לדלג לתוכן

טיפוח כלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא־אנציקלופדיים, היעדר הערות שוליים. יש צורך בהרחבה מעבר להיסטוריה גם על המקצוע עצמו..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא־אנציקלופדיים, היעדר הערות שוליים. יש צורך בהרחבה מעבר להיסטוריה גם על המקצוע עצמו..
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טיפוח כלבים הוא טיפוח הגייני וקוסמטי של כלבי בית. טיפוח הכלב כולל מגוון טיפולים לפרווה כמו רחצה, חיטוי וצחצוח, הברשה, תספורת או דילול, התרת קשרים, היפטרות מטפילים וקרציות, הדברת פרעושים ומריטת שיער מת. בנוסף, קיימים טיפולים נוספים שאינם קשורים לפרווה כמו ליטוש וקיצוץ ציפורניים, ניקוי אוזניים, צחצוח שיניים, שטיפת עיניים והסרת עור מת, וכן טיפול בהפרשות וריחות לא נעימים.

התקופה האליזבתנית בבריטניה מספקת עדויות קדומות ביותר לפעילות טיפוח פרוות חיות מחמד. בעוד ששיטת הטיפוח איננה ברורה, חיות המחמד נראות נקיות ומטופחות. ייתכן שספרים בשווקים ניקו אותן. ליתוגרפיה מהתקופה אכן מציגה כלב מגולח בעודו ישוב בחיק גברת, וישנם תחריטים מהתקופה של נשים המגלחות כלבים.

כיאה לערש האופנה, לצרפת מיוחסים חלק ניכר מעיצובי פרוות הכלבים הראשונים. ברנסאנס הצרפתי, כלבים שחיו בבתי האצולה לעיתים קרובות זכו לטיפוח לפי אותן אופנות עיצוב שיער מפוארות כמו בעליהם. גזעי רטריבר מתולתלי פרווה, כפי הנראה אבותיהם של הפודלים של ימינו, טופחו על ידי ספרים נודדים מקצועיים.

בתקופת לואי ה-15 הייתה פריחה של טיפוח כלבים, ונמצאו רישומים ראשונים של סלוני טיפוח כלבים. במאה ה-18, בתקופת לואי ה-16, פודל טוי היה הכלב הרשמי של חצר המלוכה בצרפת. סלוני טיפוח כלבים המשיכו לתפקד גם אחרי נפילת המלוכה בצרפת, והפודל היה לכלב הלאומי של הרפובליקה. למרות שמקור הגזע כנראה איננו מארץ זו, הפך לכה מזוהה עמה, עד כי נודע בשם "פודל צרפתי".

הפודלים הראשונים היו כלבי מים (אנ'), כלבים שנשלחו לשטוף ולהחזיר ציד מהמים. מסיבה זו התאימה להם ביותר התספורת ה"קונטיננטאלית", קרי, גילוח חלקי ומסוגנן של גב ואחורי הכלב. תספורת זו הייתה פופולרית בקרב אנשים אמידים. כלביהם קיבלו מראה של אריה, סמל למעמד וכוח. באנגליה תספורת זו אכן זכתה לשם "תספורת אריה". התספורת אומצה עם מספר שינויים גם בארצות הברית, בשם "תספורת אוכף אנגלי". במאה ה-19 תספורת זו זכתה לתחייה מחודשת בפריז. אנשים הגיעו בימי ראשון לגדות נהר הסן עם כלביהם. שם, תמורת תשלום, ספרים סיבנו את הכלבים, טבלו אותם במי גפרית על מנת לקטול פרעושים, רחצו אותם במי הסיין, ייבשו ואז סיפרו אותם.

בתקופה זו, תספורות הכלבים עוצבו יותר ויותר על פי תסרוקות נשים פופולריות. תסרוקתה המסולסלת של אשת נפוליאון השלישי, הקיסרית אז'ני, היוותה השראה לתספורת פודלים שנקראה "פודל בחבלים", בה עדיין סופרו הכלבים בתספורת קונטיננטאלית, אך פרוות הראש והכתפיים הוארכה, כך שהסתלסלה לכדי מראה חבלים הנסרכים על הארץ.

מריטת פרווה מתה

ספרים מהמאה ה-19 אף הם מעידים כי היה טיפוח כלבים באירופה ובארצות הברית בתקופה זו: "ספר הכלב" (ורו שאו, 1879) מזכיר טיפוח כלבים באנגליה ומדגיש את חשיבותו לרווחתו והופעתו של הכלב, ו"סודות הכלבייה של אשמונט" נותן עצות טיפוח לרחצה, טיפוח וריכוך הפרווה (בוסטון, 1893).

לא ברור בדיוק באיזו תקופה הדבר קרה, אך ככל שהפודל הפך מקובל בכל רובדי האוכלוסייה, פותחו עבורו סגנונות תספורת רבים ושונים, קלים יותר לתחזוקה.

ברם, לא רק הפודלים זכו לטיפול בפרוותם. מוקדם בתולדות גזעי הטריירים בעלי פרוות-קש (wire-coated terrier) בבריטניה, גילו כי ניתן לעצב את פרוותם של כלבים על ידי מריטת השיער המסתיר את קונטור גוף הכלב באמצעות תפיסתו בין האצבע והאגודל, ללא גרימת כל כאב לכלב. כן התגלה כי סילוק הפרווה הישנה מביא לצימוח פרווה חדשה, חזקה, ועשירה יותר בצבע ומרקם. טיפול זה מתאים לכל הגזעים בעלי פרוות-קש. (Tom Gately, Dog World Jul. 1976).

