יאיר עוגן

יאיר עוגן
	אין תמונה חופשית
לידה	25 בספטמבר 1938 (בן 86); יגור, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
כינוי	גוצי
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 7056; מפקד עוצבת חירם; מפקד חטיבה 226;
פעולות ומבצעים
	פעולות התגמול; מלחמת סיני; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון

יאיר עוגן (נולד ב-25 בספטמבר 1938) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, שכיהן כמפקד חטיבה 226, חטיבת צנחנים במילואים.

קורות חייו

עוגן נולד ב-25 בספטמבר 1938 ביגור למרים ושרגא עוגן, צמד רופאים ממוצא גרמני. עם גיוסו לצה"ל התנדב ליחידה 101^[^{דרוש מקור]} ובהמשך לצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר^[^{דרוש מקור]}. בהמשך עבר קורס קצינים. עם סיום הקורס שימש כמפקד מחלקה בגדוד הצנחנים 890 ומפקד פלוגה. עוגן לחם בפעולות התגמול ובמלחמת סיני השתתף בקרב המיתלה^[1]. בשירות המילואים שימש עוגן, בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 80 (לימים חטיבה 226). במלחמת ששת הימים לחם כמפקד פלוגה בכח האיגוף המוסק של חטיבה 80 בקרב אום-כתף ובהמשך המלחמה לחם בקרבות רמת הגולן. במלחמת יום הכיפורים שימש כסגנו של חזי שלח^[2], מפקד גדוד 471, גדוד צנחני מילואים. עוגן לחם בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן וכן בקרב ההבקעה לסוריה, ובין היתר השתתף בכיבוש העיירה הסורית ח'ן ארנבה^[3] ובכיבוש החרמון הסורי^[4].

בהמשך מונה למג"ד 7056, במבצע ליטני שימש כמפקד עוצבת חירם^[5] והובל אותה בקרבות כנגד יעדי מחבלים^[6]. במלחמת לבנון הראשונה שימש עוגן כמפקד חטיבה 226. תחת פיקודו לחמה החטיבה לחמה בקרבות לכיבוש מחנה הפליטים עין אל-חילווה, צור וצידון. לאחר 25 יום שוחררו לוחמי החטיבה לבתיהם^[7]. ערב הפריצה למערב ביירות נשאל עוגן על ידי הרמטכ"ל רפאל איתן, האם ניתן לגייס את החטיבה ולהפעילה בפריצה למערב ביירות. עוגן השיב כי היות שרבים מהלוחמים באים מן ההתיישבות העובדת, ולהם משקים חקלאיים, הדבר ייחשב כנטל כבד, אולם אם יורה על כך הרמטכ"ל ניתן לגייסם. שר הביטחון אריאל שרון ניצל תשובה זו והציגה כסירוב פוליטי של החטיבה וכינה אותה "החטיבה שלא גויסה"^[8]. בראשית אוגוסט גויסה החטיבה לפרק לחימה שני. בדצמבר אותה שנה, נערכה החטיבה לגיוס שלישי אשר במסגרתו נערך סיור מפקדים בגזרה המזרחית. במהלך הסיור עלה ג'יפ המח"ט על מוקש וכל יושבי הג'יפ נפגעו. הסמח"ט, אחד המג"דים וקמ"ן החטיבה נהרגו, ואילו עוגן עצמו נפצע אנושות, והחלים רק בתום תקופה ארוכה.

קישורים חיצוניים

דור כיפור - אל"מ דימ. יאיר עוגן "גוצי" היה סמג"ד 471 צנחנים בחזית הצפון- חלק ראשון, יוטיוב
דור כיפור - אל"מ דימ. יאיר עוגן "גוצי," היה סמ"גד 471 צנחנים בחזית הצפון - חלק שני, יוטיוב
דור כיפור - אל"מ דימ. יאיר עוגן "גוצי," היה סמ"גד 471 צנחנים בחזית הצפון - חלק שלישי, יוטיוב
דור כיפור - אל"מ דימ. יאיר עוגן "גוצי," היה סמ"גד 471 צנחנים בחזית הצפון - חלק רביעי יוטיוב

הערות שוליים

^ אביתר אורן, "קשיי עורף", במחנה, ‏ 7 ביוני 2012, עמודים 50-51.
^ אביתר אורן, ‏כך כבשנו את החרמון: שישה לוחמים חוזרים לקרב על פסגת המדינה, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2012.
^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 635.
^ אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, עמוד 77.
^ רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2014.
^ מרדכי גור, "ראש המטה הכללי" - מתאר את תקופת כהונתו כרמטכ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמוד 414.
^ יעקב ארז, שיחה עם מפקד החטיבה, מעריב, 22 באוקטובר 1982
^ אביתר אורן, "קשיי עורף", במחנה, 7 ביוני 2012, עמודים 50-51.

[1] אביתר אורן, "קשיי עורף", במחנה, ‏ 7 ביוני 2012, עמודים 50-51.

[2] אביתר אורן, ‏כך כבשנו את החרמון: שישה לוחמים חוזרים לקרב על פסגת המדינה, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2012.

[3] משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 635.

[4] אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, עמוד 77.

[5] רתם קליגר, עשרה טיפים למח"ט המתחיל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2014.

[6] מרדכי גור, "ראש המטה הכללי" - מתאר את תקופת כהונתו כרמטכ"ל, הוצאת משרד הביטחון, 1998, עמוד 414.

[7] יעקב ארז, שיחה עם מפקד החטיבה, מעריב, 22 באוקטובר 1982

[8] אביתר אורן, "קשיי עורף", במחנה, 7 ביוני 2012, עמודים 50-51.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]