יגאל ינאי
לידה |
18 באוקטובר 1937 פרדס חנה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
7 בדצמבר 1995 (בגיל 58) ירושלים, ישראל |
ענף מדעי | בלשנות |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מנחה לדוקטורט | וולף לסלאו |
מוסדות | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
יגאל ינאי (י"ג בחשון תרצ"ח 18 באוקטובר 1937 – י"ד בכסלו תשנ"ו, 7 בדצמבר 1995) היה חוקר, מרצה ובלשן ישראלי, והמזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית.
ינאי היה בוגר תואר ראשון ושני מטעם האוניברסיטה העברית במקצועות לשון ומקרא ובמקביל הוסמך להוראה. הוא המשיך לתואר דוקטור בבלשנות שפות שמיות באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה, ארצות הברית.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יגאל ינאי נולד ב-1937 בפרדס חנה לאברהם ולחנה ינאי (ינובסקי). אביו עלה לארץ ישראל בשנת 1924 כנער. הוא עבד בסוכנות היהודית בדיור לעולה ולאחר מכן המשיך בסוכנות כפקיד בפרויקטים בגליל העליון. עקב כך עברה המשפחה מפרדס חנה לנווה שאנן בחיפה בשנת 1961. אימו של ינאי עלתה לישראל בשנת 1927. הם נישאו בשנת 1933. בשנת 1957 שינה האב את שם משפחתו מינובסקי לינאי באופן רשמי במשרד הפנים.
לימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ינאי התחיל את לימודיו במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי הרוח במשך שנה וסיים את לימודיו לאחר שירותו הצבאי. הוא קיבל את התואר הראשון (B.A) במקרא ולשון עברית בשנת 1960.
ינאי סיים את לימודי התואר השני (M.A) במקרא ולשון עברית בשנת 1964.[1] בנוסף קיבל תעודת הוראה בבתי הספר התיכוניים בשנת 1962 ולימד מקרא, עברית וספרות בתיכון רמלה-לוד.
בשנת 1963 נישא לעדינה רחל קנדל. לזוג יש בת ובן, אורנית וטל.
בשנת 1964 יצא הזוג לשליחות מטעם הסוכנות היהודית ללמד עברית בסנטיאגו דה-צ'ילה, שם לימד בסמינר למורים לעברית. במקביל שימש כמורה במרכז לתרבות ישראל בסנטיאגו וכן בוועד החינוך דה-צ'ילה.
בשנת 1966 עברה המשפחה לארצות הברית כדי להמשיך את לימודיו. בשנת 1970 קיבל דוקטורט (PhD) בשפות שמיות על מחקרו "השורש המרובע של הפועל בשפה העברית", שבו חקר את הפעלים בעלי שורש מרובע בעברית תחת הנחייתו של פרופ' וולף לסלאו. לאחר סיום לימודיו שימש כמרצה בכיר באותה אוניברסיטה בשנים 1970–1972.
במהלך שהותו בעולם שמר ינאי על חליפת מכתבים עם בלשנים בישראל וכן עם ראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון. השניים ניהלו תכתובת בנושא השימוש במילת היחס "את".
ינאי ומשפחתו חזרו לארץ בשנת 1972. בשנים 1972–1974 שימש כמרצה בכיר בהיברו יוניון קולג' בירושלים ומתאם הלימודים בעברית. כמו כן ניהל את תוכנית הלימודים של תלמידי חו"ל בהסמכתם לרבנות בשנתם הראשונה מטעם התנועה ליהדות הרפורמית.
בשנים 1974–1981 שימש כפרופסור חבר בהיברו יוניון קולג' בירושלים וכן היה מרצה בכיר-אורח באוניברסיטאות חיפה ובאר-שבע במחלקות ללשון העברית ולמקרא.
פעילותו המקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1981 עד 1991 עבד כמזכיר המדעי באקדמיה ללשון העברית. כחלק מעבודתו שם בחקר וחידוש הלשון נתן מענה לשאלות הקהל הרחב בענייני חידושי הלשון ושפת היומיום. בשנת 1985 שימש כיועץ לשוני של "קול ישראל" והטלוויזיה החינוכית והופיע בה כמומחה ללשון בתוכנית "פיצוחים".
