טרגובישטה (בולגריה)
| |||
 | |||
| כיכר בטרגובישטה | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | טרגובישטה | ||
| ראש העיר | קראסימיר מירב | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-16 | ||
| שטח | 87.427 קמ"ר | ||
| גובה | 170 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 44,458 (15 ביוני 2024) | ||
| קואורדינטות | 43°15′N 26°35′E / 43.250°N 26.583°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.targovishte.bg | |||
טְרְגוֹבִישְטֶה (בבולגרית: Търговище) היא עיר במזרח בולגריה, בירת מחוז טרגובישטה השוכנת על שתי גדותיו של הנהר וראנה ו-339 ק"מ דרומית מערבית לבירה סופיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית התיישבות מאורגנת באזור על ידי שבטים תראקים מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת. במקום נמצאו שרידים מהמאה ה-5 לפנה"ס עידן הממלכה התראקית. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס נכבש המקום על ידי צבא הרפובליקה הרומית ועם הפיצול באימפריה הרומית עבר לידי האימפריה הביזנטית. בפאתי טרגובישטה נמצאו שרידי מצודה ביזנטית, ישוב מתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה ומצודה נוספת מתקופת האימפריה הבולגרית השנייה. במחצית השנייה של המאה ה-14 נפל היישוב בידי האימפריה העות'מאנית והוא מוזכר בשמו העות'מאני אֶסְקִי דֶג'וּמָאיָיה בתעודות עות'מאניות מ-1573. במחצית השנייה של המאה ה-19 עידן התחייה הלאומית הבולגרית נבנו בעיר כנסיות ובית ספר והיא שימשה בסיס אזורי לתנועת המרד הבולגרי נגד העות'מאנים. ב-9 בינואר 1878 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית ולאחריה הפכה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין, חלק מנסיכות בולגריה. ב-1934 שונה שם העיר לטרגובישטה שמשמעו שוּק או יָרִיד[1].
כלכלה ותחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]51% מהתוצר המקומי הגולמי מגיעים ממסחר וקמעונאות, 13.4% מתעשייה, 10.2% מתחבורה ו-5% מחקלאות. למעלה ממחצית התמ"ג בתחום התעשייה מגיע מתעשיית המזון והטבק. הגידולים החקלאיים המרכזיים הם חיטה, שעורה, תירס, חמניות וענבים. כמו כן מגדלים צאן, בקר וחזירים לתעשיית הבשר והחלב. טרגובישטה מצויה על הכביש המהיר בין וארנה לסופיה ומקושרת לרשת כבישים בין עירוניים לערים הסמוכות. העיר מחוברת לרשת מסילות הברזל הבולגרית ותחנת הרכבת המרכזית בעיר מקושרת לקו הישיר סופיה – גורנה אוריאחוביצה - וארנה. כ-13 ק"מ מהעיר ממוקם נמל תעופה קטן המשמש לתעבורת נוסעים ותעבורת סחורות.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית טרגובישטה מצויה במגמת קיטון בשיעור שנתי של 5%, בשל אחוז תמותה הגדול מאחוז הילודה. 49.1% מהאוכלוסייה הם גברים ו-50.9% הן נשים. בראשית המאה ה-21 עמד שיעור האבטלה בטרגובישטה על 28.4%.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטרגובשיטה שורר אקלים ממוזג. הטמפרטורה שנתית הממוצעת היא 10.7oc וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 585 מילימטרים. מהירות הרוח הממוצעת היא בין 4 ל-5 מטר לשנייה.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטרגובישטה התגוררה קהילה יהודית קטנה בת כמה עשרות נפשות. הקהילה לא נכללה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בממלכת בולגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלו מרבית יהודי העיר למדינת ישראל. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובטרגובישטה נמנו 9 יהודים[2]. בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טרגובישטה- טרגובישטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תקציר ההיסטוריה של טרגובישטה, באתר bulgaria.domino (באנגלית).
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
| רשויות מקומיות וערי מחוז טרגובישטה שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
