טירת איילין דונן

טירת איילין דונן
**Eilean Donnain**
מידע על המבנה
סוג	טירה
מיקום	היילנדס, סקוטלנד
תקופת הבנייה	? – המאה ה-13
גובה	3 מטרים
פתוח לציבור	כן
קואורדינטות	57°16′26″N 5°30′59″W / 57.273790°N 5.516486°W
	(למפת סקוטלנד רגילה) אדינבורו גלאזגו אברדין פייזלי אייר פרת' אינוורנס לוכגילפהד דנדי איי; שטלנד; אורקני האיים; ההברידיים; אנגליה צפון; אירלנד; אירלנד האוקיינוס; האטלנטי; הים; הצפוני; טירת איילין דונן

טירת איילין דונן (בגאלית סקוטית: Eilean Donnain; 'האי של דונן') היא טירה הממוקמת על אי גאות קטן במפגש שלושת הלוכים; לוך דיך (אנ'), לוך לונג (אנ') ולוך אלש (אנ') במערב ההיילנדס בסקוטלנד.

הטירה הוקמה במאה ה-13 על ידי הרוזן רוס ובהמשך הייתה למעוז של שבט מקנזי (אנ'), מאז היא עברה מספר שינויים ושיפורים, עד אשר נהרסה בשנת 1719 לאחר השתתפות השבט במרד היעקוביטים (1715). בתחילת המאה ה-20 נותרו רק הריסות של הטירה והיא למעשה נבנתה מחדש בהתאם להערכה לגבי המבנה המקורי ועל סמך ההריסות והעדויות באתר.

כיום הטירה היא יעד תיירות מוכר וחשוב בסקוטלנד והיא נחשבת לאחד האתרים המנציחים את המורשת הרומנטית של ההיילנדס ושל סקוטלנד.

היסטוריה

הטירה והאי נקראים כך על שם הקדוש האירי דונן הקדוש (Donnán of Eigg) שניסה להביא את הנצרות לסקוטלנד ונהרג באי אג לא רחוק מאיילין דונן בשנת 617. ישנה השערה כי באי הוקמה כנסייה לזכרו, איך טרם נמצאו לכך עדויות.

הטירה עצמה נבנתה במחצית הראשונה של המאה ה-13 במהלך כהונתו של המלך אלכסנדר השני. היא הוקמה על ידי רוזנות רוס בנקודה אסטרטגית חשובה המגנה על פנים הארץ מפני פלישה ימית, זאת אל מול העמים ששלטו באיים הסקוטים ממערב. בתקופה זו היא כללה חומה היקפית לאורך חופי האי שכלל הנראה כללה שבעה מגדלים ומגדל עוז בדופן המערבית של החומה.

בשנת 1263 הטירה ניתנה על ידי אלכסנדר השלישי לקולין מקנזי, ראש שבט מקנזי (שהיו באותה העת וסאלים של רוזן רוס), זאת לאחר גבורתו בקרב לארגס. לפי המסורת המקנזית, הטירה הותקפה בסביבות שנת 1270 על ידי צבאו של מגנוס השישי, מלך נורווגיה, כאשר בהסכם פרת' ב-1266 ביקש מגנוס בתמורה לאיים ההברידיים לקבל את הטירה אך המקנזיים סירבו. לפי המסורת המקנזים הצליחו להחזיק בטירה כנגד ההתקפה של עמי הצפון בפיקודו של הרוזן ויליאם.

