טימותי לירי

טימותי לירי
Timothy Leary

לידה	22 באוקטובר 1920 ספרינגפילד, ארצות הברית
פטירה	31 במאי 1996 (בגיל 75) בוורלי הילס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Celestis 01
מקום לימודים	אוניברסיטת מדינת וושינגטון, אוניברסיטת אלבמה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מכללת הצלב הקדוש
שפות היצירה	אנגלית
בן או בת זוג	Joanna Harcourt-Smith
צאצאים	Marlon Gobel
מספר צאצאים	3

טימותי פרנסיס לירי (באנגלית: Timothy Francis Leary;‏ 22 באוקטובר 1920 - 31 במאי 1996) היה סופר, משורר ופסיכולוג אמריקאי. תועמלן למחקר ושימוש בסמים פסיכדליים, סמל לתרבות הנגד של שנות השישים.

בתור פסיכולוג קליני באוניברסיטת הרווארד, לירי ניהל ניסויים תחת פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד בשנים 1960–1962 (כאשר LSD ופסלוסיבין היו חוקיים), וטען שהשימוש בהם מביא לתועלת פסיכולוגית ורפואית. כמו כן, הוא טבע את הסיסמה "Turn on, tune in, drop out" (הדלק, התעורר, נשור).

ביוגרפיה

קריירה אקדמית

לירי נולד בעיירה ספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס. בשנת 1943 השלים תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת אלבמה, תואר שני בשנת 1946 באוניברסיטת המדינה של וושינגטון, ובשנת 1950, בגיל 30, השלים את עבודת מחקר הדוקטורט שלו (Ph.D.) באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. כמו כן כיהן כמרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד בשנים 1959–1963.

היה נשוי כשנה לננה פון שלברוג, אמה של אומה תורמן.

מחקר הפסיכדליה

תפנית בחייו של לירי חלה בשנת 1957 בעקבות טיול במקסיקו כשניסה פטריית פסילוסיבין. הוא טען כי "בחמש שעות למדתי על המוח האנושי, על פסיכולוגיה ועל התודעה האנושית יותר ממה שלמדתי במשך 15 שנים באוניברסיטה" ובעקבות החוויה, כשחזר להרווארד החל את "פרויקט פסילוסיבין הרווארד" (Harvard Psilocybin Project) יחד עם שותפו רם דאס. יחד הם חקרו את השפעותיה של הפסילוסיבין ומאוחר יותר הם חקרו את השפעותיו של סם האל אס די יחד עם בוגרי אוניברסיטה נוספים. השימוש בסם זה בארצות הברית נאסר בהמשך על פי חוק (בשנת 1968).

לירי טען כי אל אס די, בשימוש נבון של מינון נכון והדרכה מקצועית, יכול להוביל לשינויים התנהגותיים משמעותיים. כך הוא טען שניתן להשתמש בסם בצורה מבוקרת ולהגיע להשפעות שאליהן שואפים המטופלים.

בניסויים שביצע במסגרת הפרויקט, הוא לא גילה השפעות כמו נטיות התאבדות, פסיכוזות, ונראה שאפילו לא "טריפים רעים". מטרותיו העיקריות של המחקר היו מציאת דרך יעילה לטיפול בבעיית האלכוהוליזם, וטיפול פסיכולוגי בפושעים. דפוס חוזר אצל משתתפי מחקרו היה דיווח על השפעות ארוכות טווח ואפילו תמידיות של חוויות רוחניות עמוקות ששינו את חייהם באופן חיובי.

מחקריו בהרווארד הופסקו בשנת 1963 כשגורמים מסוימים היו מודאגים מאופי המחקרים הבלתי מקובל. הורי הסטודנטים פנו בתלונות כי המחקר משחית את ילדיהם בעזרת סמים הזייתיים. לירי ודאס העתיקו את מיקום ניסוייהם למעון בניו יורק.

אחד מפרסומיו המרכזיים של לירי הוא "מודל שמונת מעגלי התודעה" של המוח האנושי. על פי מודל זה, הרוב המכריע של העולם חווה במשך כמעט כל חייו רק את ארבעת המעגלים הראשונים. כדי לעבור ממעגל אחד למעגל התודעתי שמעליו, על האדם לפרוץ גבולות תודעתיים מסוימים. מעגל התודעה החמישי שלטענתו של לירי מסגל לאדם את ההתפתחות המוחית שתאפשר לו חיים בחלל החיצון, נגיש מאוד לאדם הפשוט. זאת בעזרת התעלות רוחנית דתית (אפשרי כנראה בכל דת שאדם דובק בה), פעולות נשימה ויוגה, או חוויה של העדר גרביטציה. כל אלו הן טכניקות שבעזרתן ניתן להפעיל את מעגל התודעה החמישי; רבים חווים אותו לרגעים ספורים במשך החיים.

