לדלג לתוכן

טסטוסטרון אנדקנואט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טסטוסטרון אנדקנואט
שם IUPAC
(8R,9S,10R,13S,14S,17S)-10,13-dimethyl-3-oxo-1,2,6,7,8,9,11,12,14,15,16,17-dodecahydrocyclopenta[a]phenanthren-17-yl undecanoate
שמות מסחריים בישראל
נבידו
נתונים כימיים
כתיב כימי C30H48O3 
מסה מולרית 456.70032 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 7%
מטבוליזם טסטוסטרון אנדוקנואט עובר פירוק והופך לטסטוסטרון טבעי, המופרש בשתן. המטבוליטים העיקריים הם אסטרדיול ודהידרוטסטוסטרון
בטיחות
מעמד חוקי Rx תרופת מרשם
סיכון לתלות לא קיים
דרכי מתן זריקה
מזהים
קוד ATC G03BA03 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 5949-44-0
PubChem 65157
ChemSpider 23089522
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טסטוסטרון אנדקנואט (testosterone undecanoate) היא זריקה לטיפול ארוך טווח להעלאת רמות הטסטוסטרון, הרשומה לטיפול בחסר בטסטוסטרון – היפוגונדיזם – מצב שבו גברים סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון[1]. לתכשיר טווח פעילות ארוך ביחס לאפשרויות הטיפול האחרות, ובדרך כלל יש לקבלו אחת לשלושה חודשים. התכשיר מאושר ומשווק באירופה, ישראל ובמדינות נוספות בעולם[2].

לסובלים מהיפוגונדיזם הטיפול המקובל הוא מתן טסטוסטרון בתרופה להשלמת ההורמון החסר. עם זאת, אין דרך למתן פשוט כגון תרופה לבליעה. תכשירי הטסטוסטרון מחייבים מרשם רופא לרכישה בבתי המרקחת. הטיפול משפיע בדרך כלל תוך מספר שבועות, אם אכן מקור הבעיה הוא החסר בטסטוסטרון. לאחר תחילת הטיפול חשוב לבחון את השינוי בהרגשה הכללית ואת השיפור בתסמיני חסר הטסטוסטרון מהם סובל המטופל. יש לעקוב אחר רמת הטסטוסטרון באופן תקופתי ולוודא כי הרמה אינה גבוהה או נמוכה מדי ולהתאים את מינון התרופה לפי תוצאות בדיקות הדם[3].

ככלל, הטיפול בטסטוסטרון אנדקנואט נחשב לנוח מבין אפשרויות הטיפול, בעיקר בשל הטווח הארוך (כשלושה חודשים) בין זריקה לזריקה. עם זאת התכשיר יקר גם לאחר השתתפות קופות החולים, ואצל חלק קטן מהמטופלים השיפור אינו מספיק.

חוסר בטסטוסטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היפוגונדיזם

היפוגונדיזם הוא המונח הרפואי ל"תסמונת חוסר בטסטוסטרון". הפרשת הטסטוסטרון מגיעה לשיאה בגיל הבגרות, אולם עם השנים רמת הטסטוסטרון פוחתת והחל מגיל 50–60 עשויה לחול ירידה משמעותית בייצורו. אצל חלק מהגברים חלה ירידה קיצונית החורגת מתחום הנורמה, המוגדרת כתסמונת חוסר בטסטוסטרון – היפוגונדיזם. כ-10% מבני ה-50–60 לוקים בתסמונת, ומעל גיל 60 מדובר ב-20% מהגברים. בסיכון יתר נמצאים גברים שכבר סובלים מהשמנה בטנית מוגברת, סוכרת, רמת שומנים (כולסטרול#ברפואה) גבוהה ויתר לחץ דם[4].

תסמינים של חוסר טסטוסטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירידה בכמות, איכות ומשך הזקפה, חשק מיני נמוך, עלייה באחוז השומן בגוף, עלייה ב-BMI, ירידה ביכולת הגופנית, ירידה בצפיפות העצמות עד כדי שברים שהופיעו ללא כל חבלה או לאחר חבלה קלה יחסית, אובדן גובה, גלי חום, הזעה, ירידה באנרגיה ובמוטיבציה שעשויה להתבטא בירידה כללית בתפקוד כולל ביצועים בעבודה, ירידה ביוזמה ובביטחון העצמי, תחושת עצבות, מצב רוח דיכאוני, בעיות בזיכרון, בעיות בריכוז, הפרעות בשינה – קושי בשינה או ישנוניות יתר[5][6].