במהלך המאה ה-14 התפתחה יריבות בין שבט מקנזי לרוזנות רוס. בנוסף החל להתיישב שבט מקרי באזור קינטייל, כאשר שני השבטים היו ביחסים טובים ואף נחשבו שבט מקרי כשומרי הראש של שבט מקנזי. לאורך תקופה זו הטירה נותרה בבעלות שבט מקנזי, כאשר מי שהחזיקו בטירה בפועל היו שבט מקרי בשם שבט מקנזי. לקראת סוף המאה ה-15 החלה להתחזק היריבות עם שבט מקדונלד שהובילה למספר תקיפות על הטירה שכשלו. בשנת 1539 יצא מקדונלד מסלייט בראש צבאו ותקף את האי סקאי ובהמשך את אדמות שבט מקנזי, הוא הגיע לטירת איילין דונן עם צי של 50 סירות לאחר ששמע כי בטירה נותרו מגנים בודדים (ואכן היו בטירה רק שלושה אנשים; מושל הטירה דאנקן מקגילשריוזד, קצין המשמר ומפקד הטירה). בהתקפה נהרגו קצין המשמר והמפקד, אך המושל דאנקן שעמד בשער הטירה הצליח לפגוע עם חץ ברגלו של ראש שבט מקדונלד, מה שהוביל את הכוחות לסגת ומקדונלד מסלייט מת מספר ימים לאחר מכן מפצעיו.

בשנת 1715, תנועת היעקוביטים שתמכה במלכותו של ג'יימס סטיוארט (בנו של המלך ג'יימס השני), פרצה במרד לו היו שותפים מספר שבטים ברחבי סקוטלנד. לוחמי שבט מקנזי ושבט מקרי הצטרפו אף הם ללחימה, אך עם התבוסה בקרב שריפמויר בנובמבר, נראה כי תנועת המרד החלה לדעוך. לאחר מכן מצאו היעקוביטים תמיכה מצד ספרד ובאפריל 1719 הגיעו לחופי לוך דיך כ-300 לוחמים ספרדים אשר חלקם עשה שימוש בטירת איילין דונן. כתגובה, ב-10 במאי 1719 עגנו שלוש ספינות הצי המלכותי במים בקרבת הטירה ושלחו סירה במטרה לתאם את כניעתה, לאחר שהספרדים פתחו על הסירה באש הספינות האנגליות החלו בהפגזה של חומות הטירה. ביום שלמחרת ההפגזה המשיכה והתארגנו חיילים אנגלים לכיבוש הטירה, בערב הטירה נפלה לידי האנגלים יחד עם כ-45 חיילים שבויים (42 מהם ספרדים) אשר נלקחו למעצר בטירת אדינבורו. לאחר מכן, כדי למנוע שימוש נוסף של הטירה בידי המורדים, אנשי הצי המלכותי פוצצו את הטירה עם 29 חביות חומר נפץ.

לאחר מרד היעקוביטים הטירה לא שוקמה ולא חזרה לשימוש למשך מעל ל-200 שנים. בשנת 1912 נקנתה הטירה על ידי ג'ון מקרי-גילסטרפ, בן לשבט מקרי (ואף טען לתואר ראש השבט). תחילה תכנן מקרי לשמר את ההריסות כפי שהן ושכר את שרותיו של בנאי אבן; פרקור מקרי, לפנות את שטח הטירה ולנקות את ההריסות. שנתיים לאחר מכן שירת מקרי במלחמת העולם הראשונה וכשחזר בשנת 1919 פרקור כבר החל בתכנון שיפוץ הטירה למבנה המקורי שלה. כך החל שיפוץ והבנייה מחדש של הטירה בהתאם להשערות לגבי צורת הטירה המקורית, שיפוץ שנמשך 12 שנים עד לשנת 1932.

הטירה המחודשת כללה גשר אבן שהוביל אליה (הטירה המקורית לא כללה גשר), מגדל עוז עם חדרי מגורים ואירוח ואף אנדרטה לזכר הרוגי שבט מקרי במלחמת העולם הראשונה. הטירה שמשה כאחוזתו של מקרי ומשפחתו והיא נפתחה לציבור רק בשנת 1955, כאשר היא עדיין בבעלות המשפחה שעומדת גם בראש עמותה האחראית לתחזוקה השוטפת שלה.