טרביטש לינקולן

טרביטש לינקולן
Ignaz Trebitsch-Lincoln

לידה	4 באפריל 1879 פקש, הונגריה
פטירה	7 באוקטובר 1943 (בגיל 64) שאנגחאי, ממשלת וואנג ג׳ינגווי
מדינה	הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת, הונגריה
השכלה	אוניברסיטת מקגיל
תקופת הפעילות	? – 7 באוקטובר 1943
תפקיד	חבר הפרלמנט ה־29 של הממלכה המאוחדת

טרביטש לינקולן (באנגלית: Trebitsch Linkoln; ‏4 באפריל 1879 – 6 באוקטובר 1943) היה פוליטיקאי, הרפתקן בינלאומי, משתף פעולה נאצי, אמן הונאה, נזיר בודהיסטי ומרגל ממוצא יהודי-הונגרי. טרביטש ידוע בעיקר בשל מעלליו השונים ונטייתו להמיר את עצמו למספר דתות שונות. שארי פוניו הייתה קרובת משפחתו.

ביוגרפיה

טרביטש לינקולן נולד בשנת 1879 בהונגריה בשם איגנץ טימוטי טרביטש, למשפחה יהודית דתית מרובת ילדים. אביו נתן טרביטש היה יליד מוראביה שבאימפריה האוסטרית, כיום בצ'כיה. בנעוריו הצטרף לאקדמיה ההונגרית המלכותית לאמנות הדרמה אך היה מבוקש על ידי המשטרה על גנבות זעירות. כבעל תאוות נדודים עזה נדד בצעירותו בין אנגליה וגרמניה. בלונדון המיר דתו לנצרות לותרנית והוטבל בשם "איגנציוס טימוטיוס טרביטש". טרביטש עבר למונטריאול בקנדה שם שימש כמיסיונר וניסה להמיר את האוכלוסייה היהודית. במהלך שהותו טרביטש עבר לזרם הפרסביטריאני ולאחר מכן לזרם האנגליקני. בזמן הזה הוא נישא לאישה בשם מרגרו וחזר לאנגליה לאחר ריב על המלגה שלו. באנגליה שימש זמן קצר ככומר בכנסייה אנגליקנית כפרית בעיירה אפלדור שבמחוז קנט. לאחר מכן הפך למזכירו של איש עסקים עשיר, חבר המפלגה הליברלית, ובשירותו יצא לשליחויות רבות באירופה למרות שעדיין לא הוכר כאזרח בריטי. בבחירות בינואר 1910 נבחר לפרלמנט הבריטי, בשם טרביטש לינקולן, כנציג מטעם המפלגה הליברלית. כיהן בפרלמנט שנה אחת בלבד אך הסתבך בעסקאות שונות בהן נותר חייב לנושים אלפי לירות שטרלינג ולא הצליח לזכות בשנית במושב בבחירות שנערכו בדצמבר באותה שנה.

טרביטש לינקולן העתיק את עסקיו למזרח אירופה ועסק ביזמות בכספי משקיעים בתעשיית הנפט של רומניה וגליציה שבפולין. בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא היה מעורב בעוד מספר פעולות מסחריות כושלות, והתגורר זמן מה בבוקרשט. טרביטש נותר חייב למשקיעים למעלה ממאה אלף לירות שטרלינג. על כך הועמד לדין בפני בית משפט רומני ובה בעת היה מבוקש על ידי הסקוטלנד יארד בגין עבירות מרמה וזיוף. במצב זה החליט להסב את עיסוקו מנוכלות והונאה לריגול, והציע את שירותיו כמרגל (למעשה, כסוכן כפול) לבריטניה. כשהצעותיו לא נענו, טרביטש נסע להולנד ויצר קשר עם הגרמנים שהסכימו להעסיקו כסוכן כפול אך פוטר זמן קצר לאחר מכן. כשחזר לאנגליה הצליח להתחמק ממעצר ובשנת 1915 נמלט לארצות הברית באונייה שם ניהל מספר רב של מערכות יחסים תחת זהויות רבות. בארצות הברית ניסה ליצור קשר עם הנספח הצבאי פרנץ פון פאפן אך קיבל הוראה מברלין שלא לחבור אליו. טרביטש מכר את סיפורו למגזין New York World תחת הכותרת "Revelation of I. T. T. Lincoln, Former Member of Parliament Who Became a Spy" ובשנת 1916 הוציא לאור את ספרו "Revelations of an International Spy".

