יהודה להב

יהודה להב (נולד בשם אישטוואן וייסלוביץ; 1930 – 4 ביולי 2010) היה עיתונאי והיסטוריון ישראלי, מומחה להיסטוריה פוליטית של מזרח- ומרכז אירופה. במשך השנים כתב בעיתונים "דבר", "על המשמר", "קול העם", "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". כמו כן היה כתב ופרשן בקול ישראל.

ביוגרפיה

להב נולד בשנת 1930 בעיר פרשוב שבצ'כוסלובקיה, במשפחתו של רופא יהודי. כשהיה בן 12 הוא הוברח לבית סבו וסבתו בבודפשט על ידי הוריו, ושם שהה במשך רוב מלחמת העולם השנייה. לאחר מות סבו הוא עזב את הבית וצעד מזרחה לעבר כוחות הצבא האדום. כשהיה בן 14 פגש בכוחות הרוסים והצטרף אליהם כמתרגם, מכוון שדיבר צ'כית, סלובקית והונגרית. במהלך המלחמה נרצחו שני הוריו. בשנת 1949, כשהיה בן 19, עלה לארץ במסגרת השומר הצעיר והיה ממקימי קיבוץ להבות חביבה. הוא עיברת את שמו לשם הקיבוץ – "להב". בגלל אהדתו לרעיונות קומוניסטים סולק מהקיבוץ אחרי 8 שנים.

החל משנות ה-50 התחיל להיות עיתונאי פעיל בעיתונים בעלי אוריינטציה שמאלית החל מ"קול העם" וכלה ב"דבר". סקר את משפט אייכמן בשביל העיתון הקומוניסטי "קול העם". בהמשך הצטיין במיוחד בתחום ההיסטוריה הפוליטית של מזרח אירופה ומרכז אירופה באמצע המאה ה-20 ועשה עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בתחום זה. עם הזמן נעשה ביקורתי כלפי הקו הבלתי מאוזן לטובת "העניין הערבי" שאומץ על ידי ברית המועצות ועל ידי רק"ח. אחרי שבשנות ה-60 יכול היה לבקר בצ'כוסלובקיה ובהונגריה במסגרת עבודתו העיתונאית. בגלל היותו ישראלי ובנוסף עקב גישתו הציונית ואהדתו ל"סוציאליזם בעל הפנים הומניים" של אלכסנדר דובצ'ק ועמיתיו בצ'כוסלובקיה ב-1968, נאסרה כניסתו להונגריה ולצ'כוסלוביקה עד שנת 1981.

בשנת 1983 השתתף במשלחת פעילי שלום ישראלים בהונגריה ונפגש שם, בין השאר, גם עם נציגים פלסטינים. נמנה עם מקימי "האגודה לתרבות ישראל - הונגריה" ותרם להליכים שהביאו לנירמול היחסים בין הונגריה ובין ישראל. אחרי נפילת הקומוניזם בארצות מזרח אירופה, היה בין השנים 1989 -1994 שליח של העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" במרכז אירופה, כשמושבו היה בבודפשט. אחרי 1994 היה שליח של העיתונים ההונגרים "נפסאסבדשאג" ו"נפסאבה" בישראל. כתב מאמרים רבים בנוגע לישראל ולמצב במזרח התיכון בעיתונות ההונגרית, הצ'כית והסלובקית וכמו כן פירש את האירועים והתהליכים שבארצות מרכז אירופה בעיתונות העברית. על ידי כך תרם ליחסים בין ישראל ובין המדינות שבאזור מרכז אירופה. היה מעורב בפולמוסים רבים עם אלו הנוטים להכחשת השואה בהונגריה ועל ידי כך הפך לשנוא על החוגים הקיצונים הגזענים בהונגריה.

הלך לעולמו בראשון לציון ביולי 2010, כשהוא בן 80. הוא ביקש לתרום את גופתו למדע.

השאיר אישה ושלושה ילדים.

ספרים

"חיים מצולקים" - ספר אוטוביוגרפי בהוצאת "גוונים",2004, (בהונגרית Sebhelyes élet בהוצאת מכבי, בודפשט, 2003)
Együttélésre ítélve על הדו-קיום - קובץ מאמרים בהונגרית

עבודות מחקר בתחום ההיסטוריה:

Soviet policy and the Transylvanian question, 1940-1946 (המדיניות הסובייטית ושאלת טרנסילבניה, 1940-1946, המרכז למחקר ברית המועצות ומזרח אירופה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1977
The Soviet attitude towards the split in the Israeli Communist Party, 1964-1967 (הגישה הסובייטית כלפי הפיצול בתוך המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 1964-1967) הוצאת המרכז למחקר ברית המועצות ומזרח אירופה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1980
Der Weg der Kommunistischen Partei Ungarns zur Macht (דרכה של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית אל השלטון - בגרמנית, בסדרת "סטודיה הונגריקה, המכון ההונגרי במינכן, ר. טרופניק, 1985

אותות כבוד

אות "עט הזהב" של האקדמיה לעיתונות בהונגריה.

קישורים חיצוניים

ניר חסון, מת העיתונאי והמומחה למזרח אירופה יהודה להב, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
אמילי גרינצווייג‏, העיתונאי דר' יהודה להב (ויסלוביץ') הלך לעולמו, באתר וואלה, 5 ביולי 2010
אברי שחם, יהודה להב, ידידי
דוד מרחב, הלב בצד שמאל, הנפש בפראג, "מקור ראשון", 7 ביולי 2010
הודעה על מותו בעיתון ההונגרי "נפסאבאדשאג" (בהונגרית)
מאמר רוויו על ספרו האוטוביוגרפי (בהונגרית)
יהודה להב, דף שער בספרייה הלאומית