(תוכנית 104, תוכנית 197).
בשנים 1981–1992 היה עמית הוראה בכיר ובהמשך מרצה בכיר בטכניון בחיפה, במחלקה ללימודים כלליים. לאורך השנים השתתף באופן פעיל בכנסים בינלאומיים, שימש כיועץ בטלוויזיה, ברדיו ובסימפוזיונים שונים, נסע להשתלמויות והרצה בישראל ובעולם, היה חבר באגודות מדעיות ומקצועיות ואף השתתף ב'חוג לפרשת השבוע' בבית ראש הממשלה (מנחם בגין).
כל ימיו, עסק ינאי בחקר השפה העברית ובחידושה. הוא שקד על הוראת הלשון והנחלתה, חיבר מאמרים, ספרי לימוד וספרי עיון רבים העוסקים בלשון העברית, עדכן ערכים באנציקלופדיות, המציא מילים ותרם רבות לכתיבתו של המילון למונחי דיפלומטיה וליווה את כתיבת המילון למונחי החשבונאות ומנהל העסקים, זיכרונות האקדמיה ללשון העברית ועוד. גם במילואים שירת ינאי כמרצה בחיל החינוך והרצה לחיילים בנושאי לשון כמו הסלנג ועוד. הוא החל אך לא השלים את כתיבתו של המדריך לסגנון הכתיבה בעברית.
ינאי נפטר בירושלים בשנת 1995. על מצבתו שבהר המנוחות חקוק המשפט: "מרצה וחוקר השפה העברית ואֹוהבה".
בנובמבר 1996 קיימה האקדמיה ללשון העברית ישיבה לזכרו.
אקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1970 – PhD באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) במחלקה Near Eastern Languages And Literatures.
1968 – C.Phil. באוניברסיטת קליפורניה (UCLA) במחלקה Near Eastern Languages And Literatures.
1964 – מוסמך (.M.A) – האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים מקרא וספרות עברית.
1962 – תעודת הוראה – האוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות מקרא ולשון עברית.
1960 – בוגר (.B.A) – האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים מקרא ולשון עברית.
מינויים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1987 – עמית הוראה בכיר – הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה המחלקה ללימודים כלליים.
1987-1981 – מרצה בכיר – הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, חיפה, המחלקה ללימודים כלליים.
1981-1974 – פרופסור חבר (Associate Professor) ב-היברו יוניון קולג' ירושלים, מתאם הוראת העברית וכן מרצה בכיר-אורח באוניברסיטאות חיפה, ירושלים, באר שבע, המחלקות ללשון העברית ולמקרא.
1974-1972 – מרצה בכיר (Assistant Professor) ב-היברו יוניון קולג' ירושלים, מתאם הוראת העברית.
1972-1970 – מרצה בכיר (Assistant Professor) באוניברסיטת קליפורניה במחלקה Near Eastern Language.
1969-1967 – מרצה (Associate) באוניברסיטת קליפורניה במחלקה Near Eastern Language.
1966-1964 - פרופסור אורח (Professor Invitado) ב-Universidad De Chile, Santiago במחלקה Filosofia y Letras.
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1989-1988 – "הקבלה מתוקננת בין כתב עברי לכתב רומי, לשימוש מדעי", "כתיבת ביטויים מספריים בטקסט עברי". מומן על ידי קרן המנל"מ בטכניון.
1986 – הצעת פרויקט לחידוש מילון עברי-אנגלי שלם מאת ראובן אקלעי, כהכנה למהדורה חדשה. במימון הוצאת מסדה בע"מ, גבעתיים. עמ' IV+15.
1986 – מבחן מיון בלשון העברית, במימון המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
1985-1984 – "שימוש המחשב באקדמיה ללשון", מומן על ידי קרן-המנל"מ בטכניון.
1977 – "סקר כוח-אדם בהוראה יהודית בגולה", מומן על ידי ההסתדרות הציונית העולמית.
1976 – HEBREW PLACEMENT EXAMINATION, IN THREE PARTS במימון ההיברו יוניון קולג' ירושלים.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1986 – פרס-מחקר מטעם הוצאת מסדה בע"מ, על "הרצוי לעומת המצוי במילון דו-לשוני".