אבחון-עצמי ראשוני: ניתן לבצע אבחון עצמי ראשוני באמצעות שאלון Androgen Deficiency in the Aging Male questionnaire (המוכר כ"שאלון ADAM"), הזמין באתר החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני (היל"ם)[7]. השאלון נוסח על ידי חוקרים באוניברסיטת סנט לואיס בשנת 2000[דרושה הבהרה], והתקבל על ידי הקהילה הרפואית כאמצעי ראשוני לאבחנת היפוגונדיזם[8]. אם השאלון מצביע על אפשרות של היפוגנדיזם ההמלצה המקובל היא למדוד באמצעות בדיקת דם את רמת הטסטוסטרון, שרמתו התקינה היא 12 ננומול לליטר ומעלה[9]. כמו כן מומלץ לבדוק את רמת הטסטוסטרון בקרב חולים הסובלים ממחלות סיסטמיות, בהן השכיחות של חסר טסטוסטרון גבוהה, כגון התסמונת המטבולית[10].

חשק מיני נמוך וטסטוסטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התסמינים העיקריים של היפוגונדיזם הוא ירידה בחשק המיני, לצד ירידה בכמות הזקפות העצמוניות, ירידה בפעילות המינית וליבידו נמוך. ההערכה המקובלת בקרב רופאים מומחים במיניות היא שעל כל 15 גברים שמתלוננים על בעיות זקפה, יש גבר אחד שמתלונן על בעיות בחשק המיני[11]. בדיקות רמות טסטוסטרון מעידות כי כ-20% מכלל הגברים שגילם עולה על 55 סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. בדיקה של רמת ההורמון השמיש ביולוגית, מעידה כי מחצית מכלל הגברים מעל 55 שנים סובלים מהתופעה[12].

חשק מיני נמוך עשוי להופיע כתוצאה מגורמים פיזיולוגיים אחרים: שימוש באלכוהול וסמים, השמנת יתר קיצונית, תרופות (כגון תרופות לטיפול בבעיות בערמונית ותרופות פסיכיאטריות שונות), מחלות סיסטמיות קשות (כמו סוכרת), היפרפרולקטינמיה – עלייה בהורמון הפרולקטין, הוא ההורמון האחראי על הנקה אצל נשים, וכשהוא ברמה גבוהה אצל גברים הוא עלול לגרום לירידה בחשק המיני, וגם לפגיעה ניכרת בתפקוד המיני.
ישנן גם סיבות פסיכולוגיות שעשויות לגרום לירידה בחשק המיני: דיכאון, מתח וחרדה, בעיות הקשורות בילדות, בעיות בזוגיות וירידת חשק כאפקט נלווה של בעיות מיניות אחרות (כמו ירידה בזקפה).

אין-אונות וטסטוסטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה בזקפה – קושי להגיע לזקפה, זקפה קצרה מדי או חלקית – עשויה להיגרם מרמה נמוכה מדי של טסטוסטרון בגוף, ועל כן טיפול תרופתי להעלאת רמת הטסטוסטרון לרמה תקינה עשוי במקרים רבים לסייע לשיפור הזקפה. לעיתים ניתן טיפול משולב של תרופה להעלאת הטסטוסטרון עם התרופות לזקפה (ויאגרה, סיאליס ולויטרה בטבלייה מסיסה – ורדנפיל) אם התרופות לבדן לא מועילות[13].

תסמונת מטבולית וטסטוסטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסמונת המטבולית היא אוסף תסמינים שמעלים את הסיכוי לתחלואה בסוכרת מסוג 2 או במחלות לב וכלי דם. התסמינים הם השמנה בטנית, יתר לחץ דם, כמות גבוהה של טריגליצרידים בדם, היפרגליקמיה בצום, HDL נמוך. חסר בטסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית והוא משפיע עליה לרעה[14]. מחקרים הראו שטיפול בטסטוסטרון מסייע בשיפור התסמינים[15]. מחקר שפורסם ב-2012 במגזין Obesity, מראה כי טיפול בטסטוסטרון במשך חמש שנים הוביל להפחתת משקל משמעותית וירידה ניכרת בהיקף המותניים בגברים שסבלו מחוסר בטסטוסטרון. החולים שהשתתפו במחקר היו 255 גברים שפנו לאורולוג כדי לטפל בבעיות בתפקוד המיני והופנו לקבלת טיפול בנבידו. לצד השיפור בסימפטומים של בעיית חוסר בטסטוסטרון, נמצא גם כי החולים ירדו במשקל - תופעה שלא הייתה צפויה או מכוונת כחלק משאלת המחקר המרכזית[16].

שימוש קליני בנבידו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבידו משווק בישראל ובאירופה על ידי חברת התרופות הגרמנית באייר (Bayer). התכשיר מספק טיפול יעיל שמחזיר את רמות הטסטוסטרון לתחום הפיזיולוגי התקין, משפר את ערכי מדד ה- Aging Males Symptoms ‏(ASM) וכן מדדים מטבוליים[17]. בקרב גברים עם היפוגונדיזם שמתחיל בגיל מאוחר, טיפול בטסטוסטרון משפר את איכות חיי המין ואת הרכב הגוף (גידול במסת שריר, הפחתת מסת השומן)[18].

