טראיריזם

טראיריזם (ברומנית: Trăirism, מהמילה הרומנית trăire "חוויה") היה זרם בפילוסופיה הרומנית בתקופה שבין מלחמות העולם שנציגו הבולט והאידאולוג הראשי שלה היה נאיה יונסקו. גישתו קיבלה השראה מ"פילוסופיית החיים" (של הוגים כמו קירקגור, ניטשה, שפנגלר, ברגסון, סולוביוב, ברדיאייב ואחרים) שדגלה בראשונות החוויה לעומת השכל. השם "טראיריזם" הומצא על ידי מבקר הספרות שרבאן צ'וקולסקו, שתרגם לרומנית את המונח הגרמני Lebensphilosophie (הפילוסופיה של החוויה).

בהקשר זה מקבלות עדיפות הגישה המיסטית על זו השכלית, הגאולה לעומת האידיאלים התרבותיים, המעשים הרוחניים לעומת החקר האקדמי וכו'. נאיה יונסקו שאף לביסוס פילוסופיה רומנית שעקרונותיה יהיו המיסטיקה והסמכות, האופייניות לפי דעתו למזרח האירופי. בתוך האסכולה הזאת התחדדו כמה גישות שונות: מירצ'ה וולקנסקו נמשך לכיוון הרוחניות הדתית, בעוד אמיל צ'וראן שאף לחוויה פרֶנֶטית, ניהיליסטית מתוך פסימיות. האידאולוגיה הטראיריסטית התאפיינה בגישה פילוסופית "לירית": אין פילוסופיה מדעית, ישנן רק "התפלספויות" שאינן בהכרח ניתנות להשוואה או תואמות זו בזו. כמו בחיים, הפילוסופיה יכולה ליצור קונפליקטים, ומטבען הפרדיגמות הלא תואמות הן מנוגדות ואינן יכולות להתפשר מבחינה תאורטית. הרבה מההוגים הטראיריסטים ביטאו בזמנם השקפות פוליטיות ימניות קיצוניות. נאיה יונסקו עצמו היה מעריץ של התנועה הליגיונרית. בפועל, למרות שלא היה חבר בה עשה נפשות לטובתה והרבה מתלמידיו היו חברים פעילים בתנועה פאשיסטית זו.