שנות ה-20 הסוערות של המאה ה-20 הביאו אופנות חדשות לעיצוב שיער הנשים, ובעקבותיהן אף לעיצוב פרוות הכלבים. נשים החלו לגלות עצמאות חדשה, להתמרד נגד המגבלות הוויקטוריאניות הקשוחות, ואף נתנו לכך ביטוי חיצוני בכך שהחלו להסתפר בתספורת קצרה. בנוסף לתספורת "הגברית" הן אף החלו להחזיק כלבים גדולים יותר במקום כלבי השעשועים הקטנים, אך סיפרו אותם באותם סגנונות פודל "נשיים".

לקראת שנות ה-40 של המאה ה-20 הופיעו מספרות כלבים קטנות בארצות הברית. הן היו קטנות, ללא מיזוג אוויר, והציוד בהן היה בסיסי ביותר. בשנות ה-40 חלו התפתחויות בציוד למספרות כלבים, כגון שימוש באמצעי ייבוש שיער משוכללים ובמכונות תספורת חשמליות לחיות מחמד. בשנים אלה פרסמה בלאנש סונדרס את הספר The Poodle Chart, אודות טיפול בפודלים, שקידם מאוד את תחום ספרות הכלבים ואת השימוש במכונות תספורת לכלבים. אולם הפריחה הגדולה של סלוני הטיפוח לחיות מחמד החלה באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר חל גידול משמעותי באוכלוסיית חיות המחמד, וטיפוח חיות המחמד עבר למרכזי הערים.

בשנות ה-60 סגנון פרוות הכלבים המרדני שוב שיקף את התקופה. הכלבים דמו ל"ילדי הפרחים", כאשר פרוותם שזורה בפרחי פלסטיק, ולעיתים צבועה בצבעים פסיכדליים. לראשונה, ברוח השוויון הבין-גזעי, הפך הכלב המעורב לפופולרי, ופרוותו הושארה ארוכה וטבעית – ברוח החופש.

רחצת כלב מסוג קאנה קורסו

ניתן לרחוץ כלבים בכיור, מקלחון או אמבטיה; ניתן אפילו לרחוץ אותם בחוץ באמצעות צינור גינה, בתנאי שהמים חמים מספיק כדי למנוע היפותרמיה. יש לרחוץ כלבים במים חמימים, אך לא חמים מידי, מפני שהם עלולים לצרוב את עורם ואף לגרום לכוויות. אסור לרחוץ כלבים בעלי פרווה ארוכה, עבה או צפופה מבלי להברישה מבעוד מועד וכן להתיר את הקשרים שעלולים להיווצר בה.

זמינים סוגים רבים של סוגי שמפו ומרככים המיועדים לכלבים. עבור כלבים בעלי פרווה צפופה או דו-שכבתית, ערבוב מוקדם של השמפו עם מים יעזור להבטיח פיזור אחיד יותר של השמפו. אין להקציף את הראש, שכן מגע של מוצרי טיפוח עם העיניים לגירוי, עצבנות ואף לדלקות עיניים. בנוסף, שימוש עודף במים עלול להוביל להילכדותם בתעלת האוזן ולדלקות אוזניים משניות. לאחר השימוש בשמפו, יש לשטוף את הכלב היטב, מכיוון ששאריות כימיקלים עלולים לגרום לגירוי וגרד בעור. רוב הכלבים אינם דורשים רחצה תכופה. שמפו על פרוותם לעיתים קרובות מדי עלול להסיר ממנה את השומנים הטבעיים של הכלב, אשר שומרים על עורו, מה שיוביל ליובש העור (איכתיוזיס).

היגיינת הפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול שיניים והיגיינת הפה חשובים מאוד לבריאות הכלב. בזמן הטיפוח ניתן להשתמש בערכות לטיפול השיניים הקיימות בשוק, כמו מברשות שיניים ומשחות שיניים מיוחדות המיועדות לכלבים. דגמים רבים של מברשות שיניים כוללים עיצוב גמיש בעל שלושה ראשים, השומר על הלחץ המתאים על כל משטחי השן בכל לחיצה. משחת שיניים המיועדת לשימוש על כלבים היא לרוב תהיה משחת שיניים ללא סוכר, עם חומרי טעם שונים. בניגוד לנהוג אצל בני אדם, אין צורך לשטוף את פיו של הכלב לאחר צחצוח שיניו.

במידה ונדרש טיפול מקיף יותר, ניתן לגשת לווטרינר. הכלב יעבור הרדמה קצרה, במהלכה יסיר הווטרינר את האבנית באמצעות מכשיר הנקרא "סקיילר". לאחר מכן הוא יצפה את השיניים בחומר הגנה (פוליש) כדי למנוע הצטברות חוזרת של אבנית, דבר שיקשה על הצטברות חיידקים. כך ימנעו ריחות פה חזקים, דלקות חניכיים, איבוד שיניים וזיהומים מסובכים, אשר עלולים להיות מסוכנים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Kalstone, Shirley, The Complete Poodle Clipping and Grooming Book, 2nd ed., Howell Book House Macmillan Publishing Company, 1981.
  • Stone, Ben and Pearl, The Stone Guide to Dog Grooming For All Breeds, 1st ed., Howell Book House Macmillan Publishing Company, 1981.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפוח כלבים בוויקישיתוף