יהב וינר
 | |
| לידה |
4 ביוני 1986 כ"ו באייר ה'תשמ"ו כפר עזה, ישראל  |
|---|---|
| נרצח |
7 באוקטובר 2023 (בגיל 37) כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד כפר עזה, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 2010–2023 (כ־13 שנים) |
| עיסוק | שחקן, מפיק וצלם קולנוע |
| בן או בת זוג |
שי-לי עטרי |
| מספר צאצאים |
1 |
| nm7674280/ פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יהב וינר (4 ביוני 1986 – 7 באוקטובר 2023) היה יוצר קולנוע, שחקן, מפיק וצלם קולנוע ישראלי. ב-7 באוקטובר 2023, נרצח בטבח בכפר עזה על ידי מחבלי חמאס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וינר נולד בקיבוץ כפר עזה ב-4 ביוני 1986. עם סיום שירותו הצבאי התקבל ללימודי משחק בסטודיו ניסן נתיב, ובעקבות כך עבר לתל אביב-יפו.[1]
במאי 2008 בשישי אחר הצהרים פגעו בכפר עזה שלוש פצצות מרגמה (פצמ"רים). השלישית פגעה פגיעה ישירה בג'ימי קדושים, שכנו של יהב, שכיסח את הדשא בסמוך לביתו. יהב רץ לסייע, ראה את שכנו ההרוג. הטראומה, בנוסף למה שחווה קודם, השפיעה עליו עמוקות, וכנראה גם על יצירתו הקולנועית.
במהלך לימודיו הכיר את שי-לי עטרי (השניים התחתנו ב-2017). עם סיום לימודיו, התמקד וינר במשחק בבתי התיאטרון הבימה ותיאטרון הקיבוץ, ובתפקידים שונים בסרטי קולנוע, ובפרסומות טלוויזיה.[2]
בשנת 2017, הגשים יחד עם עטרי, את חלומם המשותף ללמוד קולנוע. וינר החל ללמוד בבית הספר מנשר לאמנות.[3] ועטרי בחוג הקולנוע באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו צילם, ביים וכתב סרטים קצרים רבים אשר זכו להצלחה בפסטיבלים שונים בארץ ובעולם. ובמקביל, הפיק לאשתו שי-לי עטרי את סרטיה הקצרים.
בשנת 2019 יצא סרטו הקצר "שלוש נשימות", המספר את סיפורה של אישה המדמיינת את בעלה המת, שמנסה לגרום לה לעבור הלאה. את הסרט וינר ביים וכתב, ובנוסף גם שיחק יחד עם עטרי את הדמויות הראשיות הנושאות את שמותיהם האמיתיים.[4] באותה שנה, יצא סרטו הקצר "Faith", אשר זכה בפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל סולידריות לשנת 2020,[5] וכן בפרס התסריט הטוב בפסטיבל Little Wing Film Festival.[6]
בשנת 2020 הפיק את סרטה הקצר של עטרי, "נעורים", אשר הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע בקאן, ובפסטיבל פאלם ספרינגס, קליפורניה.[7] באותה שנה, יצא סרטו הקצר והנסיוני "קבר אינדיאני", המספר על צעיר המבקש מאביו לקבור אותו בעודו בחיים. בסרט, וינר ואביו שיחקו את התפקידים הראשיים.[4]
בסרטו הקצר האחרון "הילד", אשר יצא בשנת 2022, בחר וינר לכתוב על תקופת נעוריו בקיבוץ כפר עזה. הסרט מתמקד באב ובנו הפוסט-טראומטי המתמודדים מול הירי הרקטי מרצועת עזה. הסרט זכה בפרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב לשנת 2023. הסרט התקבל גם לפסטיבל הקולנוע לסרטי סטודנטים במינכן, אליו וינר תכנן לנסוע.[8]
מיד לאחר סיום לימודי הקולנוע, עבד וינר במשך שנה וחצי בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה של מכללת ספיר כמנהל ההפקות במכללה.[9]
ארבעה חודשים לפני מותו, צילם וינר את סרט ביכוריו, "הגדת קיבוץ", שהפך לאחר מותו גם לסרטו האחרון. בסרט, הגיבור מחליט יחד עם אשתו ההריונית, לחזור לקיבוץ ילדותו כפר עזה, על מנת להקים משפחה. בסרט, וינר ועטרי שיחקו את הדמויות הראשיות, וכך גם אביו, ושאר אנשי הקיבוץ.[3]
וינר נרצח בביתו שבקיבוץ כפר עזה ב-7 באוקטובר 2023, בטבח בכפר עזה על ידי מחבלי חמאס, שפרצו את חלון הממ"ד של בית המשפחה. וינר חסם את החלון, ונאבק במחבלים על מנת לתת לאשתו ובתו להימלט. היה בן 37 במותו.
