יאקוב רוחבן
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| לידה |
ינואר 1659 מידלבורך, הולנד |
|---|---|
| פטירה |
31 בינואר 1729 (בגיל 70) מידלבורך, הולנד |
| לאום | הולנדי |
| תקופת הפעילות | 1721–1723 (כשנתיים) |
| מספר מסעות | 1 |
| גילויים בולטים | אי הפסחא |
| אזורים שחקר | איים באוקיינוס השקט |
| מידע על חייו | |
  | |
יָקוֹבּ רוֹחֶבֵן (בהולנדית: Jakob Roggeveen, תעתיק מקובל נוסף יָקוֹבּ רוֹחֶפֵן; 1 בפברואר 1659 – 31 בינואר 1729) היה מגלה ארצות הולנדי שנשלח לגלות את "טרה אוסטרליס" (האדמה הדרומית), ובמקום זאת גילה במקרה את אי הפסחא.
אביו, ארנט רוחבן, היה מתמטיקאי בעל ידע נרחב באסטרונומיה וגאוגרפיה. כמו כן הוא הכיר את תורת הניווט. הוא עסק רבות בלימוד "טרה אוסטרליס", יבשת חצי-מיתית שהופיעה במפות שצוירו באירופה החל במאה ה-15, ואף קיבל אישור רשמי מהמלך על מסע מחקר לשם. האירופאים חשבו שקיימת יבשה גדולה בדרומו של האוקיינוס השקט, כי לפי התאוריה המקובלת בזמנו, האדמה בחצי כדור הארץ הדרומי אמורה להיות דומה לשטח האדמה בחצי כדור הארץ הצפוני. אך בסופו של דבר היה זה בנו שבגיל 62 צייד שלוש ספינות ויצא למסע המחקר.
טרם צאתו למסע כבר ניהל רוחבן חיים פעילים. הוא התמנה לנוטריון של מידלבורך ב-30 במרץ 1683. ב-12 באוגוסט 1690 סיים את לימודיו כדוקטור למשפטים באוניברסיטת הארדרויק (Harderwijk), ועבד בין השנים 1707 ל-1714 כשופט עליון (Raadsheer van Justitie) בבטאוויה שבאיי הודו המזרחית ההולנדיים (כיום ג'קרטה שבאינדונזיה). ב-1715 חזר למידלבורך.
במידלבורך הסתבך בשל תמיכתו במטיף הליברלי פונטיאן ואן האטם (Pontiaan van Hattem). הוא פרסם עלון שכותרתו "נפילת האליל הארצי" (De val van 's werelds afgod), שחלקו הראשון פורסם במידלבורך ב-1718 ועורר מהומה. עותקי העלון הוחרמו על ידי מועצת העיר והועלו באש. רוחבן נמלט ממידלבורך, ואחר כך מפליסינגן. הוא התיישב בארנמוידן (Arnemuiden), שם פרסם את החלקים השני והשלישי בסדרה, שעוררו אף הם מחלוקת.
באוגוסט 1721 הוביל בשליחות "חברת הודו המערבית ההולנדית" משלחת לאיתור "טרה אוסטרליס". הוא הפליג סביב כף הורן לאוקיינוס השקט. רוחבן ביקר באיי חואן פרננדס, וביום ראשון של חג הפסחא - 5 באפריל 1722 גילה את אי הפסחא. בדיווחיו על הגילוי הוא תיאר את האוכלוסייה המקומית בצורה לא מחמיאה. הוא ראה רק 400 ילידים, אף שמהיעדר נשים בקהל היה ברור לו שמספר התושבים גדול יותר.
מאי הפסחא הפליג רוחבן לאיי טואמוטו, לאיי החברה ולסמואה. בסמואה נכלא משום הפגיעה שפגע במונופול "חברת הודו המזרחית ההולנדית", אך החברה נאלצה מאוחר יותר לשחררו, לשלם לו פיצויים בגין המעצר, ולשלם את משכורות אנשי צוותו. בשנת 1723 חזר רוחבן להולנד.
בשובו פרסם רוחבן את חלקו הרביעי של העלון "נפילת האליל הארצי".