1985 – מענק השתלמות בטרמינולוגיה, מטעם האקדמיה ללשון העברית.
1976 – מענק מטעם ממשלת אוסטרליה, לסקירת ההוראה והמחקר במדעי-היהדות במוסדות לחינוך תיכון וגבוה, במדינת ויקטוריה.
פרס הצטיינות מטעם ההיברו יוניון קולג' בלוס אנג'לס על פיתוחם של "מבחני מיון בלשון העברית" ועל פיתוח "טופס להערכת טיב ההוראה".
כנסים בין-לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1986 – 'Addis Ababa, International Seminar on Terminology 'Terminological Dictionary Making.
1985 – בתר-קונגרס עולמי לחקר בעיותיה של הוראת העברית, ירושלים 'איזו עברית יש ללמד?'
1985 – הקונגרס העולמי ה- IX למדעי היהדות, ירושלים, 'שובו של הניקוד העברי'.
1985 - הסדנה הבין-לאומית להוראת עברית בתפוצות, תל אביב, 'הלשון העברית בארץ ולשוננו בתפוצות – יחסי גומלין?'.
1985 – "Vienna, Second Infoterm Symposium on ‘Networking in Terminology’ "How Computerized Terminology Promotes Knowledge & Technology in Israel
1983 – ?Salamanca, International Organization for the study of the old testament, 'Elish & The Shunammite (Ii Kings 4:8-34) - A case of homoeoteleuton or a text emendation
1982 – 'London, ALSIB Conference IV: Term banks for tomorrow's world, 'Innovation & Neologism in Modern Hebrew
1981 – הקונגרס העולמי ה-8 למדעי היהדות, ירושלים, "מילים מולחמות בלשוננו".
1981 – קדם-קונגרס עולמי 8 לחקר המסורה, ירושלים, 'חמרמרה (איוב/ט"ז 16) – 'חד מן יד כתיב ה וקרי ו'.
1981 – 'Jerusalem, First International Symposium on Medicine In The Bible, 'Colors as Diagnostic tools in the Old Testament
1977 – הקונגרס העולמי ה-7 למדעי היהדות, ירושלים, 'אל"ף קדימה (פרוסתטית) בלשון המקרא'.
1973 – בתר-קונגרס עולמי להנחלת הלשון, ירושלים, 'מבחני מיון כתנאי להצלחתו של אולפן'.
1973 – הקונגרס העולמי ה-6 למדעי היהדות, ירושלים, 'חילון (סקולריזציה) בלשון העברית'.
אגודות מדעיות ומקצועיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]1980-1979 וכן 1964–1972 – Association for Jewish Studies, Los Angeles.
1972-1964 וכן 1979–1980 - החוג למקרא, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית.
1980-1967 – American Association of University Teachers of Jewish Studies.
1986 ואילך – Associate Founder of the Pan-African Center for Terminology, Addis Ababa, Ethiopia
1986-1982 – האגודה הישראלית לבלשנות שימושית, מזכ"ל וגזבר.
1982 ואילך – נציג הטכניון בהנהלת האגודה לבלשנות שימושית.
1982 ואילך – L’Association International De Linguistique Appliquee
1981 ואילך – החברה העולמית לחקר המקרא בישראל.
1972 ואילך – האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים.
1974 – הקולוקוויום של החוג למקרא, ,האוניברסיטה העברית, ירושלים.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]1989 – חבר המועצה האקדמית של האוניברסיטה העממית.
1987 ואילך – חבר המועצה האקדמית של "המכללה להכשרת מורים לגולה על שם גרינברג".
1983 – יו"ר הוועדה המארגנת בוועידה ה-10 של האגודה הישראלית לבלשנות שימושית, בטכניון, חיפה.
1978 – משתתף פעיל ב'חוג לפרשת השבוע' בבית ראש-הממשלה.
1977 – חבר בצוות המחקר לבעיות החינוך היהודי בתפוצות, איש צוות-החשיבה ומרכז-המדור ל"כוח-אדם בהוראה" מטעם הצ"ע.
1974 ואילך – מרצה בענייני לשוננו מטעם המרכז הבין-קיבוצי (תק"ם) בתנועה הקיבוצית.
