טנאררו
נתונים גאוגרפיים | |
---|---|
מיקום | האוקיינוס השקט |
קואורדינטות | 21°18′S 136°45′W / 21.3°S 136.75°W |
ארכיפלג | איי טואמוטו |
שטח | 1.6 קמ"ר |
נתונים מדיניים | |
מדינה | צרפת |
אוכלוסייה | 0[1] (2012) |
אזור זמן | UTC-10 |
מגלה | פדרו פרננדש דה קיירוש, או יו קאמינג (אנ') |
תאריך גילוי | 1606 או 1828 |
(למפת פולינזיה הצרפתית רגילה) | |
טנאררו (באנגלית: Tenararo) הוא האטול הקטן ביותר בקבוצת אקטון בחלק הדרום-מזרחי של איי טואמוטו בפולינזיה הצרפתית. האטול, מבחינה אדמיניסטרטיבית, הוא חלק מאיי גמבייה. הוא לא מיושב.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנאררו ממוקם 6 ק"מ מערבית לוואהנגה, האי הקרוב ביותר, 115 ק"מ מערבית לאיי גמבייה ו-1,370 דרום מזרחית לטהיטי. זהו אטול מעגלי עם שטח קרקע של 1.6 קמ"ר ושטח לגונה של 2 קמ"ר. לאטול מנחת בצד הצפון-מערבי בין הסלעים הקטנים שמקיפים את השונית. אין כניסה ללגונה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התצפית המתועדת הראשונה של אטול זה נעשתה במהלך המסע הספרדי של הנווט הפורטוגלי פדרו פרננדש דה קיירוש ב-5 בפברואר 1606 בשם Las Cuatro Coronadas ("ארבעת העטורים"),[2][3] עם זאת, תצפיות אלה לא תועדו במלואן. ככזו, הגישה החד-משמעית הראשונה לאי נעשתה ב-14 במרץ 1828 על ידי החוקר יו קאמינג באונייתו ה-Discoverer שהנהיג סמואל גרימווד. הביקור הבא היה בשנת 1833 על ידי הנווט תומאס אבריל על ספינת הסוחר שלו Amphitrite ושוב בשנת 1837 על ידי לורד אדוארד ראסל, מפקד ה-HMS Actaeon, השם שניתן לקבוצה.[4] בעבר הוא היה בבעלות אדם בשם קפטן ניקולס, אך הוא נפדה בשנת 1934.[5]
במאה ה-19, הפך טנאררו לטריטוריה צרפתית, עם אוכלוסייה של כ-20 אנשים אבוריג'ינים בשנת 1850.[6]
פלורה ופאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האטול הוא בית גידול חשוב עבור מינים רבים בסכנת הכחדה. על האי חיים מינים כמו יונת הקרקע הפולינזית (שנותרו בה פחות מ-120 פריטים בטבע), יונת פירות אטול, ביצנית פולינזית, חרמשון טהיטי ויסעורון מרפי.[7] האטול נקי מטורפי יונקים שהוכנסו אליו, מה שהופך אותו לבית גידול חיוני לשמירה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sailing Directions, Pub 126, "Pacific Islands" NIMA 2002; page-12
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת אטולים (בצרפתית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Population". Institut de la statistique de la Polynésie française. נבדק ב-9 באוקטובר 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Brand, Donald D. The Pacific Basin: A History of its Geographical Explorations The American Geographical Society, New York, 1967, p.136.
- ^ Kelly, Celsus, O.F.M. La Austrialia del Espiritu Santo.
- ^ Pacific Island: Eastern-Pacific - Geographical handbook series, James Wightman Davidson and Naval Intelligence Division, editions Naval Intelligence Division, 1945, p.224.
- ^ Archaeology of Mangareva and neighboring atolls by Kenneth Pike Emory, editions Kraus, 1971, p.58-60.
- ^ Notices sur les colonies françaises, Étienne Avalle, éditions Challamel aîné, Paris, 1866, p.642 Google Books
- ^ Dahl, prepared by the International Union for Conservation of Nature and Natural Resources, Commission on National Parks and Protected Areas ; in collaboration with the United Nations Environment Programme ; based on the work of Arthur Lyon (1986). Review of the protected areas system in Oceania (Sept. 1986. ed.). Gland, Switzerland: IUCN. ISBN 9782880325091.