לדלג לתוכן

יגאל צליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל צליק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 במאי 1944
ז' סיוון ה'תש"ד
ישראלישראל דרום תל אביב, ישראל
פטירה 21 באוקטובר 2024 (בגיל 80)
י"ט בתשרי ה'תשפ"ה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות אנגליה, ארצות הברית, ישראל
תקופת הפעילות 19701999 (כ־29 שנים)
מקום לימודים ישיבת גייטסהד
עיסוק מנצח, מלחין
סוגה מוזיקה חסידית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יגאל ישראל צליק (ז' סיוון ה'תש"ד, 29 במאי 194421 באוקטובר 2024, י"ט בתשרי ה'תשפ"ה) היה מנצח ומלחין יהודי אנגלי ממוצא ישראלי. מייסדה ומנצחה של מקהלת "פרחי לונדון", מקהלת הילדים החרדית הראשונה. כונה "אבי מקהלות ה’פרחי’".[1]

נולד בשנת ה'תש"ד, 1944 וגדל בשכונת נווה צדק בדרום תל אביב,[2] למשפחה מחסידות גור. בילדותו למד בבית הספר תחכמוני, והופיע בהצגות בתיאטרון הילדים שליד התיאטרון הקאמרי בניהולו של יוסף מילוא.[2] ב-1957, כשהיה בן 13, היגרה משפחתו ללונדון, בירת הממלכה המאוחדת.[2] הוא למד בישיבת גייטסהד ולאחר נישואיו החל לשמש מורה ליהדות בבית ספר יהודי לא-דתי "יבנה" בלונדון, שם, לדבריו, זיהה את הצורך ביצירת מוזיקה יהודית דתית. צליק החל את דרכו המוזיקלית כשהקים את מקהלת בית הספר.[3]

פעילות מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 ייסד את מקהלת "פרחי לונדון". המקהלה נחשבה לחלוצה בסוגת המוזיקה החסידית. אלבום הבכורה שלה, "מה נאוו", הכיל 14 שירים שאת רובם הלחין צליק. שירים בולטים מהאלבום: "שמעו מלכים", "המבדיל" (לחן - ישראל קריימר), "כי הם חיינו" ו"יוונים נקבצו עלי" (לחן - הרב ישראל דוד ניוונר); אלבומה השני, "ברכי נפשי", שיצא ב-1971 של המקהלה כלל להיטים כמו "מראה כהן", "דרכך אלוקינו" ("תעלה ארוכה")[4] ו"באין מליץ יושר"[5] (לחן - ישראל קריימר); אלבומה השלישי, "אשירה להשם", יצא בשנת 1973, ממנו בלטו הלהיטים "אשירה להשם", "וכי ידיו של משה", "פדה" ו"חמול".

בשנת 1974 הגיע צליק לביקור בישראל והקים את מקהלת "פרחי ירושלים" שפעלה בבני ברק. הוא הוציא יחד עם המקהלה את האלבום "פרחי ירושלים - יד בזמר". שירים בולטים מהאלבום: "קול ברמה נשמע"[6], "ואמרתם כה לחי" ו"הנה מה טוב". שלושת השירים הללו היו לחניו המפורסמים הראשונים של יוסי גרין, שהיה אז בחור ישיבה בן 18.[7] לאחר כמה חודשים חזר צליק ללונדון והמקהלה התפרקה. היא הוקמה מחדש כמה שנים מאוחר יותר על ידי חנן אביטל בגרסה שונה.[3]

לאחר שישה אלבומים של "פרחי לונדון", בשנת 1978, סגר צליק את המקהלה ולקח הפסקה מפעילות מוזיקלית. צליק חידש את פעילות המקהלה בשנת 1988, כשהוציא עם המקהלה את האלבום "The Return Of The London School Of Jewish Music" ( בעברית - החזרה של פרחי לונדון); בשנת 1991 הוציאה המקהלה את האלבום "פרחי לונדון"; בשנת 1997 הוציאה המקהלה את אלבומו התשיעי והאחרון "ונישא ברכה". המקהלה המשיכה להופיע עוד שלוש שנים ונסגרה ב-1999.

צליק הלחין יצירות רבות שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה החסידית, ביניהן: "שמעו מלכים"' "מראה כהן", "אשירה לה' בחיי", "קן ציפור"[8], "אנעים זמירות", "ברכי נפשי", "סלעי ומצודתי", "פדה בשלום" ו"חמול".

אחרית ימיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 לקה צליק באירוע מוחי.[9] במשך תקופה ארוכה השתקם אך באוקטובר 2024 התדרדר מצבו והוא נפטר בחול המועד סוכות, 21 באוקטובר 2024 בביתו שבשכונת גולדרס גרין בלונדון, בגיל 81.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]