 1839, ובשנת 1845 של פוגל בלנדסהוט, ובשנת 1845 הוקמו סניפי "ביבליה" בשטוטגרט ובמינכן. ירש אותו בנו הצעיר, קרל, ואחיינו (בן אחותו), הרמן אלברט פון ריישאך. בתקופתם עברו ההוצאות לאור שהוזכרו בלייפציג ובלנדסהוט וממסד אמנותי במינכן לידיים אחרות, והותירו עם מותו של הרמן אלברט פון ריישאך, בשנת 1876, את קרל פון קוטה כנציג היחיד של ההוצאה לאור, עד מותו בשנת 1888. בשנת 1889 נרכשה חברת J.G. Cotta על ידי אדולף ופול קרונר, שצרפו שותפים נוספים. בשנת 1899 הוסב העסק לחברה בע"מ.
חברת ההוצאה לאור של קוטה שרדה עד היום, אם כי כבר לא בבעלות המשפחה, תחת השם קלט-קוטה (Klett-Cotta).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Literature by and about Johann Friedrich Cotta in the German National Library catalogue
- Cotta Publishing History, Klett-Cotta Verlag
- Johann Friedrich Cotta – City of Stuttgart