וינר נחשב בתחילה כנעדר וגופתו זוהתה ב-11 באוקטובר 2023.[10] אשתו שי-לי התבשרה על מציאת גופתו במהלך ראיון לרשת סקיי ניוז הבריטית.[11]
היה נשוי לשי-לי עטרי. כחודש לפני הרצחו, נולדה לשניים בת.
הוקרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-5 בנובמבר 2023, מוקרן הסרט הקצר "הילד" ברשת בתי הקולנוע לב, במחיר כרטיס מיוחד של 20 שקלים (כל ההכנסות ממכירת הכרטיסים יועברו כתרומה למשפחתו של וינר). הסרט משמש גם כמחווה ליצירתו של וינר וגם כשיקוף של המציאות הקשה איתה מתמודדים המתגוררים באזור עוטף עזה.[12]
זכייה בפרס של הסרט "הילד"
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביוני 2023 הסרט הוקרן במסגרת התחרות הישראלית של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים[13] וזכה בפרס הצילום הטוב ביותר. הפרס הוענק לצלם הסרט בן פלד.[14]
- בנובמבר 2023 זכה הסרט בשני פרסים בפסטיבל סרטים במינכן. פרס בפרס התסריט הטוב ביותר ובפרס הרב-תרבותיות.[15]
- בספטמבר 2024, זכה הסרט בפרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר בטקס פרסי האופיר. אלמנתו של וינר, שי-לי עטרי, קיבלה את הפרס בשמו.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2019 | היום שאחרי לכתי | קוסם | משחק |
| שלוש נשימות | יהב | סרט קצר – בימוי, תסריט ומשחק | |
| Faith | – | סרט קצר – בימוי ותסריט | |
| 2020 | נעורים | – | סרט קצר – הפקה |
| קבר אינדיאני | יהב | סרט קצר – בימוי, תסריט ומשחק | |
| 2022 | שמחה וצהלה | – | צילום |
| הילד | – | סרט קצר – בימוי ותסריט | |
| – | הגדת קיבוץ | אדם | סרט באורך מלא – בימוי, תסריט ומשחק |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהב וינר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יהב וינר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "יהב וינר". Nissan Nativ. ארכיון מ-19 באוקטובר 2023. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yahav Winner". taasiya.co.il. ארכיון מ-19 באוקטובר 2023. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 יאיר רוה, "הבמאי והשחקנים נרצחו, הלוקיישן נהרס כולו", באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2023
- ^ 1 2
נירית אנדרמן, יהב וינר רצה לתת קול לקיבוץ שכה אהב. בשבת השחורה נרצח, והקיבוץ נמחק איתו, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2023
- ^ "הזוכים בפרסי פסטיבל סולידריות". efitriger.com. ארכיון מ-14 במאי 2021. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2020 Award Winners". Little Wing Film Festival (באנגלית). ארכיון מ-3 ביוני 2023. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יעקב בר-און, "הסיפור האישי שלי": הסרט של שי-לי עטרי התקבל לפסטיבל קאן, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2020
- ^ "Israeli Director Yahav Winner Found Dead After Hamas Terrorist Attack". Hollywood Reporter (באנגלית). ארכיון מ-19 באוקטובר 2023. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "הבמאי יהב וינר ז"ל הובא היום למנוחות". efitriger.com. ארכיון מ-19 באוקטובר 2023. נבדק ב-19 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רן בוקר, סוף עצוב: הזרע של יהב, בעלה של שי-לי עטרי שנרצח בעוטף עזה - לא שמיש, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ תום נחום, מזעזע: קיבלה את ההודעה על מות בעלה מול המצלמות, באתר אייס, 11 באוקטובר 2023
- ^ גיל משעלי, סרטו האחרון: המחווה ליהב וינר שנרצח בכפר עזה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ הילד - הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים
- ^ זוכים 2023, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל-אביב
- ^ הסרט "הילד" של יהב וינר שנרצח בטבח בכפר עזה זכה בשני פרסים בפסטיבל סרטים במינכן, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 19 בנובמבר 2023
