יהושע אברהם יהודה
לידה |
1765 ה'תקכ"ה איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
2 בינואר 1849 (בגיל 84 בערך) ח' בטבת ה'תר"ט ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
מדינה | האימפריה העות'מאנית |
מקום מגורים | אזמיר, ירושלים |
תקופת הפעילות | ? – 2 בינואר 1849 |
רבותיו | רבי רפאל אשכנזי |
חיבוריו | עבודת משא |
אב | חיים יהודה אליעזר |
צאצאים | חיים יהודה אברהם |
תפקידים נוספים | פקיד הקהילה באזמיר |
הרב יהושע אברהם יהודה[1] או יאושע אברהם יאודה (1765 - 2 בינואר 1849) היה רב, פוסק, פקיד הקהילה באזמיר ומחבר ספר עבודת משא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באזמיר בשנת תקכ"ה (1765) לריינה ולרב חיים יהודה אליעזר, מחבר ספר שמחת יאודה, וראש ישיבה בעיר. בעודו כבן 14 התייתם רבי אברהם מאביו, ונאלץ לעסוק בפרנסת אחיותיו. פטירתו של אביו השאירה בו רושם כבד, הן מצד היותו מולידו והן מצד תורתו המועטה שזכה לקבל ממנו:
יסורין עלי מאה קולפי, כי הן בעון אני נשארתי נפש נענה, בן ט"ו שנים בלי משען ומשענה כי לא זכיתי ללמוד לפני עטרת ראשי רבי אבא ז"ל כי אם ד' שנים, ויהיה מאז הוינא מצטער טובא לאין הונים, הייתי משולח ונעזה על מחלת לענותף דטרידנא טובא בצער המזונות, ואחיות מחזיקות פרנסה הבנות, ואהיה עליי למשא
— עבודת משא, הקדמת המחבר
למד עד גיל עשרים ושתיים אצל רבי רפאל אשכנזי, מחבר ספר מראה עיניים ורבה של אזמיר. רבי יהושע אברם מונה לפקיד העיר, מתוקף תפקידו היה ממונה על הכנסות הקהילה והוצאותיה, וכן לערוך טקסי שבועה על עריכת המס. עבודה זו הייתה עליו למשא, שכן דרשה ממנו רבות עד כי מרוב עבודה לא יכול היה כמעט ללמוד. במשך כארבעים שנה היה חולה, עד כי הוא מעיד על עצמו:”נהייתי ונחליתי כולהו מניינא, משקל כל גופאי אין בו כדי תפיסה...”[2]
כתב ספר חידושים על הרמב"ם וספר דרושים, אך כולם אבדו בשריפה באזמיר, מלבד ספרו בנושא המנהגים והמסים הבנוי על יסוד ספרו של רבי יוסף איסקאפה, אשר היה עמו בכפר אליו נדד.[2]
עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. ישנה מחלוקת באשר לשנת פטירתו, אך הוא ככל הנראה נפטר בירושלים בח' בטבת ה'תר"ט (1849)[3] משם התכתב עם רבני עירו. רבי חיים פאלאג'י[4] בקהילת קודש אלגאיש ורבי יהושע אברהם קריספין[5] הספידוהו באזמיר. הרב פאלאג'י כתב עליו:
אדונינו אברהם בראש אבינו רועינו זצוק"ל כי ראוי לומר עליו בפה מלא נפלה עט"ר אוי נא לנו כי חטאנו דכולי עלמא ידעי גודל מעלתו אברהם איש החסד ומלבשתו ענוה ויראה ושלם בכל מדות שמנו חכמים ואין צורך להאריך בשבחיו כי לא ניחא ליה למר...
— ארצות החיים, דרוש א'
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי חיים יאודה אברהם, מחבר ספר אחי וראש, שהיה רב ודיין בעיר ונפטר בי"ח בכסלו התר"ט (1848)[6].
- רבי רפאל בנימין אברהם, שהיה מומחה לענייני טרפות.
- רבי ברוך אברהם, שנשא לאשה את בתו של רבי רפאל יום טוב אשכנזי וסייע לאביו בהדפסת ספרו.
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר עבודת משא (שאלוניקי 1846) - דינים, מיסים ומנהגים בעיר אזמיר. נבנה על בסיס חיבורו של רבי יוסף איסקאפה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחמה גרינהויז, המיסוי בקהילה היהודית באיזמיר במאות השבע עשרה והשמונה עשרה : על פי ספר עבודת משא לר' יהושע אברהם יהודה, [תל אביב]: אוניברסיטת תל אביב - המכון לחקר התפוצות, תשנ"ז 1997.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי יאושוע אברהם יהודה, עבודת משא, שאלוניקי 1846, עמוד 7, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה
- רבי יהושע אברהם יהודה, עבודת משא, הוצאת המוסיאון למסים, ירושלים 1964, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במשפחות ספרדיות רבות וכן מעט מיחידי קהלות אשכנז, איטליה ופולניה אין להם שם משפחה קבוע כי אם הם נקראים "מאב לבן או "די פאדרי אה איז'ו" כלומר שכינוי הבן הוא השם הפרטי של האב וכן הלאה למשל: בנו הבכור של ר' חיים בן שבתי (המהרח"ש) נקרא שבתי חיים.
- ^ 1 2 עבודת משא, הקדמת המחבר
- ^ אריה פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, חלק ג', עמוד 201 (אות כב)
- ^ רבי חיים פאלאג'י, ארצות החיים, דרוש א' להספד (בסוף הספר)
- ^ אברהם במחזה,דרוש י' להספד
- ^ פריימאן, מצבות רבני וחכמי אזמיר, עמוד 149