יואכים פון קורצפלייש
 | |
| גנרל יואכים פון קורצפלייש (מימין) עם הנס פון אהלפן | |
| לידה |
3 בינואר 1890 בראונשווייג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1945 (בגיל 55) זאוארלאנד, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-1 מפקד הקורפוס ה-11 מפקד הקורפוס ה-43 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל יואכים פון קורצפלייש (בגרמנית: Joachim von Kortzfleisch; 3 בינואר 1890 – 20 באפריל 1945) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון קורצפלייש נולד ב-3 בינואר 1890 בבראונשווייג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית, לגנרל גוסטב פון קורצפלייש ולאליזבת לבית אופרמן. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הגרנדירים של המשמר ה-4 (המלכה אוגוסטה), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-24 בדצמבר 1914 הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-18 באוגוסט 1916 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון קורצפלייש לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בינואר 1928 הועלה פון קורצפלייש לדרגת מיור, וב-1 באפריל 1928 מונה לקצין מטה בקבוצת הארמייה השנייה. ב-1 באוקטובר 1930 מונה לקצין ההדרכה ברגימנט הרגלים ה-17, וב-1 בפברואר 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ומונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט היגר ה-17 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1933 מונה לראש המטה של מפקדת הביצורים באופולה, וב-1 במאי 1934 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באפריל 1935 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-3, וב-1 באוגוסט 1937 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-30 בספטמבר 1937 פרש מתפקידו, וב-12 באוקטובר 1937 מונה למפקד הלאנדווהר באלנשטיין. במהלך פרשת בלומברג-פריטש מונה פון קורצפלייש ב-4 בפברואר 1938 למפקד הדיוויזיה ה-1, וב-1 ביוני 1939 הועלה לדרגת גנרל לוטננט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ המלחמה היה פון קורצפלייש מפקד הדיוויזיה ה-1, ופיקד עליה במהלך הפלישה לפולין כחלק מהקורפוס ה-26 במסגרת הארמייה השלישית, וב-1 במרץ 1940 מונה למפקד הקורפוס ה-11. במהלך המערכה על צרפת לחם פון קורצפלייש עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה השישית, ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות B, וב-1 באוגוסט 1940 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. ב-4 בספטמבר 1940 קיבל פון קורצפלייש על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובמהלך המערכה בבלקן לחם עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה.
במהלך מבצע ברברוסה לחם פון קורצפלייש עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה ה-11, ולאחר מכן כחלק מה-17 ומארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום, וב-6 באוקטובר 1941 פרש מתפקידו. ב-10 בדצמבר 1941 מונה פון קורצפלייש שוב למפקד הקורפוס ה-11, שהיה חלק מה-17 ומארמיית הפאנצר הראשונה לסירוגין במסגרת קבוצת ארמיות דרום, וב-1 ביוני 1942 פרש מתפקידו. ב-21 ביוני 1942 מונה פון קורצפלייש למפקד הקורפוס ה-43, שהיה חלק מהארמייה הרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, וב-15 באוגוסט 1942 פרש מתפקידו והועבר לעתודת המילואים.
ב-1 במרץ 1943 מונה פון קורצפלייש למפקד המחוז הצבאי השלישי, וב-30 בדצמבר 1943 הוענק לו עיטור הצלב הגרמני בכסף. במהלך קשר ה-20 ביולי סירב פון קורצפלייש לשתף פעולה עם הקושרים, ובשל כך נעצר. לאחר כישלון ההפיכה, קיבל בחזרה את תפקידו, וב-24 בינואר 1945 פרש מתפקידו.
ב-2 במרץ 1945 מונה פון קורצפלייש למפקד גשר הריין בין קובלנץ ודיסלדורף, תחת פיקוד קבוצת ארמיות B, וב-20 באפריל 1945 נהרג בכיס הרוהר על ידי חיילים אמריקאים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואכים פון קורצפלייש באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)