יובל לופן
![]() | |
יובל לופן | |
לידה |
2 במאי 1942 (בן 82) גינוסר, ישראל ![]() |
---|---|
תחום יצירה |
פיסול ![]() |
![]() ![]() |


יובל לופן (נולד ב-2 במאי 1942) הוא פסל ישראלי, שעשרות מפסליו נמצאים במקומות שונים בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יובל לופן נולד לשולמית (שולקה) ויעקב (ינצ'ה) לופן, ממייסדי קיבוץ גינוסר. כנער החל להתעניין בארכאולוגיה והצטרף לארכאולוגית קלר אפשטיין במספר חפירות ארכאולוגיות בסביבות גינוסר והגולן. במשך שנים רבות היה רכז נוי בגינוסר. החל לעסוק בפיסול בגיל 50. תחילה פיסל וגילף בעץ ויצר עמודי טוטם מעץ, ולאחר מכן התרכז בפיסול וסיתות באבני בזלת. חלק מיצירותיו נמצא בקיבוץ, וחלקן פזור בכל רחבי ישראל.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 התפרסם יובל לופן כשמצא על גדת הכנרת יחד עם אחיו משה, סירה עתיקה מלפני כאלפיים שנה שנשתמרה במצב טוב ומוצבת ב"בית יגאל אלון" בגינוסר. היא זכתה לשם "הסירה מגינוסר", המכונה גם "סירתו של ישו", [1] שכן לפי הערכה שהיא מתקופתו של ישו.
באפריל 2019 יזם ביחד עם מרכז חכמי טבריה את פסטיבל בראשית, בטיילת טבריה, בפסטיבל השתתפו עשרות אמנים שציירו ופיסלו לאורך הטיילת. ואת האבנים במעגן הטיילת של טבריה.
בדצמבר 2020 יזם ביחד עם מרכז חכמי טבריה פסטיבל פיסול בו הנציחו 12 פסלים את גינת אגוז ברמת אגוז בטבריה לזכר 44 חללי ספינת אגוז.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לופן נשוי בשנית לרותי, בת קיבוץ יגור. אחיינו הוא הקיאקיסט ברק לופן, שנרצח בשנת 2022 פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2005 קיבל לופן את "פרס עמק הירדן ליוצרים".
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פסל "ברוכים הבאים" "צאתכם לשלום", הניצב בשער הכניסה והיציאה הצפונית של טבריה.
- מחכים לאלי - פסלי בזלת לזכרו והנצחתו של המרגל הישראלי, איש המוסד, אלי כהן. הפסלים פזורים במספר מקומות לאורך שביל אלי כהן ברמת הגולן.
- חיזור - פסל המוצב בטיילת החוף הצפוני באילת.
- אנדרטה לזכר מאיר מקס בינט בכפר חסידים.
- שומר העיר - צומת סגולה, רחוב הנח"ל פינת הירקונים, פתח תקווה.
- אנדרטה יד לשבעה - ליד צומת חמת גדר, אותה יצר עם שני פָּסלים נוספים יחיעם ליפשיץ ואסתי סחייק הר-לב. האנדרטה מוצבת באזור אל-חמה ברמת הגולן, לזכרם של שבעת חללי תקרית אל-חמה שנהרגו במקום באפריל 1951.
- שבעת המינים - רימון - כיכר הרימון, רחוב שמעון בן חמו, הר חומה, ירושלים (2016)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי אלון, נא להכיר פסל נאדיה מחכה לאלי כהן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במרץ 2015
עדי שלם-רבינוביץ, אני פסל ארכאולוגי. אני כותב ומפסל בסלע כדי להנציח את הדור שלנו, בעיתון מקור ראשון, 13 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ design_main01, www.archijob.co.il