לדלג לתוכן

יאקוב הנלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאקוב הנלה
Jacob Henle
לידה 19 ביולי 1809
פירט, ממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במאי 1885 (בגיל 75)
גטינגן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנטומיה, פתולוגיה
מקום קבורה בית הקברות גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת היידלברג
אוניברסיטת בון
מנחה לדוקטורט יוהאנס פטר מילר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות בית החולים שריטה בברלין
פרסים והוקרה
  • חבר זר של החברה המלכותית (27 בנובמבר 1873)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1860) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות שם לידה: Friedrich Gustav Jakob Henle
תרומות עיקריות

לולאת הנלה, "ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם "

ממבשרי תורת החיידקים כהסבר למחלות הזיהומיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך גוסטב יאקוב הנלהגרמנית:Friedrich Gustav Jakob Henle, ‏ 9 ביולי 1809 - 13 במאי 1885) היה רופא אנטומיסט ופתולוג יהודי גרמני, ערך מחקרים מיקרוסקופיים מקיפים שהפכו אותו לאחד מאבות ההיסטולוגיה, לצד קסאבייה בישה ואחרים. היה תלמידו של יוהנס מילר, והצטיין, בין היתר, בגילוי לולאת הנלה, יסוד מבני של הנפרון. הנלה כיהן כפרופסור באוניברסיטת ציריך ואחר כך באוניברסיטאות היידלברג וגטינגן. מסתו "Von den Miasmen und Kontagien " ("על זיהומים והידבקות") בישרה את תורת המחוללים הפתוגנים כגורמים של מחלות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב, בגרמנית יאקוב, הנלה נולד ב-1809 במשפחה של סוחרים יהודים בעיר פירט בבוואריה. הוריו היו וילהלם סימון הנלה (או סימון וולף הנליין), תכשיטן, ושל רחל סופיה או שבע או הלנה סופיה, בת לבית דיסבאך או דיספק, (1836 קובלנץ-1779 באיירסדרף), שהייתה בת של רב[1] דודו היה הסוחר אלקן הנלה (1833-1761), פעיל למען האמנציפציה של יהודי בוואריה. הנלה גדל בתנאים סוציו-כלכליים משופרים ולמשפחתו היו קשרים עם אליטת העיר. עם זאת בגלל ההגבלות המפלות שנכפו על הילדים היהודים בבוואריה, ב-1815 עקרה משפחת הנלה לעיר מיינץ בחבל ריינלנד. הנלה התחנך בהתחלה בבית אצל מורה פרטי, מאוחר יותר למד בגימנסיות במיינץ ובקובלנץ. ב-1820 סבל הנלה מהתקף ראשון של פריאוסטיטיס שחזר בהמשך פעמים נוספות. ב-1821 אבי המשפחה, סימון וולף הנלה עבר טקס טבילה נוצרית והתנצר יחד עם בני ביתו בנצרות הלותרנית. הנלה זכה לחינוך איכותי שכלל לימודים קלאסיים ושפות מודרניות, היה מוכשר גם בציור ובמוזיקה. בילדותו הוא שקל לפנות ללימודי כמורה, אולם היכרותו בקובלנץ בנסיבות חברתיות, עם הפיזיולוג והאנטומיסט יוהנס פטר מילר שכנעה אותו לבחור בלימודי רפואה.

שנותיו הראשונות והתחלת הקריירה המדעית והאקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנלה למד רפואה באוניברסיטת היידלברג והחל מאוקטובר 1827 ב-אוניברסיטת בון. בסתיו של שנת 1829 הוא הצטרף לבורשנשפאט (איגוד סטודנטים) שפעל בבון. די מהר התאכזב מהתנהגותם של כמה מעמיתיו בלימודים, התנתק מהאגודה ומהאוניברסיטה ובאביב 1830 חזר לאוניברסיטת היידלברג מילר צירף אותו לנסיעה לפריז, בה הם פגשו את ז'ורז' קיווייה (1832-1769) ואת רנה דוטרושה (1847-1776). בז'רדן דה פלאנט וחקרו את האנטומיה ההשוואתית של הדגים.

ב-4 באפריל 1832 קיבל הנלה בבון את דיפלומת הדוקטורט לרפואה כשעבודת הגמר שלו דנה בקרום האישון ועל כלי הדם של העין. במרץ 1833 עבר בברלין את הבחינה הממלכתית לרפואה ומיד התמנה לעוזר מחקר {"פרוסקטור") של יוהנס מילר בבית החולים שריטה. בשש שנות עבודתו זו בברלין ערך הנלה מחקרים היסטולוגיים רבים בעזרת המיקרוסקופ ופרסם הנלה יחד עם מילר שלוש מונוגרפיות אנטומיות על כמה מינים חדשים של בעלי חיים וכמו כן פרסם מאמרים רבים על מערכת הלימפה, על הרקמות האפיתליות השונות בגוף האדם, על מבנה השיער, היווצרות הליחה והמוגלה.

