לדלג לתוכן

טניה כהן עוזיאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טניה כהן עוזיאלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בת 59 בערך)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טניה כהן עוזיאלי (ילידת איטליה, 1965) מכהנת כמנכ"לית מוזיאון תל אביב מאז ינואר 2019. לפני כן עבדה 18 שנה במוזיאון ישראל ובתפקידה האחרון שם בעבר שימשה אוצרת וראש האגף לשירותי אוצרות.[1]

עוזיאלי החליפה במוזיאון תל אביב את סוזן לנדאו שפרשה לגמלאות.

בשלוש השנים הראשונות לכהונתה כמנכ"לית פקדו את מוזיאון תל אביב יותר מ-2 מיליון מבקרים, ונערכו בו תערוכות של אמנים ישראלים ובין-לאומיים מובילים כמו ג'ף קונס, צדוק בן דוד, אלכסנדר קלדר ויאיוי קוסמה.[2] ביולי 2022 נבחרה למקום ה-32 ברשימת הנשים המשפיעות בארץ בירחון פורבס ישראל.[2]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן עוזיאלי בעלת תואר ראשון ושני בארכאולוגיה ובתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותוכנית אישית בתחום אמנות עתיקה. לאחר לימודיה עבדה ברשות העתיקות ובשנות ה-90 שימשה קצינת תרבות בקונסוליה בסן פרנסיסקו.[3]

עם תחילת עבודתה במוזיאון ישראל שימשה כאוצרת באגף לאמנות ותרבות יהודית וכן בתערוכות בין תחומיות. היא הייתה אחראית על שחזור והקמת בית הכנסת הספרדי־פורטוגזי מסורינאם. לקראת שיפוץ וחידוש המוזיאון שימשה כמנהלת פרויקט באגף האמנות והתרבות היהודית, ולאחר מכן אצרה את שדרת בתי הכנסת.

משנת 2011 כיהנה כהן עוזיאלי כראש אגף שירותי אוצרות במוזיאון ישראל. בתפקיד זה הייתה אחראית על בניית מערך תערוכות שנתי וניהול אוספי המוזיאון. ב-2015 אצרה במוזיאון את התערוכה הרב תחומית "קיצור תולדות האנושות", שהציגה בהמשך גם בגרמניה.[4] היא שימשה גם כאחת האוצרים של התערוכה שהוצגה בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה.[5]

כהן עוזיאלי נולדה וגדלה ברומא ועלתה בגיל 19 לישראל.[6] נשואה ואם לשלושה.[7]

התפיסה האוצרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן עוזיאלי מצדדת בהנגשת המוזיאון לקהל הרחב, לא על חשבון האיכות. בראיון אמרה בעבר: ״אני רוצה להיות פופולרית ונגישה יותר לקהל רחב. אבל לא על חשבון איכות".

לדעתה, על המוזיאון לייצג אמנות מודרנית ועכשווית, וגם אמנות ישראלית. "יש לנו אחריות לייצג גם את האמנות הישראלית לדורותיה – לאורך היסטוריה של 100 שנה – ולייצג את יחסי הגומלין של האמנות הישראלית עם האמנות הבין־לאומית", אמרה.[8]

היא דוגלת בהרחבת התכנים שמוצגים במוזיאון. "אנחנו צריכים להציג גם תערוכות אופנה ויותר תערוכות עיצוב ואדריכלות. המוזיאון צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק ולהגיב. כשמציגים אמנות עכשווית היא צריכה להיות מוצגת עם הקשרים רחבים".[3]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]