ממשלת בריטניה, נחושה להימנע ממבוכה, העסיקה את סוכנות הבילוש הפרטית פינקרטון כדי לאתר את טרביטש. לבסוף נעצר והוסגר לאנגליה בגין הונאה, אזרחותו הבריטית נשללה והוא נשפט לשלוש שנות מאסר בכלא פארקהרסט באי וייט. במהלך שהותו בכלא הבריטי הוא נתמך כלכלית על ידי אשתו והמאהבות שלו, חלקן אפילו ביקרו אותו. לבסוף אשתו של טרביטש נקלעה לעוני, אך נשארה נאמנה והגנה על טרביטש לאורך כל שהותו בכלא.

בשנת 1919 שוחרר וגורש לרפובליקת ויימאר. פליט חסר פרוטה, טרביטש פילס את דרכו להתחבר לחוגי הימין הקיצוני והכיר בין היתר את וולפגנג קאפ, אריך לודנדורף ומקס באוור. בשולי הימין המיליטריסטי הקיצוני היה בין הקונספירטורים בניסיון ההפיכה של וולפגנג קאפ ב-1920 (הידוע בשם הפוטש של קאפ) ונועד להיות איש הקשר לעיתונות הזרה בממשלת הקושרים. בתפקיד זה היה אחראי לצנזורת העיתונים ואף פגש את אדולף היטלר. אחרי כישלון הפוטש ברח לבוואריה, אך חזר לברלין כדי לפגוש את אחת המאהבות שלו, ושם נעצר. הוא ברח ממעצרו ונמלט לווינה ומשם לבודפשט. במנוסתו השתמש בזהויות ותחפושות שונות בעשרה שמות בדויים.

בהונגריה הצטרף טרביטש לינקולן לחוגי הימין הקיצוני שהתנגדו לחוזה ורסאי ולחוזה טריאנון. טרביטש חבר למספר פלגים פוליטיים שוליים כמו ברית רופפת של מונרכיסטים וריאקציונרים מכל רחבי אירופה הידועה בשם "White International". לאחר זמן מה גילו אנשי הימין הקיצוני שטרביטש יהודי מומר, והחליטו להתנקש בחייו משום שהרפתקאותיו סיכנו את ארגוניהם. טרביטש זייף את מותו ונמלט מבודפשט ונטל עמו מזוודה מלאת מסמכים של ארגוני הימין הקיצוני, אותם ניסה למכור ללא הצלחה לבריטים ולצרפתים. עלה בידו למכור אותם לשלטונות צ'כוסלובקיה תחת זהות בדויה, והציג את עצמו כאחד ממנהיגי הארגון ממנו ברח. טרביטש הצליח למכור את המסמכים, אך לאחר תחקיר, הממשלה הצ'כוסלובקית גילתה על מעלליו ועצרה אותו. טרביטש הצליח להתחמק ממעצר. לאחר מכן הוא נעצר בווינה וגורש ממנה, ובשנת 1922 הגיע ליפן וממנה לסין.

בסין הסתפח לאחדים מאילי המלחמה הסינים שלחמו באותה תקופה אלו באלו, והפך ליועצו של המצביא יאנגסן שכבש אז את אזור צ'אנגפינג. לאחר מכן נטש את יאנגסן ושירת תחת מספר מצביאים אחרים, ביניהם וו פאיפו. במהלך שהותו בסין חזר על תעלוליו הכספיים ונדד הלוך ושוב בין סין לאירופה. בעקבות חזיונות מיסטיים החל טרביטש לחקור רעיונות בודהיסטים ותאוסופים ולכן עבר למנזר בסרי לנקה. במהלך העפלה לסרי לנקה עצר באי ג'אווה שבאינדונזיה, שם נטש את משפחתו אשר מצאה את דרכה חזרה לאנגליה, לבד מבנו ג'ון.

הוא נאלץ להגיע מהמזרח הרחוק לבריטניה, כאשר בנו האחר, ששירת כסמל בצבא הבריטי, נדון למוות על ידי בית דין צבאי באשמת רצח. הבן הוזמן לארוחה בבית ארוסתו בערב חג המולד 1925. כדי שלא להגיע בידיים ריקות החליט לפרוץ לאחד הבתים במטרה למצוא כסף או דבר מה שיוכל להביא כמתנה. בעל הבית הפתיע אותו והוא ירה בו והרגו. מתוך אגרטל שבבית לקח כמה שושנים ויצא לבית ארוסתו. שוטרי הסקוטלנד יארד עלו על עקבותיו, שלפו אותו מהארוחה והוא הועמד לדין. האב חש להציל את בנו. בכוונתו היה להציע לשלטונות בבריטניה למסור להם סודות צבאיים שברשותו תמורת חיי בנו. ספינתו התעכבה בתעלת למאנש בשל הערפל, הוא הגיע ללונדון לאחר שבנו כבר הוצא להורג ונאלץ לשוב לסין ריקם.

