יהושע שטיינברג
![]() | |
לידה |
1839 וילנה, האימפריה הרוסית ![]() |
---|---|
פטירה |
21 במרץ 1908 (בגיל 69 בערך) כ"ב באדר ב' תרס"ח וילנה, האימפריה הרוסית ![]() |
ענף מדעי | בלשנות, ספרות |
מקום מגורים | האימפריה הרוסית |
צאצאים |
מקסימיליאן שטיינברג, Nadine Stchoupak ![]() |
תרומות עיקריות | |
חקר לשון־המקרא | |
![]() ![]() |
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר מילון התנ"ך "משפט האורים".
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוילנה בשנת 1839. בנערותו היה מתפלל ותיקין, ולמד תורה מפי הרב בצלאל הכהן. למד בבית המדרש לרבנים בווילנה, ובאוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית.
בשנת 1860 נבחר לרב מטעם בעדת וילנה, לאחר שקודם לכן היה רב מטעם בביאליסטוק, ושימש בתפקיד עד לשנת 1866. בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו. בשנים 1873-1866 לימד לשון עברית בבית המדרש לרבנים בווילנה. היה מנהל הסמינר למורים יהודים עד לשנת 1904.
יהושע שטיינברג עסק בעיקר בחקר לשון המקרא. ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים, ויצא בכמה מהדורות. בספרו סתר שטיינברג את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורשים בני שלוש אותיות; ודגל בשורשים בני שני אותיות. כן טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.
חיבורו החשוב בתחום זה הוא המילון המקראי "משפט האורים", הכולל הבחנה מדוקדקת בין הוראות שונות של אותה מילה, ואטימולוגיות משוערות של מילים על פי שורשים בני שתי אותיות. המילון יצא לאור ביותר מעשר מהדורות, ובמשך עשרות שנים שימש כמעט כל מורה או סופר עברי.
כתב על המילון יצחק אבינרי: "ואם ישאל השואל: מפעל גדול כזה בפרשנות המקראית, שהוא כמעט יחיד במינו, מדוע לא נעשתה לו הפומבי הראויה לו, ואילו מפעלים מפוקפקים - רעש ותכונה מעוררים עליהם והכל בפרסום מפרסמים? אין כל תימה בדבר, שכבר אמרו חז"ל: אילני סרק קולם הולך, אומרים לאילני מאכל: למה אין קולכם הולך? אמרו לו: אין אנו צריכים, פירותינו מעידים עלינו"[1].
יהושע שטיינברג גם חיבר ספר משלים מקורי, בסגנון ספר משלי, בשם "משלי יהושע", או "אור לישרים", בו צירף למשלים בסגנון מקראי מאמרי חכמה ומוסר.
חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד הקדוש כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.
הוא הוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו.
יהושע שטיינברג נפטר בווילנה בחודש מרץ 1908, כ"ב באדר ב' תרס"ח[2]. הותיר אישה (בתו של המשורר אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.[3]
הערכת פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיטה השטיינברגית בלשון היו מעריצים רבים, וספרי דקדוק רבים יצאו לאור בעקבותיו. כתב עליו אברהם בר גוטלובר: "אמנם ראה ראיתי את חתנו החכם הנכבד הר”ר יהושע שטיינברג נ“י איש אשר הראה כוחו וגבורתו בשפת עבר בספרו היקר ‘אור לישרים’ (ווילנה תרכ"ו), וידיעתו הגדולה והרחבה ביסודי הלשון ההיא הראה לדעת בספר ‘דקדוק’ שחיבר בלשון רוסיה, אשר לפניו לא היה כמוהו בלשון מדינתנו ואחריו כל מושך בשבט סופרים ימשוך והוא יהיה לעיניים לכל הבא אחריו לדבר דבר בעניין זה".[4] וכתב יוסף קלוזנר: "אם היו בתוכנו אנשים "בעלי מלאכה אחת" בשנות המאה שעברה, היה האחד והמיוחד שביניהם יהושע שטיינברג. כל עניין שכתב עליו ידע עד תכליתו, כל דבר שעסק בו היה רק מן הדברים שהיה מומחה להם. ובספרותנו שהכל אוהבים לדבר בה דווקא על מה שאינם מבינים, קשה להעריך את על ערכה הגדול של מידה טובה זו, שהייתה מצויה בשטיינברג."
מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אור לישרים: כולל משלי חכמה ומוסר ממיטב דברי חכמי הקדם וחכמי זמננו [משלי יהושע] / חברו בלשון כתבי הקדש עם הערות מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: דפוס פין וראזענקראנץ, תרכ"ו-1865.
- מערכי לשון עבר / ערוכה בשטה חדשה מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה.
- משפט האורים / מילון התנ"ך עברית וארמית עם תרגום לרוסית וגרמנית, תרנ"ה.
שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.
- תרגום: מָעתק לשפת עבר מאת יהושׁע בן מנחם שטיינבערג, משגיח על האינסטיטוט למורי ישראל בווילנא, 'מַשַּׂא גֵּיא חִזָיוֹן - סֵפֶר חֲזוֹן הַסִבִּלּוֹת למשׁוררי היהודים ההֶלֶנים', ורשה: דפוס רבי יצחק גאלדמאן, 1887;
- הספר, באתר OCLC (באנגלית), (הספר בקטלוג ULI)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המשקיף (=יוסף קלוזנר), השקפה עברית- יהושע שטיינברג, השלח יח, תרס"ח, עמ' 384
- על שטיינברג, בתוך: יהושע שטיינברג, מלון התנ"ך עברית וארמית (משפט האורים), מהדורה ד, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד.
- אריה ליב גורדון, מערכי לשון עבר, ב-"כנסת ישראל" שנה שנייה, ורשה, תרמ"ח.
- מ. ב. שניידר, תורת הדקדוק של יהושע שטיינברג, בתוך התקופה, ספר ששי, ע' 422-443, ורשה תר"ף.
- ק. פ., אנציקלופדיה תנכי"ת, ב"הבוקר", 13 בינואר 1956.
- אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב/ 1981.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יהושע שטיינבערג, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 36–37, באתר היברובוקס
- הלוית יהושע שטיינברג, הזמן, 29 במרץ 1908
- חדשות בישראל: יהושע שטיינברג, השקפה, 13 באפריל 1908
- מ. ל., יהודה שטיינברג, הזמן, 26 באפריל 1908
- "יהושע שטיינברג", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של יהושע שטיינברג, בקטלוג הספרייה הלאומית
יהושע שטינברג (1839-1908), דף שער בספרייה הלאומית
- יהושע שטיינברג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
על ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוך קרוא, "משפט האורים" המושלם, הַבֹּקֶר, 6 ביוני 1952
- יצחק אבינרי, מילון התנ"ך, למרחב, 11 במאי 1962
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק אבינרי, מילון התנ"ך, למרחב, 11 במאי 1962
- ^ ע"פ לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ^ אל הקהל העברי, הזמן, 1 במאי 1908.
- ^ אברהם בר גוטלובר, זכרונות ומסעות
- סופרים יהודים ליטאים
- אנשי חינוך יהודים ליטאים
- בלשנים ולשונאים יהודים ליטאים
- סופרים יהודים רוסים
- בוגרי אוניברסיטת וילנה
- אנשי חינוך יהודים רוסים
- מילונאים יהודים
- מילונאים כותבי עברית
- בלשנים ולשונאים עבריים
- פרשני מקרא בעת החדשה
- סופרים כותבי עברית
- בלשנים ולשונאים יהודים רוסים
- מתרגמים יהודים רוסים
- מתרגמים מעברית לגרמנית
- מתרגמים מעברית לרוסית
- מתרגמי התנ"ך
- וילנה: אישים
- ביאליסטוק: אישים
- רבנים מטעם
- צנזורים
- ילידי 1839
- נפטרים ב-1908