יהי שלום בחילנו

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ
	יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ, וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל; בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ, בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל:; ; הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן; וּבַתּוֹרָה אָז יִתְבּוֹנָן, יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל:; ; וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ, זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוּךְ; וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ, וְזִבְחוֹ (עוֹד) לֹא יִתְגָּאֵל:; ; שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר, אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר; וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר, יְהִי בְדוֹרוֹ כִשְׁמוּאֵל:; ; עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה, יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה; וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה, אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל:; ; הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ, יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ; וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ,; וְעִם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: ; ; בגרסאות אחרות הבית האחרון: ; ; חַי זַכַּאי קָדוֹשׁ שְׁמָךְ, בְּיַד יְמִינׇךְ יְהִי מֻסְמָךְ, לְבַקֵּר לַחֲזוֹת בְּנוֹעַמָךְ, בְּקֶרֶב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ (מוכר גם במילות הפזמון החוזר בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ) הוא פיוט קדום לברית מילה שמחברו לא נודע, הנפוץ במיוחד בקהילות הספרדים ועדות המזרח, והוא פיוט ברית המילה הוותיק ביותר המצוי בידינו כיום.

על הפיוט

מחברו של הפיוט אינו ידוע לנו, אך מהאקרוסטיכון של בתי השיר עולה כי שמו היה יהושע.

הפיוט כולל שישה בתים, כאשר המשפט החותם את הבית הראשון "בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל' משמש לעיתים כפזמון חוזר בין הבתים, ובסוף כל בית עונים "אמן". לכל בית חריזה פנימית, ושורת הסיום של כל בית ובית מסתיימת בצליל "...אֵל".

הפיוט נדפס לראשונה בשנת 1522 בוונציה, והתפשט במהרה לסידורי תפילה וספרי פיוטים ברחבי העולם היהודי, בין השאר באיטליה, בארצות הבלקן וטורקיה, בחצי האי קרים, במצרים, בפרס, בעיראק^[10], בהודו ואף בליטא. יש נוהגים לומר את שני הבתים הראשונים של הפיוט ("יהי שלום...", "הילד יהי...") בתפילת ערבית של השבת שלפני ברית מילה^[11]. לפי מנהג יהדות כורדיסטן, היו שרים את הפיוט לאבי הבן, כשהיה עולה לתורה בשבת שלפני הברית^[12].

תוכן הפיוט הוא ברכות לרך הנימול, שיגדל בתורה ושיזכה לשפע ולחיים ארוכים.

לדעת יצחק אבישור, הפיוט פותח במילים "בסימן טוב" ולא "במזל טוב", משום שבעדות המזרח הברכה "מזל טוב" הייתה נהוגה להולדת בת וברכת "סימן טוב" ללידת בן^[13].

אזכורים

במחזור ארם צובה נדפס פיוט בעל פתיחה דומה ("יהי שלום בחילנו שלוה בקהלנו במזל טוב בן בא לנו") ובית אחרון זהה, ולו אקרוסטיכון "טוביה". על פי ההערכות, פיוט זה הוא חיקוי של הפיוט שנדפס ב-1522 באקרוסטיכון "יהושע".

השיר "מזמורי ברית מילה" שכתב חיים חפר, פותח בבית הראשון של הפיוט כמעט בדיוק^[14]:

יהי שלום בחילנו ושלוה בישראל, בסימן טוב הוא בא לנו, בימיו יבוא גואל

לחנים

בשל תפוצתו הרחבה של הפיוט, הוא זכה למגוון רחב של לחנים בתפוצות השונות.

הלחן הנפוץ והמוכר ביותר הוא לחן של יהודי בבל. לחן זה זכה לביצועים רבים (ראו להלן).

לחן נפוץ נוסף הוא של יהודי מרוקו, זהו לחן עממי המבוצע במקאם "סאחלי" השמח.

לקריאה נוספת

ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, כרך ב, ניו יורק תרפ"ט, עמ' 325.

