טריטוריית וושינגטון
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תאריכי הקמה |
1853  |
| תאריכי פירוק |
1889 |
| ישות קודמת |
.svg){kind=small} טריטוריית אורגון |
| ישות יורשת |
 וושינגטון .svg){kind=small} טריטוריית נברסקה טריטוריית איידהו |
  | |
הטריטוריה של וושינגטון הייתה טריטוריה מאורגנת מאוגדת של ארצות הברית שהתקיימה מ-2 במרץ 1853 עד 11 בנובמבר 1889, אז התקבל השטח לאיחוד כמדינת וושינגטון. הטריטוריה הוקמה מהחלק של טריטוריית אורגון מצפון לנהר קולומביה התחתון ומצפון לקו הרוחב ה-46 ממזרח לקולומביה. בהיקף הגדול ביותר, הטריטוריה כללה גם את כל איידהו המודרנית וחלקים ממונטנה וויומינג, לפני שהוגדרו גבולותיה הסופיים ב-1863.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תסיסה לטובת שלטון עצמי התפתחה באזורי טריטוריית אורגון מצפון לנהר קולומביה בשנים 1851–1852. קבוצה של מתיישבים בולטים מאזורי קאוליץ ופוג'ט סאונד נפגשו ב-25 בנובמבר 1852, ב"ועידת מונטיצלו" בלונגוויו של ימינו, כדי לנסח עצומה לקונגרס של ארצות הברית הקוראת להקים טריטוריה נפרדת מצפון לנהר קולומביה. לאחר קבלת אישור מהממשלה הטריטוריאלית של אורגון, ההצעה נשלחה לממשלה הפדרלית.
הצעת החוק להקמת הטריטוריה, HR 348, הוכרזה בבית הנבחרים של ארצות הברית על ידי הנציג צ'ארלס א. סטיוארט ב-25 בינואר 1853. הנציג ריצ'רד ה. סטנטון טען שהשם המוצע - הטריטוריה של קולומביה - עלול לבלבל עם המחוז של בירת המדינה, טריטוריית קולומביה (כיום מחוז קולומביה), והציע במקום זאת שם המכבד את ג'ורג' וושינגטון. לפיכך, הצעת החוק תוקנה עם השם וושינגטון, אם כי לא בלי דיון מסוים, והועברה בבית הנבחרים ב-10 בפברואר, עברה בסנאט ב-2 במרץ, ונחתמה על ידי הנשיא מילרד פילמור באותו יום. הטיעון נגד קריאת הטריטוריה וושינגטון הגיע מהנציג אלכסנדר אוונס ממרילנד, שטען נגד ההצעה, שאמנם אין מדינות בשם וושינגטון, אבל מחוזות, ערים ועיירות מרובות נקראו בשם זה ולכן זה יכול להיות מקור הבלבול עצמו. אוונס הרגיש ששם הטריטוריה החדשה המוצעת צריך לשקף את הטרמינולוגיה המקומית. הוא הצהיר שיהיה נכון יותר לתת לטריטוריה "איזה שם אינדיאני יפהפה". ההחלטה הייתה מנוגדת לרצונות התושבים, ועיתונים מקומיים דיווחו על רגשות מעורבים מצד האזרחים, אף שהקבלה הכללית של שינוי השם הייתה חיובית.
אייזק סטיבנס, שמונה למושל הראשון של השטח, הכריז על אולימפיה כבירה הטריטוריאלית. סטיבנס גם היה חלק בלתי נפרד בניסוח ובמשא ומתן על הסכמים עם להקות ילידים בטריטוריית וושינגטון. בית מחוקקים טריטוריאלי נבחר והתכנס לראשונה בפברואר 1854, ובית המשפט העליון הטריטוריאלי הוציא את החלטתו הראשונה בהמשך השנה. קולומביה לנקסטר נבחרה כנציגה הראשונה לקונגרס האמריקאי.
הגבולות המקוריים של הטריטוריה כללו את כל מדינת וושינגטון של ימינו, כמו גם את צפון איידהו ומונטנה ממערב לחלוקה היבשתית. עם קבלתה של מדינת אורגון לאיחוד בשנת 1859, סופחו החלקים המזרחיים של טריטוריית אורגון, כולל דרום איידהו, חלקים מוויומינג ממערב לחלוקה היבשתית וחלק קטן ממחוז רוואלי, מונטנה של ימינו צורפו לטריטוריית וושינגטון. הקצה הדרום-מזרחי של הטריטוריה (בוויומינג של היום) התווסף לטריטוריית נברסקה ב-2 במרץ 1861.[1]
בשנת 1863, אזור טריטוריית וושינגטון ממזרח לנהר הסנייק וקו האורך ה-117 אורגן מחדש כחלק מטריטוריית איידהו שזה עתה הוקמה, והותיר את השטח בגבולותיה הנוכחיים של מדינת וושינגטון, שהתקבלה לאיחוד ב-11 בנובמבר 1889, כמדינה ה-42 של ארצות הברית.
לפני הקמת המדינה, התיישבויות רבות בשטח התמודדו על תואר הבירה. בין המועמדות המובילות לתואר, מלבד אולימפיה, היו סטיילקום, ונקובר, פורט טאונסנד ואלסבורג, שנחרבה בשריפה גדולה זמן קצר לפני הקמת המדינה. גם לאחר שאולימפיה נבחרה כבירה, המחלוקת המשיכה והיא הסתיימה רק לאחר השלמת בניית בית הנבחרים של המדינה.
-
טריטוריית וושינגטון (בירוק) וטריטוריית אורגון (בכחול) ב-1853 -
טריטוריית וושינגטון (בירוק) ומדינת אורגון ב-1859 -
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Statistician and Economist". The Statistician and Economist. San Francisco: L.P. McCarty. 19: 59. 1897–1898.