יהודה הימית
יהודה הַיַּמִּית (בלטינית: Ivdaea Navalis) הוא כיתוב שהופיע על מטבע שהוצג כרומאי ונדיר. הגישה שהתקבלה תחילה היא שהמטבע הוטבע לרגל הכיבוש השני של יפו בידי הצבא הרומי בשנת 67, לאחר קרב ימי עקוב מדם. החוקר יעקב משורר ציין כי המטבע הוכרז כמזויף בשנת 1872.
תיאור המטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על צדו האחד של המטבע מצויה הצדודית הימנית של הקיסר הרומי טיטוס והכיתוב "T-CAES-IMP-AVG-F-TR-P-COS-VI-CENSOR" (רשימת קיצורי תאריו של טיטוס; למשל - CAES=CAESAR) ועל צדו השני דמות אישה היושבת בוכיה לרגלי עץ תמר המסמלת את יהודה עם הכיתוב IVDAEA NAVALIS, והתוספת SC בתחתית המטבע, קיצור המילים senatus consulto, כלומר "בצו הסנאט". קיימת גרסה נוספת שבה רואים את ויקטוריה אלת הניצחון עם הכיתוב VICTORIA NAVALIS ("ניצחון ימי"). מטבעות אלה דומים למטבעות מסדרת יהודה השבויה מבחינת מאפייניהם הגרפיים (דמות הקיסר מצד אחד, האישה הבוכייה מן הצד השני), הגם שהכיתובית עליהם שונה.
המחלוקת על המטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות המחקר הוזכר המטבע לראשונה ב-Numismatic Journal מ-22 ביולי 1836, במכתב שהופנה אל מ' דומרסן (צרפתית: Dumersan), אוצר האוסף המלכותי למטבעות בפריז, שבו הודיע האספן מ' לייס על מטבע ברונזה נדיר ולא ידוע שברשותו.[1] המטבע נמצא, על פי ההודעה, סמוך לפון סיר יון שבצרפת. בעוד שמטבעות "יהודה השבויה" (IVDAEA CAPTA) ו"יהודה המובסת" (IVDAEA DEVICTA) היו ידועים עוד קודם לכן, הכיתוב "יהודה הימית" לא היה מוכר לקהילה המדעית קודם לפרסום זה, ועל כן נדרש הסבר לכיתוב המיוחד.
על בסיס הצלבה עם האמור בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים", הלוחמה הימית במהלך המרד הגדול קיבלה ייצוג בתהלוכת הניצחון ברומא: "ואחרי-כן עברו גם אניות רבות ואחריהן שלל המלחמה לאין-קץ".[2]
הגישה המסורתית שנתקבלה הייתה שהמטבע מתייחס לניצחון הרומי על יורדי הים היהודים ביפו במהלך המרד[3]. על פי דבריו של יוסף בן מתתיהו, לאחר ניצחונו של קסטיוס גאלוס על יהודי יפו הוקם היישוב מחדש על ידי יהודים שנמלטו מיישובים אחרים, ונגד אלה נלחם אספסיינוס. בן מתתיהו כתב: "בימים ההם התקבצו אנשים רבים, אשר גורשו מן הערים לרגלי המלחמות מבית ואשר נמלטו ממהפכת האויב, ובנו את העיר יפו ההרוסה בידי צסטיוס לעיר משגב להם".[4] במילים אחרות, היה זה ניצחון רומי שני, והפעם מכריע. כדי למנוע התקבצות נוספת של יהודים במקום הקים אספסיינוס מחנה במקום מצודת העיר והותיר שם כוחות צבא.[5]
כמו כן, מדובר בקרב שנערך בחלקו בים הפתוח מול "צי" יהודי גדול למדי, אם כי - על פי עדות יוסף בן מתתיהו - לא היה זה צי צבאי של ממש אלא צי של ספינות ששימשו לשוד ימי: "ויען אשר נבצר מהם לפשוט על מקומות היבשה, אשר נלחמו עליהם האויבים, על כן שמו את פניהם לשוד הים. הם בנו להם ספינות שודדים רבות והרבו לעשות שוד וחמס בדרך הים... עד אשר לא יכלה אוניה להפליג בים הזה מפחדם וממוראם".[6] על פי תיאורו של בן מתתיהו נראה כי כוחות הטבע שיחקו לטובת הרומאים בקרב זה: סערה שהתחוללה בים גרמה לרבות מאוניות היהודים להתנגש זו בזו, או להתנפץ על סלעי החוף עד שהים האדים מדם; 4,200 גופות נסחפו אל החוף, והפליטים הומתו על ידי הצבא הרומאי.[7]
