לדלג לתוכן

טריסטן צארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טריסטן צארה
Tristan Tzara
לידה 16 באפריל 1896
מוינשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בדצמבר 1963 (בגיל 67)
הרובע השביעי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Samuel Rosenstock עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית, רומנית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, פמפלט עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי דאדא, סוריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ממחטות העננים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ז'ול לפורג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גרטה קנוטסון (8 באוגוסט 19251942) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים כריסטוף צארה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פורטרט של צארה, יצירה של הצייר ההונגרי לאיוש טיהאני

טריסטן צארהצרפתית: Tristan Tzara;‏ 16 באפריל 189625 בדצמבר 1963) היה יהודי יליד מוינשטי, שברומניה, משורר בשפות צרפתית ורומנית ואחד ממייסדי תנועת הדאדא. נולד ברומניה וחי את מרבית חייו המקצועיים בצרפת.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריסטן צארה הוא שם העט של שמואל רוזנשטיין/רוזנשטוק (Samuel Rosenstein/Rosenstock), שם עט אחרון שבא לאחר שכבר השתמש בשמות S. Samyro ו-Tristan Ruia.

כבר בשנת 1912, עוד כשהיה בבית הספר התיכון, פרסם טריסטן, יחד עם מרסל ינקו ויון וינאה, את כתב העת הסימבול (Simbolul). תנועת הדאדא החלה את דרכה בעיר ציריך, שווייץ, לשם הגיע צארה בסתיו 1915. התנועה הוקמה על ידי קבוצת האמנים הצעירים שנהגו להיפגש בקברט וולטר, אך כדבריו של ר' הילזנבק (R. Huelsenbeck), "היא לא הייתה יכולה להגיע למה שהגיעה ללא מאמצי הפופולריזציה וללא הדיפלומטיה של צארה".

צארה עבר לפריז, שם ניסה להפוך את הדאדא לתנועה עולמית. בפריז הוא פעל יחד עם לואי אראגון (Louis Aragon), אנדרה ברטון (André Breton) ופיליפ סופו (Philippe Soupault) כדי לזעזע את הציבור לשנות מבנים לשוניים.

בשנת 1925 נשא לאשה בסטוקהולם את הציירת השוודית גרטה קנוטסון שילדה לו בן, כריסטוף, בשנת 1927. בני הזוג התגרשו בעת המלחמה בשנת 1942.

בשנת 1929, לאחר ששבע דיו מניהיליזם והרס, עבר לפעילות הבונה יותר של הסוריאליזם. הוא ניסה לשלב בין הסוריאליזם ובין המרקסיזם, השתתף בתנועת ההתנגדות הצרפתית (הרזיסטנס) במהלך מלחמת העולם השנייה והצטרף למפלגה הקומוניסטית בשנת 1947, לאחר שקיבל את האזרחות הצרפתית. הוא פרש מהמפלגה הקומוניסטית בשנת 1956, כפעולת מחאה על דיכוי המרד ההונגרי על ידי ברית המועצות.

בנובמבר 1942 נכלל ברשימת הסופרים היהודים שנאסרו לפרסום ברומניה תחת משטר אנטונסקו.

הרפתקאותיו הפוליטיות קירבו אותו לבני אדם, ובהדרגה היה למשורר לירי המבטא את הנשמה הדוויה בין מרד ובין הפליאה המתחייבת מהטרגדיות היומיומיות של המצב האנושי.

טריסטן צארה נפטר בפריז ונטמן בבית הקברות מונפרנאס (Cimetière de Montparnasse).

עיקר כתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1916 La Première Aventure céleste de Monsieur Antipyrine, "ההרפתקאה השמימית הראשונה של אדון אנטיפירין".
  • 1918 Vingt-cinq poèmes "עשרים וחמש פואמות".
  • 1924 Sept manifestes Dada "שבעה כרוזים של דאדא".
  • 1931 L'Homme approximatif האדם, "פחות או יותר".
  • 1950 Parler seul "דיבור ביחידות".
  • 1953 La Face intérieure "הפנים הפנימיים".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]