באפריל 1833 התמנה לפרופסור לאנטומיה ולפיזיולוגיה באוניברסיטת ברלין. וב-1834 נבחר הנלה להיות פרוסקטור במכון האנטומי של מילר.

על פיזור הרקמה האפיתלית בגוף האדם, על מבנה השיער והתפתחותו, על הפרשות הריריות והמוגלה וכו'.[2] ב-1840 התמנה כפרופסור לאנטומיה באוניברסיטת ציריך וב-1844 נקרא הנלה להיידלברג כדי ללמד שם לא רק אנטומיה, אלא גם פיזיולוגיה ופתולוגיה. בתקופה זו כתב שישה כרכים לאנטומיה כללית כחלק מספר הלימוד המקיף של סמואל תונאס פון זומרינג שפורסם בלייפציג בשנים 1844-1841.

ב-1846 פרסם הנלה את ספרו הידוע "ספר לימוד לפתולוגיה רציונלית" שנחשב לציון דרך בעידן החדש במחקרים הפתולוגיים. בספר זה דן הנלה בפיזיולוגיה ובפתולוגיה כענפים של אותו המדע, כשהוא תיאר את הקשר בין סימני המחלות ותסמיניהן ולבין המנגנונים הפיזיולוגיים.

ב-1852 עבר הנלה לאוניברסיטת גטינגן, בה עמל על הוצאתו לאור של ספרו המקיף "ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם". הכרך הראשון פורסם ב-1855 והאחרון יצא לאור רק בשנת 1873. הספר היה אולי המקיף והמפורט בזמנו, והצטיין לא רק בתיאורים האנטומיים המדוקדקים אלא גם במספרם ואיכותם של האיורים שהעניקו תמונה מפורטת של כלי הדם, הקרומים הנסיוביים, הכליות, העיניים, הציפורניים, מערכת העצבים המרכזית וכו'. הנלה גילה שני מבנים בכליות: הלולאה והצינוריות הנושאים את שמו.

עם תגליותיו האנטומיות והפתולוגיות הנושאות את שמו נמנים:

על בסיס רעיונות של ג'ירולמו פרקסטורו ומחקרים של אגוסטינו באסי בספרו Von den Miasmen und Kontagien ) ‏ (1840) פיתח הנלה את המושגים של contagium vivum ו contagium animatum (הידבקות מיצור זעיר חי), מה שהפך אותו לאחד ממבשרי תאוריית המיקרואורגניזמים כגורמי מחלות זיהומיות - מיקרובים או חיידקים ונגיפים. הוא לא גילה מין ספציפי של חיידק, דבר שהצליח להשיג תלמידו רוברט קוך. אז התבססו חוקי היסוד של הגדרת המחלות הנגרמות על ידי חיידקים - הפוסטולטים ע"ש קוך-הנלה או העיקרים של קוך.

יאקוב הנלה נפטר בגטינגן במאי 1885.

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1860 - אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות
  • 27 בנובמבר 1873 - חבר זר של החברה המלכותית של לונדון
  • 1870 - חבר זר של האקדמיה המלכותית למדעים של שוודיה.
  • 1888 - על בית מגוריו בעבר בגטינגן הוצבה לוח זיכרון. היא הוסרה ב-1942 בעת השלטון הנאצי בגלל מוצאו היהודי. אחרי מלחמת העולם השנייה הלוח הוחזרה.
  • גם על הבית שבו נולד בהמלשטראסה 9 בעיר פירט הוצבה לוח זיכרון
  • במכון האנטומי של אוניברסיטת היידלברג מול חדר הנתיחות בקומה העליונה הועמד פסל פרוטומה של הנלה.
  • מדליית יאקוב הנלה לזכרו מוענקת בכל שנה על ידי אוניברסיטת גטינגן.
  • מרכז רפואי בעיר לינן בגרמניה נקרא לזכרו. "בית יאקוב הנלה"
  • נקרא בשמו גם מרכז הדיאליזה בעיר פירט, המאחסן מוזיאון לדיאליזה.
  • Ueber die Ausbreitung des Epithelium im menschlichen Körper 1838
  • Allgemeine Anatomie: Lehre von den Mischungs- und Formbestandtheilen des menschlichen Körpers 1841
  • Handbuch der rationellen Pathologie 1846–1853 (ספר לימוד לפתולוגיה רציונלית)
  • Handbuch der systematischen Anatomie des Menschen 1855–1871 (ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם)
  • Vergleichend-anatomische Beschreibung des Kehlkopfes mit besonderer Berücksichtigung des Kehlkopfes der Reptilien 1839
  • Pathologische Untersuchungen 1840 (מחקרים בפתולוגיה)
  • Zur Anatomie der Niere 1863 (על האנטומיה של הכליות)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Jewish Encyclopedia
  • Chisholm, Hugh, ed.. "Henle, Friedrich Gustav Jakob". Encyclopædia Britannica. Vol. 13 (11th ed.). Cambridge University Press. 1911 p. 269.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאקוב הנלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jewish Encyclopaedia
  2. ^ Chisholm 1911 עמ' 269