בעקבות הקרב הוטבעו מטבעות עם כיתוב מיוחד (IVDAEA NAVALIS), שונה מן הכיתוב המצוי על מטבעות אחרים, נפוצים וידועים הרבה יותר, שהוטבעו בעקבות דיכוי המרד הגדול (IVDAEA CAPTA, יהודה השבויה).[8] אספנים וחוקרים טענו כי מטבעות אלה נטבעו לכבוד ניצחונו של אספסינוס על הצי של ויטליוס בנמל אוסטיה שברומא בשנת 69. ניצחון זה סלל את דרכו של אספסינוס לקיסרות, ואין לו קשר למרד הגדול; בדומה למטבעות רבים עם הכיתוב VICTORIA NAVALIS הופיעו בשמם של אספסינוס וטיטוס ועליהם נראית ויקטוריה, אלת הניצחון, נוחתת על חרטומה של ספינה.
בעקבות ספקות שהועלו בדבר אמיתותו של המטבע, החליטו חוקרי המטבעות בקבינט הנומיסמטי שבספרייה הלאומית בפריז לבדוק אותו, ובשנת 1872 הכריזו עליו כמזויף. לדבריהם, הזיפן נטל מטבע שחוק מסוג "יהודה השבויה" ושינה את הכיתוב ל"יהודה הימית".
מופעים בתרבות הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]זאב וילנאי הביא את ציור המטבע במדריך ארץ ישראל מפרי עטו, שראה אור בשנות השלושים והארבעים בארץ ישראל. לאחר קום המדינה, הציע וילנאי לקרוא לרחוב ראשי ביפו, אשר נסלל על ידי הבריטים לאחר מלחמת העולם הראשונה ונקרא על שם פייסל, בשם יהודה הימית, ושם הרחוב הוחלף לזכר המטבע והקרב.[9][10] הרחוב מחבר את שדרות ירושלים לאזור הנמל. בין היתר שוכנת בו תחנת הרדיו גלי צה"ל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ו-2006.
- "Judaea Navalis coin", Coin News, Vol. 36 (8), p. 25, 1999
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dumersan, “An Inedited Coin of Titus”, Numismatic Journal, Vol. 1, pp. 88-89, 1836
- ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ז', פרק ה', פסקה ה'.
- ^ ראו גם (דיווח בצרפתית על הממצא): M. Akerman, “Preuves des Faits Évangéliques Tirées des Médailles et des Monnaies”, Annales De Philosophie Chrétienne, No. 120, pp. 450, 457-458, 1849
- ^ מלחמות היהודים ספר ג, פרק ט, סימן ב.
- ^ שם, שם, שם, סימן ד.
- ^ שם, שם, שם, סימן ב..
- ^ יוסף בן-מתתיהו, מלחמות היהודים, ספר ג, פרק ט, סימן ג.
- ^ Joseph Offord, “Inscriptions Relating to the Jewish War of Vespasian and Titus”, Proceedings of the Society of Biblical Archeology, p. 30, 32, 1903: "Money was struck to commemorate the destruction of the Jewish pirates at Joppa, with the legend IVDAEA NAVALIS…"
- ^ יעקב משורר, הצד השלישי של המטבע, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ו-2006, עמ' 118.
- ^ צור שיזף, מדריך יפו