קישורים חיצוניים

יהי שלום, באתר ויקיטקסט
הפיוט יהי שלום בחילנו, באתר הפיוט והתפילה
יהי שלום בחילנו, באתר מיזם "בואו לגני".
מידע על יהי שלום בחילנו בקטלוג הספרייה הלאומית

ביצועים של הפיוט בלחן יהודי בבל

יהי שלום בחילנו יהודי בבל, בביצוע יהודה פתיה, סרטון באתר יוטיוב
יהי שלום בחילנו, בביצוע אבי בן-ישראל, סרטון באתר יוטיוב
יהי שלום בחילנו, בביצוע יוסי ניאזוב, סרטון באתר יוטיוב
יהי שלום בחילנו, בביצוע שמעון משעלי, סרטון באתר יוטיוב
יהי שלום בחילנו, בביצוע חיבת הפיוט, סרטון באתר יוטיוב

ביצועים של הפיוט בלחן יהודי הודו

יהי שלום בחילנו, בביצוע ישראל ורולקר, סרטון באתר יוטיוב
יהי שלום בחילנו, בביצוע יהי שלום - לחן הודי מקורי לברית מילה, סרטון באתר יוטיוב.

הערות שוליים

^ על פי ספר תהילים, פרק קכ"ב, פסוק ז': "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ"
^ על פי ספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א': "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן"
^ על פי ספר משלי, פרק ה', פסוק י"ח: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ"
^ על פי מכילתא לפרשת משפטים: "כשולחן הערוך" וברכת המזון בנוסח הספרדים: "ושולחנו ערוך לכל"
^ על פי ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק ס"ג: "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ"
^ על פי מדרש שמואל טו: "ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו"
^ על פי ספר ישעיהו, פרק מ"ו, פסוק ד': "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל"
^ על פי ספר עזרא, פרק א', פסוק ג': "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ"
^ על פי ספר תהילים, פרק כ"ז, פסוק ד': "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"
^ ראו למשל: "ספר השירים", בגדד תרס"ו, עמ' קמט
^ סידור תפילת החודש, ליוורנו תרנ"ג עמ' 187; מחזור כמנהג בני רומה ליום הכיפורים, עמ' 39; סרמוניטה ופיאטלי, סדר התפילות כמנהג איטאלייאני עמ' 17 ועמ' 71
^ מרדכי יונה, "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן", חלק א עמ' 198
^ יצחק אבישור, לשונות הברכה "סימן טוב" ו"מזל טוב" בלשונות היהודים, לשוננו לעם נד,ד (תשסג-תשסד) עמ' 147-153
^ מילות השיר "מזמורי ברית מילה", באתר שירונט

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יהי שלום בחילנו".

[1] על פי ספר תהילים, פרק קכ"ב, פסוק ז': "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ"

[2] על פי ספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א': "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן"

[3] על פי ספר משלי, פרק ה', פסוק י"ח: "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ"

[4] על פי מכילתא לפרשת משפטים: "כשולחן הערוך" וברכת המזון בנוסח הספרדים: "ושולחנו ערוך לכל"

[5] על פי ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק ס"ג: "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ"

[6] על פי מדרש שמואל טו: "ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו"

[7] על פי ספר ישעיהו, פרק מ"ו, פסוק ד': "וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל"

[8] על פי ספר עזרא, פרק א', פסוק ג': "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ"

[9] על פי ספר תהילים, פרק כ"ז, פסוק ד': "לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ"

[10] ראו למשל: "ספר השירים", בגדד תרס"ו, עמ' קמט

[11] סידור תפילת החודש, ליוורנו תרנ"ג עמ' 187; מחזור כמנהג בני רומה ליום הכיפורים, עמ' 39; סרמוניטה ופיאטלי, סדר התפילות כמנהג איטאלייאני עמ' 17 ועמ' 71

[12] מרדכי יונה, "אנציקלופדיה של יהודי כורדיסתאן", חלק א עמ' 198

[13] יצחק אבישור, לשונות הברכה "סימן טוב" ו"מזל טוב" בלשונות היהודים, לשוננו לעם נד,ד (תשסג-תשסד) עמ' 147-153

[14] מילות השיר "מזמורי ברית מילה", באתר שירונט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]