טיפול סימפטומטי
טיפול סימפטומטי הוא טיפול רפואי שאינו משפיע על גורמי המחלה, אלא על התסמינים שלה.
טיפול סימפטומטי ניתן לרוב במקרים שבהם אין לרפואה הקונבנציונלית תרופה למחלה, כך למשל במחלות נגיפיות (כמו שפעת) או במחלות אוטואימוניות. הטיפול מתמקד בצמצום התסמינים וברווחתו ונוחותו של המטופל.
דוגמאות לטיפולים סימפטומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משככי כאבים לכאב, תרופות אנטי דלקתיות עבור דלקת הנגרמת על ידי דלקת מפרקים, תרופות נגד שיעול לשיעול, אנטיהיסטמינים לאלרגיה, נקז מוח להידרוצפלוס ועוד.
בחולים סופניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול סימפטומטי נהוג גם בהוספיס אצל חולים סופניים שאין פרוגנוזה טיפולית, במסגרת הטיפול ניתן לחולים טיפול להקלה על סבלם ולשיפור איכות חייהם.
הסכנות בטיפול סימפטומטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול סימפטומטי עלול להיות מסוכן, מכיוון שהוא עלול להסוות נוכחות של גורם נסתר, האטיולוגיה הבסיסית היא שיש גורם פתולוגי מאחורי הסימפטומים שהחולה סובל מהם, לדוגמה, חום נמוך 15 ימים או יותר עלול להיות הסימפטום היחיד של בקטרמיה(אנ') שנגרמת על ידי סטפילוקוקוס, טיפול סימפטומטי יסתיר את המחלה מפני אבחון יעיל וטיפול אנטיביוטי, חוסר טיפול הולם עלול לגרום לתוצאות חמורות (קדחת שגרונית, דלקת קרום המוח, דלקת קרום הלב ועוד).
כאב ראש כרוני עלול להיווצר כתוצאה עקב גידול במוח או מפרצת מוחית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.