1973 ואילך – מרצה-אורח במכון לשליחים של ההסתדרות הציונית, על הוראת העברית והחינוך היהודי בגולה, מרצה בימי עיון ובהשתלמויות מורים, בענייני הלשון העברית.
1973 ואילך – מרצה, מנחה, יועץ, מארגן ימי עיון ומתאם סימפוזיונים, דיונים וסמינריונים (קצין חינוך) בענייני הלשון העברית ומדעי היהדות בצבא הגנה לישראל.
1972-1966 – מרצה בענייני תרבות ישראל מטעם הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, קליפורניה.
1966-1964 – שליח-חינוך בקהילת ישראל בצ'ילה (דרום אמריקה), מטעם המוסדות הלאומיים.
ספרים, מאמרים ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ינאי היה כותב פורה עם עשרות מאמרים בנושאי מקרא ובלשנות בעברית ובאנגלית. הוא פרסם מספר ספרים וספרי לימוד, היה שותף בכתיבת מאמרים וערכים באנציקלופדיה הישראלית הכללית. להלן רשימה חלקית של פרסומיו.
תזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דימויים ולשונות ציור בספר הושע" בשנת 1964.
- "The Quadriradical Verb in The Hebrew Language” בשנת 1970.
מאמרים מקוריים בכתבי-עת עם רפרנטורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פעלים מרובי-עיצורים בלשון העברית, א-עד לעת החדשה" 1974.
- "פעלים מרובי-עיצורים בלשון העברית, ב- בימינו" 1974.
- “Augmented Verbs in Biblical Hebrew” בשנת 1974.
- "Restoring the Crown To Its Original Form" - החזרת עטרה ליושנה. “Hallowed Hebrew Words and their Development in Modern Stages of the Language” בשנים 1977–1978.
- דוד בן-גוריון העברי וה–"Nota Accusative" בשנת 1982.
- " 'בלשן' ו-'בלשנות' בעברית—מניין?" 1982.
- "מאה שנה לתחיית הלשון העברית" 1983.
- "חינוך מבוגרים יהודי—אילו מבוגרים?" 1974.
- "המחשב בשירות הטרמינולוגיה העברית" 1984.
- "ראשוניותו של אליעזר בן-יהודה בהחייאת הדיבור העברי" 1984.
- "לשון כלי תקשורת ההמונים" 1984.
- "תכנון לשון, פרסום ומימוש" 1984.
- "האם אפשר לתכנן לשון" 1986.
- "כלים לטיפוח לשוננו ולפיתוחה" 1985.
- "הכתב העברי והכתיב בעברית – בעיה עתיקה והצעת פתרון" 1987.
- "על 'נכון' ו 'לא נכון' בלשון, ועל תיקוני-יתר בעברית" 1986.
- "קצבה, קצבה, גמלה ונגזרותיהן" 1986.
- "להיט וריבויו" 1985.
- "על מילים זרות בלשון העברית" 1985.
- "המקף והקו המפריד" 1985.
- “Hebrew Vocalization: an Ancient Problem and a Modern Solution” בשנת 1989.
- “(A Elllr Cynllunio Laith? Pnnod Ar Swyddogaeth A Gweithhhgarwch Acadeni ‘R Laith Hebraeg (Welsh" בשנת 1988.
- "מילים 'נקיות' שהפכו 'גסות'" 1988.
- "Israel in Yiddish” בשנת 1987.
- "מילים מולחמות> 'מילימולחמות': הלחמה כדרך תצורה של המילים"
מאמרים מסכמים בכתבי עת עם רפרנטורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'תכנון לשון, פרסום ומימוש' – לשוננו לעם ל"ה התשמ"ד, 1984.
- 'מחלף' – תשובה, לשוננו לעם ל"ו, א, 1985.
- 'מסע, מרקע, צג, מצג' – תשובה, לשוננו לעם ל"ו, 1985.
- " 'איטלקי, איטלקית' – מה מקור הקו"ף שבהם?" – תשובה, לשוננו לעם ל"ו, ב, 1985.
- 'פרקליט/ה צבאי/ת ראשי/ת', – תשובה, לשוננו לעם ל"ו, ג-ד, 1985.
