יהודה מזור
 | |
| לידה |
17 באפריל 1925 לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 2004 (בגיל 79) |
| ענף מדעי |
כימיה אורגנית |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מקום לימודים |
המכון הטכנולוגי של ציריך |
| מוסדות |
מכון ויצמן למדע |
| תלמידי דוקטורט |
יעקב סגיב |
  | |
פרופ׳ יהודה מזור (Mazur; 17 באפריל 1925 – 25 באפריל 2004) היה כימאי ישראלי. עמד בראש המחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלודז' שבפולין לאיטה ואליעזר מזור, שהקים עם אחיו את חברת "האחים מזור" בפולין. באוגוסט 1939, חודש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ביקר אביו בארץ ישראל לרגל עסקיו. זמן קצר לאחר מכן הצליח האב להעלות את אשתו וילדיו ובהם הבן יהודה.
למד כימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המאסטר עשה אצל פרופ' משה ויצמן. במלחמת העצמאות שירת בחיל המדע. בשנות ה-50 למד במכון הטכנולוגי של ציריך, שם עשה את עבודת הדוקטורט. בתקופת שהותו בשווייץ הכיר את פני ינקו, ילידת איטליה. השניים נישאו ונולדו להם שני בנים - יאיר ועמוס.
בשנת 1954 הצטרף למחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן. בין השנים 1960 – 1962 שימש כראש המחלקה בפועל, וניצח על הקמת הבניין החדש לכימיה אורגנית שנפתח בשנת 1964[1]. בשנת 1963 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2]. משנת 1979 ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 1990 שימש כראש המחלקה. בשנת 1984 נבחר לסגן יו"ר המועצה המדעית[3].
בין תחומי מחקריו העיקריים: כימיה של סטרואידים, ויטמין D[4] ושימוש בהיפרצין כחומר אנטי ויראלי. פרסם כ-200 מאמרים בתחומי עיסוקו.
בשנת 1979 פיתח יחד עם פרופ' שמואל אדלשטיין את התרופה אלפא D3 של חברת "טבע" לחולי כליות ואוסטיאופורוזיס[5]. בשנת 1988 עסק עם פרופ' דוד לביא בפיתוח תרופתי של החומר היפרצין לחולי איידס וסרטן המוח.
בין תלמידיו פרופ' מודי שבס, פרופ׳ צבי הכהן, ד"ר עמירם הירשפלד, ופרופ' אמנון יוגב.
נפטר בשנת 2004, בגיל 79.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק יעקבי, המכון שהוליד מכונים, דבר, 7 באפריל 1964
- ^ במכון וייצמן למדע, מעריב, 24 ביוני 1963
- ^ עדה זמיר - יו"ר המועצה המדעית במכון ויצמן, מעריב, 28 באוקטובר 1984
- ^ ארנון מגן, ויטמין אחד - מחלות הרבה, דבר, 4 במאי 1978
- ^ חומר יוצר עצמות אובחן במכון וייצמן, מעריב, 26 בינואר 1979
| בקרת זהויות |
|
|---|