בשנת 1931 הפך טרביטש לינקולן לנזיר בודהיסטי בשם "צ'או קונג". הוא הקים מנזר בשנגחאי, והצליח לגייס כ-150 נזירים, כולם נדרשו להעביר את כל רכושם לטרביטש. כאב המנזר עינה חלק מהנזירים ובילה זמן בפיתוי הנזירות. בשנת 1937, הוא העביר שוב את נאמנותו, הפעם לאימפריה של יפן, והפיק תעמולה אנטי-בריטית בשמם. מקורות סיניים אומרים שהוא גם כתב מכתבים ומאמרים רבים לעיתונות האירופית בגנות התוקפנות האימפריאלית היפנית בסין.

בראשית מלחמת העולם השנייה יצר קשר עם סוכן נאצי בשאנגחאי והציע את שירותיו לגרמניה הנאצית, הוא הציע לשדר עבורם ולקומם את כל הבודהיסטים של המזרח הרחוק כנגד כל השפעה בריטית שנותרה באזור. מפקד הגסטפו במזרח הרחוק, קולונל האס אס יוזף מייזינגר, דחק שתוכנית זו תזכה לתשומת לב רצינית. אפילו הוצע לאפשר לטרביטש ללוות סוכנים גרמנים לטיבט כדי ליישם את התוכנית. הוא הכריז על עצמו כדלאי לאמה החדש לאחר מותו של הדלאי לאמה ה-13, מהלך שנתמך על ידי היפנים אך נדחה על ידי הטיבטים למרות מאמצים מהצד היפני לגרוף לגיטימציה לטרביטש. היינריך הימלר התלהב, כמו גם רודולף הס, אבל הכל עלה בתוהו לאחר שהאחרון טס לסקוטלנד במאי 1941 לניהול משא ומתן עם הבריטים, שם נתפס. התברר שעשה זאת עקב עצה אסטרולוגית שניתנה לו. לאחר מכן, אדולף היטלר שם קץ לכל מזימות פסאודו-מיסטיות, ובין היתר גם פרויקט זה בוטל לאחר שריינהארד היידריך גילה על מוצאו היהודי של טרביטש.

במהלך הפלישה היפנית לאינדונזיה בנו ג'ון שנשאר באי ג'אווה נעצר ועונה על ידי הצבא היפני, ולבסוף לקח את חייו. בשנת 1943 טרביטש גילה שאחיו מת בשואה. טרביטש מחה על רצח העם במכתב להיטלר. כתגובה ביקש הפיקוד העליון הנאצי שממשלת הכיבוש היפני בשנגחאי תרעיל את טרביטש. התגובה לבקשה זו לא ידועה. עם זאת, טרביטש אכן מת מבעיות בטן בשנגחאי בשנת 1943, בגיל 64.

הסופר והמתרגם יוסף נדבה, שנכח בקבורתו, הביע לאחר זמן השערה כי ארון הקבורה היה ריק. נדבה העלה את קורות חייו של טרביטש לינקולן בספר ביוגרפי. דמות של "הטרביטש האמיתי" (az igazi Trebitsch) מופיעה גם בספר הרפתקאות סאטירי פופולרי של הסופר ההונגרי ינה רייטה.

לקריאה נוספת

• יוסף נדבה טריביטש לינקולן - פרשת חיים סוערים, הוצאת שמואל זימזון, תל אביב, 1956

• Bernard Wasserstein, The Secret Lives of Trebitsch Lincoln, Yale University Press, 1988. ISBN 0-300-04076-8.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טרביטש לינקולן בוויקישיתוף

• יוסף נדבה, "טרייכיטש איגנציוס לינקולן" המשקיף 30.1.1942.
• טרגדית טרביטש לינקולן ובנו ז'וה, דואר היום, 4 בינואר 1932
• רונן דורפן, סיפורו הבלתי נתפש של אמן ההונאה והבגידה, באתר אנו, פברואר 2022
• IGNATIUS T. LINCOLN, SPY, ARRESTED HERE; Man Deported Six Years Ago Is Charged With Slipping Back Into America. LIVED UNDER AN ALIAS But He Wrote Federal Authorities for Permission to Stay Under His Own Name, הניו יורק טיימס, January 28, 1922
• איגנציוס טימותי טריביץ-לינקולן (1879-1943), דף שער בספרייה הלאומית