באין כאחד
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע"ז, עמוד ב' |
|---|---|
| מקורות נוספים | קצות החושן, סימן ר; מפענח צפונות, פרק י, סימן ב; בית האוצר, חלק ב, כלל ט |
  | |
בָּאִין כְּאֶחָד, או "גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד" ו-"גִּטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִין כְּאֶחָד", הוא פתרון לפרדוקס הלכתי, העוסק בחלות פעולה אשר קיומה מבוסס על דבר שתלוי בה . פתרון התלמוד הוא שהפעולה שגורמת לתחולה והתחולה עצמה מתרחשות באותו הרגע.
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הפעמים בהן מתעורר הפרדוקס, היא כאשר אדם נותן גט שחרור לעבדו; על פי הכלל מה שקנה עבד קנה רבו, עבד אינו מהווה ישות משפטית עצמאית ואינו יכול להיות בעלים על שום דבר[1]. כיוון שכך, אין לעבד את האפשרות לקבל את הגט ההופך אותו לאדם חופשי, כי כל עוד הוא עבד- כל מה שמגיע לרשותו, שייך לבעליו. כדי לפתור את הפרדוקס הזה, קבעה ההלכה כי "גיטו וידו באין באחד", כלומר, באותו רגע שבו ניתן גט השחרור לעבד ניתנת לו גם "ידו"- היכולת המשפטית להחזיק דברים, וכך יכולים עבדים כנעניים להשתחרר.[2]
פרדוקס דומה אשר ניתן לו בגמרא אותו הפתרון, קיים גם בגירושין, במקרה בו אדם זרק גט לחצר הנמצאת בבעלות אשתו. כעת, הואיל וּלְבעל יש קניין פירות בנכסי אשתו, לא תוכל האישה לקבל את הגט. אותו פתרון ניתן גם במקרה זה וגט האישה וחצרה "באין כאחת" וכך ניתן לגרש גם באופן זה.[2]
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת קצות החושן ניתן להשתמש בכלל "באין כאחד" רק בשחרור עבד או בגירושי אישה, אך לא ניתן להקנות על ידי כך. כך לדוגמה, לא ניתן לכתוב שטר קניין ולהניח בחצרו של המקנה כדי להקנות חצר זו עצמה. בגט שחרור של עבד ובגירושי אשה לעומת זאת, אין צורך לזכות בגט ובשטר אלא רק שיהיה מונח בידו, שכן לא שייך לזכות בעל כרחו של אדם, ואילו גט ניתן לכתוב בעל כרחה של האשה.[3]
ייתכן כי ההיגיון שמאחורי דבריו של ה"קצות החושן", טמון בכך שפתרון זה של "באין כאחד" פועל דווקא בגט שפעולתו היא רק סילוק[4] ישות משפטית ששולטת בעבד, כדי להותיר את בעלותו של העבד על ידו - שהייתה קיימת גם עד אז - על כנה, ולמנוע את בעלותו של האדון על העבד, וחלות זו נוצרת על ידי זה שהגט מגיע לידו של העבד[5]. במקרה כזה יסלק הגט את רשות האדון ויצור מצב שבו העבד עומד ברשות עצמו, אך לעומת זאת לא ניתן ליצור זהות או ישות חדשה על ידי מנגנון של "באין כאחת"[6], עוד אפשר לבאר שכיוון שקנין השטר הוא תוצאה של הדין שזהו חצרו, וכן להפיך, (ולא רק שזה תלוי בזה,) ולכל קנין לוקח שהות זמן לחול (כמבואר בשערי יושר), אין מציאות שיחולו ביחד משא"כ בגירושין ושחרור עצם הנתינה אינה חלות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "באין כאחת", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ח, עמוד ב' ובמקורות נוספים.
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ע"ז, עמוד ב'.
- ^ קצות החושן, סימן ר.
- ^ ולא זכייה מחודשת.
- ^ וזאת מכיוון שהעבד קיים גם עד עכשיו כישות משפטית, אלא שהוא כפוף לאדונו ושייך לו
- ^ ברכת שמואל על מסכת קידושין.