- 'צפנת, אסנת, בשמת, צרפת, דברת' - – תשובה, לשוננו לעם ל"ו, ח-י, 1985.
- ביחד עם שושנה בהט, " 'תקשורת' ו'מדיה' " – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, א, 1986.
- 'רבנית, חזנית' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, א, 1986.
- 'בוננות (Insight=)' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, א, 1986.
- 'מענה אוטומאטי' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, א, 1986.
- 'עיקש, עיקשות/עקשן, עקשנות' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, ב, 1986.
- 'מספנה, מספנות-ישראל' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, א, 1986.
- 'קיצורים בלשון הבנקים' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, ג, 1986.
- 'בחירה מרובבת (Multiple Choice=)' – תשובה, לשוננו לעם ל"ז, ג, 1986.
מאמרים בכינוסים מקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות, ירושלים – "חילון (סקולאריזאציה) בעברית החדשה – פרק בסימאנטיקה של הלשון" 1980.
- הסימפוזיון הבין-לאומי הראשון לתולדות הרפואה, ירושלים Colors as Diagnostic tools in The Scriptures, Korot VIII, 5-6" 1982".
- "Alsib Group Conference, IV 1983, Terms Banks For Tomorrow’s World, London: “Innovation & Neologism in Modern Hebrew.
- הקונגרס הבין-לאומי לאומי לחקר-המקרא, סלאמאנאקה, 1983 : “Elish & The Shunamite (Ii Kings 4:8:34) – A Case of Homoeoteleuton, or a Text ‘Emendation’ By Ancient Masoretes” 5.
- הוועידה התשיעית של האגודה הישראלית לבלשנות שימושית, 1983: " 'ענו וצנו' ודומיו – תופעת הספונריזם' בעברית, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
- הוועידה העשירית של הוועידה הישראלית לבלשנות שימושית, 1984 'המחשב באקדמיה' ו'מילונאות', חיפה: הטכניון.
- הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, ירושלים: 1984: 'שובו של הניקוד העברי'.
- "Infoterem Symposium, Vienna 1985 : "How Computer-Aided Terminology Promotes Science and Technology in Israel.
- הסמינר הבין לאומי לטרימינולוגיה, אדיס אבבה, 1986: "Terminological Dictionary Making – The Experience of The Academy of The Hebrew Language".
- יום עיון בחינוך והוראה, במכללה על שם לווינסקי, 1987, יחד עם אליעזר רובינשטיין ורות ברמן : "הקבוע והחולף בלשון העברית", תל אביב.
ספרי לימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "לקט ספרות עברית ותרגילי לשון" 1969.
- ״לקט פנינים מפירוש רש"י לתורה"
- "חומר הדרכה ללשון המקרא" מהדורת 1976, מהדורת 1977/78.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מילון מונחים בבלשנות שימושית (עברי-אנגלי)" כתב יחד עם אנדרו כהן ורפאל ניר, התשמ"ו.
- “Dictionary of Applied Linguistic Terminology English-Hebrew” - Andrew D. Cohen, Raphael Nir And Yigal Yannai
- "מילון למונחי החשבונאות ומנהל העסקים, חלק א' " – יגאל ינאי עם יוסף אנג'ל, התשמ"ח.
- "מילון למונחי החשבונאות ומנהל העסקים, חלק ב' " – יגאל ינאי עם יוסף אנג'ל, התשמ"ח.
- "המילון למונחי הדיפלומטיה(הקישור אינו פעיל)" – יגאל ינאי, התשנ"ט
- "זיכרונות האקדמיה ללשון העברית", כרך כ"ה-כ"ו-כ"ז (תשל"ח-תשל"ט-תש"ם)
- "זיכרונות האקדמיה ללשון העברית", כרך כ"ח-כ"ט-ל' (תשמ"א-תשמ"ב-תשמ"ג)
- "זיכרונות האקדמיה ללשון העברית", כרך ל"א-ל"ב-ל"ג-ל"ד (תשמ"ד-תשמ"ה-תשמ"ו-תשמ"ז)
- "זיכרונות האקדמיה ללשון העברית", כרך ל"ה-ל"ו-ל"ז (תשמ"ח-תשמ"ט-תש"ן)
- "לקטי-לשון" התש"ן
- "ספר הזיכרון לנייה טור-סיני", 1991
- "N.H. TUR-SINAI Memorium Volume" 1991.
