יואל צבי ראטה
 | |
| לידה | קומאדי |
|---|---|
| פטירה |
1891  |
| תקופת הפעילות |
?–1891 |
| רבותיו |
מאיר איזנשטטר |
| צאצאים |
ישראל אפרים פישל ראטה |
  | |
הרב יואל צבי ראטה (נהגה: רוט. ה'תק"ף - י"א בכסלו ה'תרנ"ג, נובמבר 1892) היה רב וראש ישיבה במספר קהילות בהונגריה, ובראשן בחוסט. בעל שו"ת "בית היוצ"ר".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקומאדי (אנ') לר' שמעון רוט, ולציפורה (ציפרעל) - מצאצאי הרב חיים הכהן רפפורט והרב יוסף כץ. בהיותו כבן 6 נפטרה אמו, ואביו נשא אשה אחרת שילדה לו עוד ילדים. בהיותו כבן 11 נסע לאונגוואר ללמוד בישיבתו של רבי מאיר אייזנשטטר. לאחר 7 שנים קיבל היתר הוראה, ונשא את חנה (חנצ'ה) בתו של הרב יעקב גוטליב, רבה של חוסט[1].
רבנותו הראשונה הייתה בפולדש (אנ'). בשנת ה'תרמ"ב החל לכהן כרב בבאראט'ו-אויפאלו (אנ') ובשנת ה'תרמ"ד עבר לכהן בברזנו(אנ') . בשנת 1854 מילא את מקום הרב עמרם בלום ברבנות חוסט. בחוסט עמד בראשות ישיבה גדולה, והתפרסם גם בדרשותיו. שאלות הלכתיות רבות הופנו אליו. היה גזבר קופת רבי מאיר בעל הנס.
הוא היה נוסע לאדמו"רי הונגריה וגליציה, רבי משה טייטלבוים מאויהל, רבי שלום רוקח מבעלז, רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, ובעיקר לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ובנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא.
תלמידיו וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב משה שמעון ראטה כיהן כרב בדיורע. נפטר בגיל 32 בחיי אביו.
- בנו הרב שמואל יעקב כיהן כרב בדיורע וכשוחט בקליינווארדיין, מחבר ספר "שיר חדש" ו"דברי שי"ר".
- בנו הרב ישראל אפרים פישל ראטה היה אדמו"ר, רב וראש ישיבה בוויידיטשקא[2]. הדפיס את "דרשות בית היוצר". מחבר ספר "אור לישראל".
- בנו הרב חיים אלטר ראטה, חבר ועד הפועל של אגודת ישראל - בעל "כל הכתוב לחיים".
- נכדו הרב מרדכי הלל זלמן ראטה, האדמו"ר מוויידיטשקא[3].
- בנו הרב חיים אלטר ראטה, חבר ועד הפועל של אגודת ישראל - בעל "כל הכתוב לחיים".
- בנו הרב ישראל אפרים פישל ראטה היה אדמו"ר, רב וראש ישיבה בוויידיטשקא[2]. הדפיס את "דרשות בית היוצר". מחבר ספר "אור לישראל".
- בתו שרה אשת הרב יוסף קרויס, בזיווג שני אשתו של רבי ישעיה שטיינר מקרסטיר.
- חתנו הרב יצחק פרנקל הדפיס את שו"ת "בית היוצר".
- בנו הרב שמואל יעקב כיהן כרב בדיורע וכשוחט בקליינווארדיין, מחבר ספר "שיר חדש" ו"דברי שי"ר".
- בנו מאיר נפטר בהיותו כבן 15.
- אחיינו ותלמידו הרב מרדכי יעקב גטליב, רבה של מישקולץ ובעל "יגל יעקב".
- תלמידו הרב אליעזר דיטש - רבה של בונהאד ובעל "פרי השדה".
- תלמידו הרב מנחם בריידי, בעל "באר מנחם".
- תלמידו רבי נחמן רוטנער מברעזיף בן רבי אברהם משה מבארשא.
- נכדו הרב אליהו צבי ראטה לימד בישיבה בשאטוראליאויהיי.
- בן אחיינו היה הרב ד"ר אמיל רוט, שכיהן כרב הניאולוגי של גיור ונספה עם עדתו בשואה[4].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספריו יצרו לאור לאחר פטירתו על ידי צאצאיו:
- בית היוצ"ר - שו"ת, שני כרכים.
- דרשות בית היוצר
- יוצר אור - על ענייני חנוכה. מישקולץ ה'תש"ד
- ליקוטי בית היוצר - ליקוטים. בית שמש ה'תשע"ה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק פרנקל (בעל נכדתו), הקדמה לשו"ת "בית היוצר" חלק א, מוקצ'בו ה'תרנ"ו
- יוסף יצחק כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים ה'תשנ"ז, עמ' 409–410
- הרב שמואל רוט, משפחת בית אבותיו של 'בית היוצ"ר' וצאצאיהם, "עלי זיכרון" 25, אלול תשע"ו, עמ' כז-לו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|