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי השכיחות ביותר בטיפול עם נבידו הם אקנה וכאב באזור ההזרקה. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן פוליציטמיה (עלייה בספירת כדוריות הדם האדומות), עלייה במשקל, גלי חום, עלייה ברמת האנטיגן הספציפי של הערמונית (PSA) והגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.

סבילות ושביעות רצון המטופלים בנבידו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר קליני נשארו רמות האנטיגן הספציפי של הערמונית ‏(PSA) בתחום התחתון של רמות הנורמה בהתאמה לגיל. באותו המחקר, לא נמצא קשר בין הטיפול בגברים לבין שינויים קליניים רלוונטיים בספירת כדוריות הדם האדומות והטיפול בגברים. הטיפול בנבידו להיפוגונדיזם הוא טיפול יעיל בעל סבילות טובה אצל הרוב המכריע של המטופלים[17]. במחקר אחד, 92.5% מהמטופלים הביעו שביעות רצון גבוהה מהטיפול, ורק 3.3% מהמטופלים לא היו מרוצים מהטיפול במסגרת המחקר[19].

התוויות נגד של נבידו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין להשתמש בנבידו באחד מהמקרים הבאים:

  • גידול בבלוטת הערמונית (פרוסטטה) או גידולי שד גבריים התלויים באנדרוגנים
  • גידול בכבד בעבר או בהווה
  • רגישות יתר לאחד ממרכיבי התרופה (הפעילים ו/או הלא פעילים)
  • השימוש בנבידו אסור בנשים

מינונים ודרך מתן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמפולה אחת של נבידו מכילה 1000 מ"ג טסטוסטרון אנדקנואט (testosterone undecanoate – TU) ב-4 מ"ל של שמן קיק להזרקה לתוך השריר. TU הוא אסטר העובר פירוק באמצעות האנזים אסטראז המצוי בדם והופך לטסטוסטרון טבעי. הטיפול בנבידו מחזיר את רמות הטסטוסטרון לרמות הפזיולוגיות[20]. נבידו מוזרק אחת 10–14 שבועות כטיפול לטווח ארוך, ומונע עליות וירידות (תנודות קיצוניות) לא-פיזיולוגיות של רמות טסטוסטרון בדם. לאחר ההזרקה נבידו משתחרר בגוף בהדרגה במשך שלושה חודשים. העלייה בריכוז הטסטוסטרון מתחילה יום אחד לאחר ההזרקה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טסטוסטרון אנדקנואט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Investigation, treatment and monitoring of late-onset hypogonadism in males
  2. ^ "נבידו", עלון לצרכן, אתר אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  3. ^ האבחון והטיפול בחסר בטסטוסטרון, ד"ר רענן טל, אתר "שירותי בריאות כללית"
  4. ^ Diseases and Conditions: Hypogonadism in males
  5. ^ מתוך: הערכה של גברים הסובלים מהפרעה בתפקוד המיני ומחסר בטסטוסטרון והטיפול בהם - נייר עמדה"
  6. ^ התסמונת המטבולית באתר National Institutes of Health
  7. ^ שאלון הערכה לאיתור חשד בחוסר טסטוסטרון
  8. ^ "The quantitative ADAM questionnaire: a new tool in quantifying the severity of hypogonadism
  9. ^ "Diagnosis of Hypogonadism: Clinical Assessments and Laboratory Tests", Reviews in Urology 2004
  10. ^ מתוך: הערכה של גברים הסובלים מהפרעה בתפקוד המיני ומחסר בטסטוסטרון והטיפול בהם - נייר עמדה", הערכת מטופל בחשד לחסר טסטוסטרון
  11. ^ "חוסר חשק מיני אצל גברים", ד"ר ירון בוקר, אתר שירותי בריאות כללית
  12. ^ "בעיות גיל המעבר אצל גברים", ד"ר אלי תבדי, ד"ר אלכס בנט, פרופ' עמי סידי, אתר קופת חולים מאוחדת
  13. ^ עלון נבידו, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  14. ^ Testosterone and metabolic syndrome: The link
  15. ^ Testosterone-replacement therapy improves symptoms of metabolic syndrome
  16. ^ Testosterone as potential effective therapy in treatment of obesity in men
  17. ^ 1 2 "Saad F, et al. J Androl. 2007;9(3):291-7"
  18. ^ "Bouloux P-M,Kelly J, November 25-28, 2007, Lisbon, Portugal"
  19. ^ "Behre H. Abstract Presented at the European Association of Urology Congress. Germany, Berlin, March 2007"
  20. ^ "AA Yassin, F Saad. Andrologia. 2007;39(5):181-4"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.