טרור כלכלי

טרור כלכלי הוא מאבק אשר נעשה על מנת לחבל בפעילותה התקינה של המערכת הכלכלית באזור או במדינה מסוימת; על מנת לזרוע פחד בקרב האוכלוסייה באותו אזור או מדינה. טרור כלכלי עשוי לפגוע ביציבות הכלכלית, בחלוקת המשאבים או בערכם של המשאבים הכלכליים.

הגדרה

מרכז ז'נבה למדיניות אבטחה תיאר בשנת 2005 את תופעת הטרור הכלכלי:

בניגוד ללוחמה כלכלית, שנערכת על ידי מדינות כנגד מדינות אחרות, "טרור כלכלי" מתבצע על ידי שחקנים רב-לאומיים, שהם לאו דווקא מדינות. הטרור עשוי להתבצע בדרכים מתוחכמות ומתואמות בין השחקנים, במטרה לשבש את היציבות הכלכלית והפיננסית של מדינה, קבוצת מדינות או חברה, באמתלה של מניעים אידאולוגיים או דתיים. פעולות אלה, אם ייעשו, יכולות להיות הפעלת אלימות ישירה (איומים, חיסולים) או עקיפה (חוקים דרקוניים, שיבוש הליכי משפט, זיוף ראיות, עקיפת סמכות מקבלי ההחלטות, שוחד וכדומה). לפעולות יכולות להיות השלכות מיידיות, או שייצרו השפעות פסיכולוגיות שיגרמו להשלכות כלכליות במשך דורות.

— Roundtable on economic terrorism, 2005, Geneva Centre for Security Policy

על פי הגדרה זו, טרור כלכלי מתאפיין בשתי תכונות יסודיות:

1. הפעולה מתבצעת על ידי שחקנים רב-לאומיים, ולאו דווקא על ידי מדינות.
2. פעולת הטרור הכלכלי מכוננת כנגד המערכת הכלכלית והפיננסית של מדינת המטרה.

פגיעה בשרשרת האספקה

טרור כלכלי מתייחס לרוב למניפולציה סודית שמבצעת מדינה או אומה במישור הכלכלי על ידי גורמים ממלכתיים או לא-מדינתיים. עם זאת, הטרור הכלכלי עשוי להיות גם גלוי תחת מעטפת של סנקציות כלכליות. טרור כלכלי מכוון לאזרחים של מדינות או קבוצות בחתירה להשגת מטרות פוליטיות.

לדוגמה התקפות טרור כנגד נמלים וגבולות יבשתיים פוגעות בשרשרת האספקה ומצריכות יישום צעדים נוספים כדי להבטיח הגעה בטוחה של המוצר. צעדים אלו מאלצים את עלות הייצוא והיבוא של סחורות לעלות. הכלכלות של המדינות המתפתחות הן יכולות להיות המושפעות ביותר, משום שההאטה בייצוא והיבוא תשפיע על יכולתה של המדינה להילחם בעוני. עלייה בעוני עלולה לגרום למרידות בקרב האוכלוסייה ולגרום לאי-יציבות פוליטית ובכך כופה עלייה עוני גדול יותר.

כדי להתמודד עם פיראטיות, ממשלות ותעשיות ימיות חייבות לנקוט באמצעי מניעה. מינהל הימי של ארצות הברית אומר כי "פעולות אלו עשויות לכלול נוכחות צבאית גדולה יותר באזורים בסיכון גבוה, ניתוב ספינות כדי לעקוף את מפרץ עדן, תשלום דמי ביטוח גבוהים יותר, שכירת מאבטחים פרטיים והתקנת ציוד הרתעה לא קטלני". עלות אמצעי המניעה הללו מגולגלת על הצרכנים ועל משלמי המיסים, ובסופו של דבר מפנה את הכסף מתחומים אחרים במשק.

ראו גם

• כלכלת טרור

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא טרור. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.