על-פי לירי, קיימות טכניקות (קשות יותר ליישום ודורשות הרבה יותר מיומנות) להגיע גם למעגלים שמעל המעגל החמישי, אך הוא מציע מפתחות נרקוטיים לכל אחד ואחד ממעגלי תודעה אלו. לדוגמה אלכוהול יכול לשמש כמפתח לפתיחת המעגל השני של התודעה (שאותו כל אדם בוגר חווה בעבר כאמור. האדם הממוצע חי בבגרותו את מעגל התודעה הרביעי), המעגל האמוציונאלי-טריטוריאלי - זהו השלב ההתפתחותי במוח בו האדם בגיל מוקדם מעצב אפיונים מסוימים של דמותו. מעגל זה מנצל את אופן פעולת המוח האנושי לתקשור עם העולם (מקביל בצורה זו או אחרת לשלב האנאלי של פרויד). כאמור אלכוהול יכול לשמש כמפתח ולהחזיר את תודעתנו לשלב זה. דוגמה נוספת היא הקנביס המסוגל, על-פי לירי, להוות מפתח למעגל התודעה החמישי.

"הדלק, התעורר, נשור"

ערך מורחב – הדלק, התעורר, נשור

הדלק, התעורר, נשור (באנגלית: "Turn on, tune in, drop out") הוא ביטוי שנשא לירי בנאום בניו יורק בשנת 1966. ביטוי זה היה ממריץ לדור הפרחים ל"נשירה" וניתוק מגורמים מוסדיים שונים. השראת הביטוי על צעירים בזמנו הייתה רבה וגם היום רבים מוצאים בה חן. למשל הרכב הטראנס הישראלי אינפקטד מאשרום שעשה שימוש בקולו של לירי בקטע מוזיקלי ששמו "Drop Out".

השפעתו

ג'ון לנון, יוקו אונו ולירי בהקלטת "תנו צ'אנס לשלום"

טימותי לירי השפיע רבות על השיח בנוגע לחומרים פסיכדליים ועל אופן ההתמודדות איתם. הוא טבע את המונח Set and Setting, המתייחס להלך הרוח של האדם בשעות והימים המקדימים לחוויה, אישיות, הכנה, ציפייה וכוונה (SET), ולסביבה המוחשית, התרבותית והחברתית (SETTING) בה האדם הולך לעבור את החוויה.

ללירי הייתה השפעה על יוצרים בשנות השישים. ג'ון לנון סיפר שהושפע מלירי בכתיבת שירו הפסיכדלי Tomorrow Never Knows. לירי גם היה נוכח בהקלטת שירו של לנון "תנו צ'אנס לשלום" במונטריאול, ושמו של לירי גם נזכר בשיר. הקשר הבולט ביותר בין לנון ללירי, הוא בשיר "Come Together״. לירי ביקש מלנון לכתוב לו זמריר שילווה את מסע הבחירות שלו למושלות קליפורניה, אך לנון הצליח לכתוב במקום את Come Together, שלא התאים למטרה. לירי נפסל זמן קצר לאחר שהגיש את מועמדותו והשיר נהפך לחלק מהאלבום "Abbey Road".

שתי השורות הראשונות בשירו של ג'ורג' האריסון, "כל הדברים הם בני חלוף" הן ציטוט מפואמה של לירי בשם "All Things Pass".

במחזמר "שיער" נזכר שמו של לירי בשירים "Manchester England" ו-"Let the Sunshine In" (תנו לשמש יד) – "Answer for Timothy Leary, dearie".

שמו מופיע גם בשיר "Legend Of A Mind" של המודי בלוז בו נכתב: "טימותי לירי מת" ולאחר מכן קול תשובה "לא, לא, לא, לא הוא מביט החוצה". בנוסף, בשירם של להקת המי "The Seeker" נזכר שמו כאדם שגיבור השיר פונה אליו.

להקת ההבי מטאל "נוורמור" (Nevermore) כתבה אודותיו שיר הנושא את שמו, "Timothy Leary", שהופיע באלבומה הראשון, "Nevermore" ‏(1995).

מותו

לירי נפטר בשנת 1996 בעקבות סרטן הערמונית. לירי לא רצה לטפל בסרטן, ובחר במוות, אשר אותו הגדיר כחויה שהוא רוצה לחוות. טרם מותו כתב ספר בשם "Designed for dying" עם פרספקטיבה חדשה לגבי נושא המוות. לאחר מותו, ולבקשתו, פוזרו שבעה גרם מהאפר של גופתו בחלל, בעזרת טיל.

קישורים חיצוניים

• טימותי לירי, סרטונים בערוץ היוטיוב
• טימותי לירי, ברשת החברתית Goodreads
• החיוך המנצח: דיוקן של טימותי לירי באתר טכנומיסטיקה
• מאמר בפורום על חייו ופועלו
• תום אורגד, בממלכת אובדן השליטה, באתר nrg‏, 1 ביוני 2005 - על שמונת מעגלי התודעה של המוח
• מאמר באנגלית על שמונת מעגלי התודעה
• אתר הבית של לירי
• חגית גינזבורג‏, ספיריטס: אבא פסיכדליה, באתר וואלה, 4 בדצמבר 2012
• טימותי לירי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• טימותי לירי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)