- "חידוש מילים בעברית", 1989 (גם בגוגל ספרים)
ערכים באנציקלופדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'אותיות', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'אלף-בית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'ארמית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'בן-יהודה, אליעזר', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'גניזה', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'דקדוק הלשון העברית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'ועד הלשון העברית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'חידושים בלשון ימינו', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'הכתב העברי', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'הכתיב העברי', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'לשונות שמיות', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'מבטא הערבית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'מילונאות ומילונים בעברית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'מילים בלשוננו', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'מסורה', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'מקרא, תכונות לשונו', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'משנה, לשונה', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'ניקוד עברי', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'סגנון עברי', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'עברית, לשון', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'ערבית, לשון', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'פיסוק בעברית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
- 'תחביר בעברית', אנציקלופדיה ישראליות כללית, ירושלים: כתר 1987
ועוד כ – 200 ערכים לקסיקליים באנציקלופדיה הישראלית הכללית ירושלים: כתר 1987
The Academy of Hebrew Language”, Encyclopedia of Zionism. Jerusalem: W.Z.O, 1987".
פרסומים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ‘What motivates me to work in Hebrew linguistics (on the revival of the Hebrew language and other matters Hebraic)’, internationally distributed VCR program, filmed by TEL-AD studios, JERUSALEM, FOR THE ISRAEL INFORMATION SERVICE. Produced by the department of scientific & cultural relations at the Israel ministry of foreign affairs, Jerusalem, 1984.
- א' אבא, א' בנדויד, ש' הראבן, י' ינאי וא' פורח, 'הלשון העברית ומורשת העם', סימפוזיון בקול-ישראל, ערב ראש-השנה, תשמ"ה.
- ביחד עם אבשלום קור, 'באופן מילולי: המחשב בשירות לשוננו ומחקרה', שיחה בגלי-צה"ל, 28 ביוני 1985, ושידורים חוזרים אחר כך.
- ‘Chirps and speech’ the Jerusalem Post Magazine, December 19, 1987, P. 12.
- "סִימַנַךְ" – סימנים בלשון העברית – מאמר באתר האקדמיה ללשון העברית.
- ינאי, יגאל (1990), "על סלנג ועל מילים שאולות בעברית. למי נחוץ תוצרת חוץ?" סקירה חודשית, לז (4), עמ' 48–51.
דוחות מקצועיים ודוחות מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'כוח אדם בחינוך היהודי בתפוצות – בעיות המצוי והצעות לרצוי', דו"ח ליו"ר ההנהלה הציונית, פורסם לקראת הקונגרס הציוני העולמי, ירושלים – 1977.
- ‘Hebrew usage of “beged”, “or” & “beged-‘or” as brand name’, a declaration before the United States patent and trademark office, on behalf of Beged-Or 81 lLd. (Polgat Industries), Israel. Jerusalem, 1983.
- הנחיות להערכת ההבעה העברית בכתב', המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מיסודן של האוניברסיטאות בישראל, ירושלים, 1985.
- The scientific foundations of terminology work, terminology science & relate fields contributing to networking in terminology, infoterm series 8, proceedings of the second infoterm Symposium, Munchen-New York-London-Paris: K.G.Saur Verlag, 1986.
- 'תהליכי קבלת החלטות באקדמיה', הרצאה מוזמנת, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, התשמ"ח.
- ‘Entwicklungen und tendenzen im modern Hebraischen’, geisteswissenschaftlichen facultat universitat Wien, 1986.
- ‘Die aktivitaten der Hebraischen sprachacademie’, geisteswissenschaftlichen facultat universitat Wien, 1986.
- 'המעבר מעברית קלה לעברית רגילה', 'המחשב ועזרים אורקוליים בהוראה', 'מבחני לשון והערכת הישגים'; מנהל הסדנה להוראת הלשון העברית באוניברסיטאות בחו"ל, במרכז הבין-ארצי להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות, התשמ"ז.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יגאל ינאי באתר האקדמיה ללשון העברית
- יגאל ינאי (1937-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית, מחזור ל"ד, חרות, 17 ביוני 1964