לדלג לתוכן

יאקוב ז'ילינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאקוב ז'ילינסקי
Я́ков Григо́рьевич Жили́нский
לידה 15 במרץ 1853 (יוליאני)
מיכאילוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1918 (בגיל 64 בערך)
חצי האי קרים, אוקראינה אוקראינהאוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל חיל הפרשים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-14
מפקד הקורפוס ה-10
מפקד המחוז הצבאי ורשה
ראש המטה הכללי הרוסי
מפקד החזית הצפון-מערבית
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • אביר בלגיון הכבוד
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 3
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • אות מסדר העיט הלבן
  • עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר סטניסלב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גריגוריביץ 'ז'ילינסקירוסית: Я́ков Григо́рьевич Жили́нский;‏ 27 במרץ 18531918) היה גנרל פרשים רוסי ממוצא פולני, ראש המטה של הצבא הרוסי הקיסרי מ-2 בפברואר 1911 עד ה-4 במרץ 1914. הוא נחשב לאחד האחראים העיקריים של כישלון המערכה הפרוסית במזרח בשלבים המוקדמים של מלחמת העולם הראשונה.

ז'ילינסקי נולד ב-15 במרץ 1853 במיכאילוב שבמחוז ריאזאן. משפחתו הייתה משפחת אצולה ממחוז סמולנסק, והוא נולד לקולונל גריגורי ז'ילינסקי ויקטרינה פטרובנה (לבית מורומצבה). בגיל צעיר הוא למד בגימנסיה קריימן במוסקבה.

הוא הצטרף לשירות פעיל כצוער ברגימנט ההוסארים סומי, ובשנת 1876, הוא סיים את מכללת חיל הפרשים והוצב לרגימנט משמר הפרשים של המשמר הקיסרי כנגן קורנית. הוא נחשב לאחד הרוכבים הטובים ביותר בבית הספר והיה אחראי על אימונים של הרגימנט.

בשנת 1883 הוא סיים את לימודיו באקדמיה של ניקולאייב. בשל הצלחתו הרבה, הוא הועלה לדרגת קפיטן. לאחר ששימש כעוזר בכיר במטה דיוויזיית הגרנדירים ה-1, שירת ב-14 בפברואר 1894 בוועדה המדעית הצבאית של המטה הכללי, ארגון מודיעין צבאי שהיה אחראי על חקר המדינות הזרות.

במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד היה ז'ילינסקי משקיף צבאי רוסי עם הצבא הספרדי בקובה. עם שובו פרסם ספר על המלחמה, אשר ניתח את הסיבות לתבוסתה של ספרד.

ב-1899 שימש ז'ילינסקי כחבר המשלחת הרוסית בוועידת אמנות האג. הוא מונה למפקד רגימנט הדרגונים ה-52 באוגוסט 1899, ובשנת 1900 הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה לראש אגף האספקה של הצבא.

במהלך מלחמת רוסיה–יפן היה ז'ילינסקי ראש המטה של המשנה למלך במזרח הרחוק, האדמירל יבגני אלכסייב, עד שאלכסייב פוטר באוקטובר 1904. הוא נשאר באזור הלחימה כדי לשרת את שר המלחמה, אלכסיי קורופטקין עד סוף הסכסוך. ב-27 בינואר 1906 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-14 בפולין, וב-7 ביולי 1907 מונה למפקד הקורפוס ה-10. ב-18 באפריל 1910 מונה ז'ילינסקי למפקד מחוז ורשה והמושל הכללי של ורשה.

ז'ילינסקי שירת מה-22 בפברואר 1911 עד ה-4 במרץ 1914 כהמטה הכללי של צבא האימפריה הרוסית. בתחילת מלחמת העולם הראשונה הוא קיבל את הפיקוד על החזית הצפון-מערבית. החזית הצפון-מערבית כללה את הארמיות הראשונה והשנייה בפיקודם של גנרל פאול פון רננקמפף וגנרל אלכסנדר סמסונוב . לאחר מבצע "פרוסיה המזרחית" שנכשל, וההפסדים בקרב טננברג ובקרב הראשון על האגמים המזוריים, הוא הודח מהפיקוד על אף ניסיונותיו להאשים את רננקמפף על הפיאסקו.[1] ז'ילינסקי נשלח כנציג צבאי לצרפת בשנים 1915-1916 וחזר לרוסיה בסתיו 1916. ב-19 בספטמבר 1917 הוא פרש מהצבא.[2]

לאחר מהפכת אוקטובר, הוא ניסה להימלט מרוסיה, אך נהרג בדרום רוסיה בנסיבות בלתי-מוגדרות.[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאקוב ז'ילינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Loscher. Page 624
  2. ^ Kowner, Historical Dictionary of the Russo-Japanese War
  3. ^ First World War.com